|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:53 |
 |
| |
אוקיי. מקובל. אני רק אומר שבתורה יש גם (לטעמי הוא העיקרי גם אם בימינו כבר כמה וכמה מאות שנים הזרקורים מופנים יותר אל רשות היחיד מכל מיני סיבות) מימד עקרוני יותר שנוגע למימד הציבורי ונמצא במובנים רבים מעל השאלה האישית. (זה נושא מצריך כמובן יותר עיון שהרי בלי פרטים אין ציבור , וכפי שרמזתי בענין המצב בימינו זה כמה וכמה מאות שנים)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:56 |
|
| |
התשבץ,
בהודעתי הקודמת כתבתי שדבריי לא נאמרים מתוך מקורות או הלכות. סתם היגיון פשוט.הרבה לפני הויכוחים האינסופיים לגבי סמכותם של רבנים מבחינה מחייבת נגד רצונך. היום, ברוך השם, אנחנו בעולם חופשי, ואין צורך להגיע לעניינים המחייבים הלכתית. הכל נעשה באופן וולונטרי.
מבחינה זאת, בעולם חופשי, מי שחושב שרבנים הם קלי דעת, נוחים להיגרר, אומללים, חסרי בקורת עצמית ופיקוח אישי , נבערים מהכרת העולם וכדומה, ובכל זאת מחליטים החלטות גורליות שלא כדין ושלא בסמכות, הוא בעצם אומר: הרבנים האלו חתיכת אהבלים חוצפנים. תחשוב טוב טוב ותבין אלו השלכות יש לכזה איבחון שלהם, כשהם באים לפסוק הלכה. האם באמת ראוי לשמוע לטיפוסים כאלו בענייני שבת החמורה או דיני סקילה? ברור שלא !
כלומר - מי שככה חושב על רבותיו, למעשה אומר: הם לא רבנים בכלל, ואני חכם מהם וראוי מהם. מה שאגב, בהחלט יכול להיות נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 19:57 |
|
| |
ועדיין, מדוע אי אפשר לקבל סמכותו של רב ולשמוע לו בצורה מושכלת בלי לציית לו ציות עיוור ומחולט, כשם שאפשר לקבל עצת רופא בצורה מושכלת מבלי להפוך לשפוט שלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 20:09 |
|
| |
הרב גורן,
אני לא יודע באיזו חברה אתה חי, אבל אצלינו בזולה בצל ענפי הזית, שום רב אינו דיקטטור ושום תלמיד אינו שפוט. ואם אכן זה כך, אז התלמידים טועים והרב אינו רב. מצוה לשאול לחקור ולהתווכח עם רבך ככל כחך. אבל בשורה התחתונה לעניין מעשה, ברגע שהחלטת לסור למרותו, והכרת בכושרו השכלי הנפשי והמוסרי הגבוה משלך, מן הראוי לשמוע לו , ולפחות לא לעשות ממנו צחוק. אם לא מוצא חן בעיניך רב פלוני, אל תשמע לו. אין אף מצוה בתורה או אף מבחינה מוסרית שתגיד לך, רב פלוני בדווקא הוא ורק הוא חייב להיות רבך. אפשר להירגע.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 20:39 |
|
| |
ועדיין אתה ממאן להפרד מהאקסיומה שסמכותו של רב אינה מוגבלת להכרעות הלכתיות גרידא. מדוע שלא תוכל לקבל את סמכותו של רבך בעניינים הלכתיים, ובאופן מושכל לא לקבל את דעתו בנושאים שלדעתך אינם בתחום שיפוטו, כשם שלא תקבל את דעת רופאך המוסמך בתחומים שאינם מסמכותו, מבלי לערער על שיקול דעתו ועל כושר שיפוטו?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 20:42 |
|
| |
| קוסם_עמק כתב: |  | "נכנעים להם בלי בקורת"
אם כך, איזה מן חכמים הם? חמורים נושאי ספרים ! צדיקים בלי דעת! חסי בקורת עצמית וגרורים נרפים. אלו לא רבנים, אלו אומללים. אני מדבר על רבנים. כלומר - כאלו שגם בעיניך הם רבנים. אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו, מחד להכריז על אדם שהינו חכם גדול בתורה ומאידך שהוא חסר פיקוח ובקורת עצמית. כי אז, אפילו תורה אין לו.
|
|
לא כל אדם גדול בתורה הוא גם קנאי.
