|
|
| נשלח ב-14/12/2009 18:36 |
 |
| |
מלח. גם אם הכותב מפריז לצרכיו הספרותיים במרכזיות שהוא מיחס לקול התור בחוגי הלאומיים , עדין יש לו מקום של כבוד שדיון בזהות מוצאו אינו מגוחך כלל ועיקר.
קראתי לפני שנים רבות באחד מאמר או בהמודיע או בדגלנו המבקר את קול התור ובין הדברים מציין לדברי הורביץ המספר כי מורו רש"ז ריבלין היה סומא בסוף ימיו והוא הורביץ היה כותב מתוך זכרונו של ריבלין. (יתכן שאני טועה בזכרוני וסימן לדבר יהיה אם אכן רש"ז רבלין היה סומא בסוף ימיו, עובדה שלא אמורה להיות ידועה לי מכל מקום אחר, וניתן לבררה על נקלה).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 20:49 |
|
| |
לא רש"ז היה סומא אלא רי"צ, ורש"ז כתב מפיו של רי"צ
(שנלב"ע תרצ"ד), וכל הדפים הידועים של קול התור בידי משפחת ריבלין הם
מכתיבות אלעזר הורביץ המאוחרות הרבה (ומהן באו התוספות במהדורת פרידלנדר).
קול התור נדפס בתש"ו, כאשר אלעזר הורביץ היה ילד כבן 11-12, והדפסתו לא
נשלמה.
(שמו של הורביץ מתנוסס באופן רשמי רק על מוסד היסוד, שהוא
ספר ההיסטוריוגרפיה הריבלינאית הרשמית של עליית הפרושים והוועד הכללי שי"ל
בתשי"ח, והנלע"ד שעל שנים אלו (ולא על ימי ילדותו המוקדמים) בא המעשה
הנודע של הורביץ שלא היה בביתו לחם לאכול ובגד ללבוש והשכיר עצמו לסופרו
של רש"ז ואף סידר מחדש את פנקסיו מהם באו התוספות אצל פרידלנדר).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 20:48 |
|
| |
| מלח_הארץ כתב: |  | | הדיון בזהות המחבר, מזכיר לי את הסאטירה של קישון על זהותו של שייקספיר (מי מכיר?). |
|
[סהדי במרומים שאיני מבין את הדמיון. העוקץ של קישון הוא שאם ניטול משקספיר את כל יצירותיו וניחסם לאחר אז יהפך האחרון להיות שקספיר. שכן כל מה שיש לנו משקספיר, הם יצירותיו והיצירות הם שמעמידות את דמות של שקספייר. והיפוכו בספר קול התור שודאי דמותו של הגר"א היא זאת שמעמידה ומאששת את כחו וסגלתו של הספר. והדברים פשוטים ואינם ברי דיון. ולא באתי אלא להודיע שבסיס הרעיון של קישון נמצא כבר אצל דרויאנוב ספר הבדיחה והחידוד. בין אדם למקום 1862]
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 21:08 |
|
| |
| יעקב135 כתב: | |
(שמו של הורביץ מתנוסס באופן רשמי רק על מוסד היסוד, שהוא
ספר ההיסטוריוגרפיה הריבלינאית הרשמית של עליית הפרושים והוועד הכללי שי"ל
בתשי"ח, והנלע"ד שעל שנים אלו (ולא על ימי ילדותו המוקדמים) בא המעשה
הנודע של הורביץ שלא היה בביתו לחם לאכול ובגד ללבוש והשכיר עצמו לסופרו
של רש"ז ואף סידר מחדש את פנקסיו מהם באו התוספות אצל פרידלנדר).
|
|
שו"ר ששמו של הורביץ כבר מתנוסס בין חברי הוועד להוצאת דרשות הרשז"ר 'מדרש שלמה' (המצוי באוה"ח) בתשי"ג.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 21:48 |
|
| |
אין אחד שמייחס את 'קול התור' לגר"א עצמו, אלא לדברים שנאמרו בבית מדרשו. הלא ברי לכל, שלו היה הספר נכתב ע"י הגר"א עצמו, כולם היו מתייחסים אליו בצורה יותר עמוקה.
