אגב, ובהקשר לימי החנוכה. הרבה מהממצאים באתר הם מהתקופה החשמונאית. חבל שתושבי בית שמש לא יודעים על האוצרות הארכיאולוגיים הנמצאים מתחת לאפם.
משיחה שקיימתי עם ארכיאולוגית רשות העתיקות האחראית על הממצאים בבית שמש, עולה, כי העירייה ובראשה משה אבוטבול, מתנגדת (!) להפיכת מס' מוקדים ארכיאולוגיים בעיר לנק' עניין, והנגשתם לתושבים באמצעות הצבת שילוט מתאים, דרכי גישה וכדו' (מדובר על תקציב שברובו מגיע מרשות העתיקות). זאת מתוך גישה שאין עניין לתושבי המקום בארכיאולוגיה.
תמהני מדוע לדעת אותם גורמים, אין עניין בהכרת הממצאים הקדומים במקום בו אנו חיים? מדוע אין העירייה ממנפת את שפע הממצאים לקידום תודעה היסטורית בקרב ילדי ותושבי בית שמש?
לי אישית יש כמה השערות בעניין, אם יתעורר דיון אולי אעלה אותם בהמשך.
אגב, אותו סיפור קורה בקריית ספר, שם ישנו אתר מהיחודיים בארץ (אחד מעשרת בתי הכנסת הקדומים ביותר בעולם). ומבחינת העירייה המקום לא קיים למרות שהוא ממש בתוך העיר. פשוט הפך לשדה קוצים, אין שילוט, כלום!! שלט האוסר לעבור את הגדר וזהו.
זה מה שצפוי גם לאתר הנחפר כעת ליד בי"כ הגר"א.
לדברי נציגת רשות העתיקות עמה שוחחתי, בעירייה ממש לא מתייחסים ברצינות לפניות בעניין ודוחים אותם בלך ושוב.
מה דעתכם? האם כתושבים הייתם רוצים לראות ממצאים ארכיאולגיים מלווים בשלטי הסבר, או שמא כמו בעירייה, גם אתם מעדיפים שדות קוצים?
האופציות העומדות בפני רשות העתיקות הם: מחקר, צילום ותיעוד הממצאים, נטילת כל הממצאים שניתן לנייד אל מחסני הרשות והריסת כל השאר. אופציה אחרת היא, שילוב הממצאים במקום, בתוך גינה ציבורית למשל, הצבת שלטי הסבר וכו'. דבר כזה נעשה בתנאי שהרשות המקומית לוקחת אחריות על הממצאים. כאן בעירינו מסרבים לעשות זאת.
שוב, מעניין מדוע? את מחשבותי אשמור לעצמי בינתיים.
יתכן והנושא מצריך פתיחת דיון נפרד, בכל אופן ניצלתי את הבמה הזו לעניין.
 |
|
|