לא כל בקי בש"ס ופוסקים מסוגל לעמוד על עמדתו בעז.
לא כל ישיש מלא חכמה מסוגל להבין את פלאי הטכנולוגיה, הצורך בכך אצל שכבות אוכלוסיה צעירות יותר ואצל אנשים שלא חיים בספר.
_________________
מ. זוהר
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 20:46 |
|
| |
הר"ג,כי תורה זו לא דיסציפלינה מדעית, זו דרך חיים שלימה או לפחות כך ראוי שתהיה. מובן שגם כאן אפשר להגיע לאבסורד ולתפיסה מוטעית שרוצה ללמוד מרב גם את מה שלא צריך, אבל באופן בסיסי דרך ארץ לסוגיו , שיחת חולין של ת"ח הליכות של חכמים ועוד הם בהחלט חלק מהותי מדרכה של תורה , החל מהמקרא דרך המשנה והגמרא והלאה .
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 20:53 |
|
| |
לגופו של דיון הלכתי:
"והחלק הרביעי, הם הגזרות שתקנו הנביאים והחכמים בכל דור ודור, כדי לעשותם סייג לתורה. ועליהם צוה הקב"ה לעשותם. והוא מה שאמר במאמר הכללי (ויקרא יח), ושמרתם את משמרתי, ובאה בו הקבלה (יבמות דף כא.), עשו משמרת למשמרתי. והחכמים יקראו אותם גזרות. ולפעמים תפול בהם מחלוקת לפני החכם, שהוא אוסר כך מפני כך, ולא יסכים עליו חכם אחר. וזה הרבה בתלמוד, שאומרים רבי פלוני גזר כך, משום כך וכך, ורבי פלוני לא גזר. וזה כמו כן סבה מסבת המחלוקת. שהרי בשר עוף בחלב הוא גזרה מדרבנן, כדי להרחיק מן העברה, ולא נאסר בתורה אלא בשר בהמה וחיה אבל אסרו חכמים בשר עוף, כדי להרחיק מן האיסור. ויש מהם מי שלא יגזור גזרה זו, שרבי יוסי [הגלילי] היה מתיר בשר עוף בחלב, וכל אנשי עירו היו אוכלים אותו, כמו שנתפרסם בתלמוד (שבת דף קל.). וכשתפול הסכמה על אחת מן הגזרות, אין חולק עליה בשום פנים. וכשיהיה פשוט איסורה בכל ישראל, אין לחלוק על הגזרה ההיא. אפילו הנביאים בעצמם לא היו רשאים לבטל אותה. וכן אמרו בתלמוד, שאליהו ז"ל לא היה יכול לבטל אחד משמונה עשר דברים שגזרו בית שמאי ובית הלל. והביאו טעם על זה, לפי שאיסורן פשט בכל ישראל" (הרמב"ם בהקדמתו לפיהמ"ש)
ציטוט זה מביא את שיטת הרמב"ם (יש להדגיש שלא מדובר בספר המצוות ולא ביד החזקה - ספרי הפסק של הרמב"ם, אך עדיין שיטתו כתובה באופן נהיר בפיהמ"ש) שיש לשמוע בקול חכמים שבכל דור הגוזרים לאסור, אף אם הם אינם בי"ד הגדול. אך יש לכך כמה תנאים:
א. שיסכימו ע"כ כל חכמי הדור.
ב. שהאיסור פשט בכל ישראל.
לגבי א, נ"ל שיש רבנים המתירים שימוש באינטרנט, הם אף מפיצים חלק מתורתם באתרים שונים. כמובן ניתן לטעון שהם אינם מאן דאמר, אך זהו דיון שאין מקומו כאן.