מ"מ, משמע מהכתוב לעיל, שבין כך ובין כך, הדברים באו מבית מדרשו של הגר"א (במובן הרחב של המילה).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 22:28 |
|
| |
קטונתי, בור אני בכתבי הגר"א ומחוסר דעת אשאל:
האם יכול מישהו להצביע על רעיון אחד בקול התור שכמותו נמצא בכתבי הגר"א?
כלומר לא הרעיון שיבוא הגואל ויקבץ את נדחי ישראל, שכידוע כבר אמרוהו לפני הגר"א ולפני קול התור, אלא
משפט מובהק של הגר"א שנמצא כמותו בקול התור?
והאם מישהו יכול להראות היכן כתב הגר"א גימטריאות מופלאות כדרך שעשה בעל קול התור?
כמה בחינות מתוך קנ"ו הבחינות שבקול התור נמצאות בכתבי הגר"א?
היכן כתב הגר"א על יעודים מועדים ומיועדים?
היכן כתב הגר"א על אחד משבעת תיקוני צפנת פענח?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 23:35 |
|
| |
אין אלא לשאול את פי ד"ר מורגנשטרן עצמו, שהוא מאיר ומסביר פנים לכל אחד ושמח לעסוק בענין זה. אבל כמדומני שהכוונה לגאולה בדרך הטבע, אקטיבית, אידאולוגיה משיחית הדוגלת ביישוב הארץ בשל הרצון לזרז את פעמי הגאולה, "לגרור את משיח בזקן" כפי שניסח זאת עמוס עוז.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 23:51 |
|
| |
קראתי תשובתו של הרב גורן, והלא בדיוק לכך נתכוונתי. עד כמה שידיעותי מגיעות לא כתב הגר"א
על 'אידיאולוגיה משיחית' וגם לא כתב על 'גאולה אקטיבית'.
יתר על כן, דומני שמעולם לא נכתבו מלים נכבדות אלו בכתב רש"י,
אותו כתב שהשתמשו בו המדפיסים כדי להדפיס את כתבי הגר"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 09:49 |
|
| |
קישור למאמר מעניין בעניין הויכוחים על תורת הגאולה של הגר"א
http://www.yeshiva.org.il/midrash/pdf/pdf121/orhadash_av.pdf
מתוך הירחון 'אור חדש', המאמר נקרא 'לדמותו של הגר"א'. בין השאר מובאים שם דברי של הרב חיים שרגא פייבל פראנק זצ"ל, שהוא קיבל במסורת איש מפי איש את העניין שר' הלל ריבלין קיבל את תורת הגאולה מפי הגר"א, והיא היסוד לספר 'קול התור'.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 13:06 |
|
| |
לעיון נרחב בנושא יש לעיין א. במהדורה החדשה של קול התור (כמדומה תשנ"ד) בו מובא בהערות ציונים והשוואות לכתבי הגר"א. ב. בניגוד להאמור לעיל לפי מיטב ידיעתי ד"ר מורגנשטרן בקי בעיקר בעובדות וסיפורים ולא בכתבי הגר"א, עבודה רצינית בענין זה עשה ר. שוח"ט בספרו המצויין לעיל. ג. תרגיל נאה עשה יהודי מירושלים המקורב לחוגי הרב זילברמן שהוציא ספר בשם "אחרית כראשית" בו מבוארים כמעט כל הרעיונות העיקריים בספר קול התור מתוך כתבי הגר"א עצמם בלא להזכיר כלל את הספר קול התור, המחבר בהיותו מהמשפחות המיוחסות שבציבור הליטאי קיבל אף הסכמות משני דודיו הגרמ"ש שפירא והגר"ש אויערבאך, ונמכר באלפי עותקים. אם כי לא ברור אם הקונים ואולי גם המסכימים עמדו על העוקץ שבספר.
גימטריאות נמצאות הרבה בכתבי הגר"א בקבלה [ומכנהו בשם חכמת סופרים תסרח" ואכמ"ל], והרחיב את הענין עוד להפליא בכתבי הגרמ"מ משקלוב תלמידו. מועד הגאולה בכתבי הגר"א מספרא דצניעותא ידוע, וישנם המצביעים אף על תאריך מדוייק יותר שנמצא בכתביו ואכ"מ.
העובדה שכמעט כל תלמידי הגר"א עלו לאה"ק [בימים ההם] אומרת דרשיני ללא ספק, ומורה שהיתה כאן איזה גישה חדשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 18:30 |
|
| |
באמת, יש לבדוק את הגר"א ויחסו החיובי לעלייה לארץ בפועל - כנגד הגישה החסידית שאולי דברה יותר אבל עשתה פחות בפועל ואין לי ספק מקו אידיאולוגי ברור שהמשיח יטפל גם בזה (ואל תביא ראייה מחב"ד בחברון).
אני ער לדעה שהאגרת המיוחסת לרש"ס בדבר סיבת עליית הגר"א - כדי לייסד סנהדרין - מזוייפת. זה שהגר"א רצה לעלות ותמך בעולים לא שנויה במחלוקת. לדעתי הוא ראה בהקמת גוף רבני כלשהו כאן בא"י - כמי שיכול לבלום את התפשטות מנהגי החסידות הלא-הלכתיים. אם אכן הוא עשה סיבוב קהילות מקודם כדי לגרוף אחריו תמיכה רבנית, הוא יכול היה להתאכזב. גם אם האגרת מזוייפת - זה לא שולל, לדעתי, את האפשרות לעיל. אכן זו תחושת בטן - חזקה - שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2009 23:39 |
|
| |
כתב אליהוא כי הגר"א הביא גימטריאות וקרא להן חכמת סופרים תסרח.
מה מקור הדברים? כנראה קול התור. וכך כתוב בספר זה:
א.
חכמת סופרים (תיקוני זהר, תקונא שבעין, ביאור הגר"א שם) - אחד מהדברים שמנו חז"ל בעקבות משיחא, חכמת סופרים תסרח. ורבנו מבאר בתקוני זהר (דף קלט) כי זה מכוון לחכמת רמזים גימטריאות, וכן למעשה וחשבון (ביאור הגר"א תקוז"ח דף ה) המתגלים ע"י משיח בן יוסף. אלה הם ביעודו של רבנו הגר"א שהוא נהורא דמשיח בן יוסף, ולכך נחית משמיא לגלות רמזי התורה בעקבתא דמשיחא, וכנודע סבל רבות מזלזולים בענין זה. (קול התור, פרק ב, אות נ [התקופה הגדולה, מהד' תשל"ב, עמ' תפו, ומהד' תשס"א, עמ' 569]
ב.
וככל אשר מתקרבין עקבות משיחא, מתגלין יותר רמזי הגימטריאות שבהם צפונים סודות היעודים הכלליים והפרטיים, ועלה איתמר "כל גיא ינשא" וכו' ואיהו גימטריאות פרפראות לחכמה כמובא בזוה"ק (תיקונא שבעין), וע"ז אמרו חז"ל חכמת סופרים וכו' כביאור רבנו שם. (קול התור, פרק ג, אות ג [התקופה הגדולה, מהד' תשל"ב, עמ' תקט, ומהד' תשס"א, עמ' 593]
ג.
בעקבתא דמשיחא מתגבר הסט"א בכל, ביחוד לגבי פנימיות התורה ונגד גילוי הסודות של חשבונות הגמטריאות הנוגעים לעקבות משיחא, אשר ע"ז כוונת חז"ל חכמת סופרים תסרח, כביאור רבנו הגר"א. ועל זה נאמר "אשר חרפו עקבות משיחך". אך בהגיע הקץ האחרון, קץ הימים, יקוים הנאמר "כל גיא ינשא" - אינון גימטריאות וכו', כאמור בזהר הקדוש וביאור רבנו שם (תקוני זהר דף קלט), חכמת סופרים תסרח, "והוא מחולל מפשעינו" (ישעיהו נג), שנאמר על משיח בן יוסף. (קול התור, פרק ג, אות ו [התקופה הגדולה, מהד' תשל"ב, עמ' תקיא, ומהד' תשס"א, עמ' 595]
בדקתי את שני המקומות בכתבי הגר"א שקול התור מזכיר.