לגבי ב, מה שפשט זה דווקא האינטרנט, לא ממש האיסור.
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 21:16 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | | הר"ג, כי תורה זו לא דיסציפלינה מדעית, זו דרך חיים שלימה או לפחות כך ראוי שתהיה. מובן שגם כאן אפשר להגיע לאבסורד ולתפיסה מוטעית שרוצה ללמוד מרב גם את מה שלא צריך, אבל באופן בסיסי דרך ארץ לסוגיו , שיחת חולין של ת"ח הליכות של חכמים ועוד הם בהחלט חלק מהותי מדרכה של תורה , החל מהמקרא דרך המשנה והגמרא והלאה .
_________________
|
|
אין חולק על כך. אבל ברור שהמצוה "ועשית ככל אשר יורוך" נאמרה רק על חלק ההכרעה ההלכתית. והרי רבי מאיר למד תורה מפי אחר, קליפתו זרק ותוכו אכל, ואכמ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 21:19 |
|
| |
הרב גורן,
כתוספת לדברי איש ציפור יש להבהיר כשל לוגי מובנה:
ברגע שאתה טוען שהרב נותן לך הוראות שאינם בתחום סמכותו, בו ברגע עיערת על מעמדו כרב.
כי את אותה אבחנה שלך, גם הוא אמור לדעת. ואם אינו יודע או פועל בהיפך ממנה - הרי שיצא מתורת רבך.
ואם הוא בכל זאת מצוה אותך, במה שלדעתך אינו תחום שיפוטו,יש ספק ורק אחד משניכם צודק.
ולצורך כך בדיוק עשית לך רב, כדי להכריע בספקות, וזה אחד מהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 21:28 |
|
| |
ומדוע אין מקרה דומה מערערת את סמכותו של הרופא או של הפרופ' לפיזיקה? אין זאת אלא משום שאין זו מתחום שיפוטו, ואני יודע להבחין בין תחום מומחיותו לבין שאר כל התחומים. כך גם כאשר אני דן לגבי מצות "ועשית" האמורה רק בהכרעות הלכתיות, אינני מתעניין לגבי שאר התחומים בהם הסמכות מחווה דעתה, ואף אם אינני מקבלו כרב האמור בפרקי אבות וכו' עדיין אני יכול לקבלו כסמכות שיפוט הלכתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 21:29 |
|
| |
הר"ג, ר"מ למד ממנו תורה אך הוא לא היה רבו המובהק ואדרבה מעיקרא חכמים שאלו על ר"מ איך עשה את זה, ללמדך שבאופן בסיסי מדובר במצב בעייתי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 21:50 |
|
| |
אם כדבריכם, כיצד תתכן קיום מצות "ועשית ככל אשר יורוך", הרי ברגע שהאדם קיבל על עצמו את סמכותו של רב פלוני - לשם מה עליו לכנס את שאר חברי בית הדין הגדול אשר בירושלים שיכריע לפי רוב קולות? ואם דעתו של אותו רב אינה מקובלת עליו - במה תועיל סמכותו של בית הדין? הרי ממילא אינו מכיר בסמכותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 21:56 |
|
| |
ר"ג , כאן נגיע לענין של הנהגת הציבור והאיסור/חשש שהתורה תיעשה שתי (או יותר) תורות. לכן צריך קו הלכתי מאחד לציבור, אך בנוגע להנהגות פרטיות כל פרט צריך לעשות לו רב (או ללמוד מכמה) ולילך בדרכים שלמד מהם, אלא שכאמור זה מצד יראת השמים שלו וכו' ולא רק מצד המחויבות שלו להלכה. (שהיא לטענתי נובעת מכך שהוא חלק מציבור ולא מענין אישי בדוקא)
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 22:29 |
|
| |
הרב גורן,
השאלות מצוינות ודורשות תשובה. אבל הם ברמה ההלכתית. אנימדבר ברמה ההגיונית מוסרית. שקדמה הרבה לפני לרמה המחייבת המשפטית.
|
|
|
|
|