א. ביאור תיקוני הזוהר דף קלט. המעיין שם יראה שהגר"א מאריך להסביר את דברי התיקונים על גיא ינשא.
א"ב הם כתר וחכמה, ג"י הם בינה. ומשה רבינו, רעיא מהימנא, שנקבר בגיא, עליו נאמר חכמת סופרים תסרח,
אבל לאחר מכן כל גיא ינשא - הוא ינשא בבינה, ו'כל גיא שהיה שפל מאד ינשא'. אחר כך ממשיך הגר"א
ומסביר את המשפט הבא של תיקוני זוהר 'ואיהו גימטריאות פרפראות לחכמה' והגר"א כותב כי 'גימטריאות
הוא ג"כ ג' של השם זה וכ"ז הוא לפרש שהיא ג''. כלומר זהו פירוש שני של האות ג - גימטריאות שהן
פרפראות לחכמה.
כלומר אלו שני פירושים שונים לאות ג: גיא ינשא, גימטריאות. על הפירוש הראשון, גיא ינשא, כתב הגר"א
כי תחילה חכמת סופרים תסרח ואחר היא תינשא. על הפירוש השני, גימטריאות, לא הזכיר הגר"א כלל את הפסוק
חכמת סופרים תסרח.
ב. ביאור תיקוני זוהר חדש דף ה. המעיין שם יראה שהגר"א הזכיר גימטריאות פרפראות לחכמה, הזכיר
מעשה וחשבון, אבל לא הזכיר את משיח בן יוסף כלל וכלל.
ג. בכל אלה לא הזכיר הגר"א את עקבתא דמשיחא כלל וכלל וכלל וכלל.
כלומר קול התור נטל מלים מכתבי הגר"א ורקח מהם כרצונו. העביר מהכא להתם והוסיף מדיליה. כך עלתה חכמת
סופרים תסרח לעניין הגימטריאות עם עקבתא דמשיחא ומשיח בן יוסף שיגאלנו מהרה.
ועתה הולכים ומצטטים את הגר"א שכביכול כתב על עקבתא דמשיחא ומשיח בן יוסף וגימטריאות והפלא ופלא.
זו רק דוגמה קטנה, קטנטנה, מכל המעשה פלא ששוב ושוב מביאים עדויות ושמועות בעל פה אבל אין טורחים
לבדוק את הציטוטים בדיוק - ברחל בתך הקטנה.
ודומני שלא לחינם אמר שלמה המלך בחכמתו: וקול התור נשמע בארצנו. לומר לך כי אכן קול התור נשמע בארצנו,
ארץ ישראל, ולא שם, בארץ ליטא.
תוקן על ידי בריושמא ב- 16/12/2009 23:31:09
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2009 00:19 |
|
| |
| אליהוא כתב: | | | תרגיל נאה עשה יהודי מירושלים המקורב לחוגי הרב זילברמן שהוציא ספר בשם "אחרית כראשית" בו מבוארים כמעט כל הרעיונות העיקריים בספר קול התור מתוך כתבי הגר"א עצמם בלא להזכיר כלל את הספר קול התור. |
|
ברי ושמא, טרם הבעת את התרשמותך מן הספר הנזכר, שהוא הענין העיקרי והמשמעותי. כמובן שנשמח כולנו לשמוע האם יש דברים בגו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2009 00:36 |
|
| |
הספר אחרית כראשית אינו תחת ידי, ועל כן אינני יכול לומר דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2009 18:23 |
|
| |
הספר אחרית כראשית ישנו באוצר החכמה, ושמא יוכל אחד מבעלי האוצר להעלותו לתועלת הכלל?
|
|
|
|
|
