| נשלח ב-15/12/2009 18:40 |
 |
| |
הערב "רב" הראשי האשכנזי(פט) מדבר...וזאת בדיוק הבעיה.
לא שהספרדים או התימנים ושאר הכתות שמסתובבות בארצנו יותר טובים,
אבל בכל זאת כמה דברים יהיו "נחת רוח" לשטן ימ"ש...
"זה לא קונפליקט דתי". מונעיר אלעבורשי לצידו של הרב הראשי, בביקור אתמול. צילום: יעקב נחומי |
ששששש...
אסור להרגיז את הישמעלים ימ"ש וזכרם מן העולם...
רק תהיו רגועים "אחיי" הערבים, כדי שאני אוכל להשלים עוד
"הקפה" סביב עגל הזהב!
אכן ר' שי בוארון צדק!
אלו לא רבנים ראשיים אלא רבנים רשעיים!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 20:37 |
|
| |
בס"ד
נאמר:
אין כל אילן יכול להיעקר אלא מבני מינו....
וגם נאמר:
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו ......
דברים ל"ב
פרשת האזינו
טו וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט
{ר} שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ
{ס} וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ
{ר} וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ.
{ס} טז יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים
{ר} בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ. {ס}
יז יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ
{ר} אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם
{ס} חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ
{ר} לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם.
{ס} יח צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי
{ר} וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ.
{ס} יט וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ
{ר} מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו.
{ס} כ וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם
{ר} אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם
{ס} כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה
{ר} בָּנִים לֹא-אֵמֻן בָּם. = חסרי אמונה בישועת הבורא יתברך ובחסדו הגדול ומתחנפים לאוייבהם ואוייבינו ... שנאמר על אוייבוינו .... = ואוייבינו פלילים ... (שנאמר בפסוק ל"א בפרק זה)
{ס} כא הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא-אֵל = שאומרים הכסף יענה את הכל רחמנא ליצלן ומנגד נאמר: לא תעשו איתי אלילי כסף וזהב..... וכו'....
{ר} כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם
{ס} וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא-עָם = בלא עם = פלשתין ושאר טרוריסטים אינם נקראים עם .... וכו'...... אלא פולשים ומחבלים ...וכו'...
{ר} בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. = נבל = לבן הארמי = נראים לבנים בדיבוריהם ומתנהגים כנבלות = דברי נבלה
ונאצה ושטנה וכו'.... = נבלה = בילבול = מהבלים אותכם = וכל מי שבחברתם ושותף להם נובל איתם כעץ ללא מים ...וכו' = שנאמר בדור בבל: הבה נרדה ונבלה את שפתם....
{ס} כב כִּי-אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי
{ר} וַתִּיקַד עַד-שְׁאוֹל תַּחְתִּית
{ס} וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ
{ר} וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. = הרים = אלה המקשים על החיים = והיצר הרע לצדיקים נראה כהר
(דברי חז"ל)
ובהמשך נאמר.....
כט לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת {ר} יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם. {ס} ל אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף {ר} וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה {ס} אִם-לֹא כִּי-צוּרָם מְכָרָם {ר} וַיהוָה הִסְגִּירָם. {ס} לא כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם {ר} וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. {ס} לב כִּי-מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם {ר} וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה {ס} עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי-רוֹשׁ {ר} אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ. {ס} לג חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם {ר} וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר. {ס} לד הֲלֹא-הוּא כָּמֻס עִמָּדִי {ר} חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי. {ס} לה לִי נָקָם וְשִׁלֵּם {ר} לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם {ס} כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם {ר} וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. {ס} לו כִּי-יָדִין יְהוָה עַמּוֹ {ר} וְעַל-עֲבָדָיו יִתְנֶחָם
שנאמר:
ישעיהו מ"ו....
ח זִכְרוּ-זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ הָשִׁיבוּ פוֹשְׁעִים עַל-לֵב.
ט זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי.
י מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא-נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל-חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה.
יא קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עצתו (עֲצָתִי) אַף-דִּבַּרְתִּי אַף-אֲבִיאֶנָּה יָצַרְתִּי אַף-אֶעֱשֶׂנָּה.
{ס} יב שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה. = שאומרים שלום בפיהם ואין שלום בלבבם
יג קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי.
שנאמר:
ד,ה רבי יוחנן בן ברוקה אומר, כל המחלל שם שמיים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי; אחד שוגג ואחד מזיד, בחילול השם.
ב,ג הוו זהירין ברשות--שאין מקרבין לו לאדם, אלא לצורך עצמן: נראין כאוהבין בשעת הנאתן, ואין עומדין לו לאדם בשעת דוחקו ....
וד"ל...
ונאמר:
יחזקאל...
לו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בֶּן-אָדָם הֲתִשְׁפּוֹט אֶת-אָהֳלָה וְאֶת-אָהֳלִיבָה וְהַגֵּד לָהֶן אֵת תוֹעֲבוֹתֵיהֶן.
לז כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן וְאֶת-גִּלּוּלֵיהֶן נִאֵפוּ וְגַם אֶת-בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ-לִי הֶעֱבִירוּ לָהֶם לְאָכְלָה.
לח עוֹד זֹאת עָשׂוּ לִי טִמְּאוּ אֶת-מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא וְאֶת-שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ.
לט וּבְשַׁחֲטָם אֶת-בְּנֵיהֶם לְגִלּוּלֵיהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל-מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא לְחַלְּלוֹ וְהִנֵּה-כֹה עָשׂוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי. וּבְשַׁחֲטָם אֶת-
בְּנֵיהֶם לְגִלּוּלֵיהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל-מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא לְחַלְּלוֹ וְהִנֵּה-כֹה עָשׂוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי.= הפיגועים ושליחת המחבלים
וטומאת הר הבית וכו'... רחמנא ליצלן....
ועוד נאמר:
והן אמרו שלושה דברים: היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה ועשו סייג לתורה =
(תוספת שלי ... תפרידו בתלמוד התורה את אלה שרצים לקיים ולעשות לטובה מאלה שרוצים ללמוד ולהשחית)
שנאמר התורה היא מים = טובים לכולם ומבריאים את כולם = תלמידי תורה יראי שמים = תמימים , ישרים, צדיקים,
חסידים, קדושים ענוים וכו'...
או להבדיל תורה היא אש = שנאמר דברי כאש נאום ה' = למשחיתים = ולעוברי רצונו = למגלים פנים בתורה שלא כהלכה....
שנאמר:
כאש תרקב בעצומתם בעצמותם = בהם
להזכירכם מה מססתר בתורתם הטמאה רינא ליצלן...
היהודים הם קופים וחזירים שקיללם אללה. סורה 5 פסוק 60. עונשם הוא להיות מפוזרים על פני כל הארץ עד תחיית המתים, ויש ללחוץ עליהם ולענותם. סורה 7 פסוק 163.
תגובתי לצערי הרב:
הקופים והחזירים שמתוארים אצל הטמאים
הם אלה הערב רב שנופלים לידיהם או כל המתחנפים למינהם שבמשך יבוא עוד פסוק המתאר את
המתחנפים והלקקנים למיןיהם ...
כלומר הערב רב והמתחנפים אליהם הם הבמה = בהמה = מזבח = שכל מי
שרוצה לעלות ולהציג את טיפשותו רחמנא ליצלן
שנאמר : "בשרם בשר חמורים"....
ואחר כך מעלים אותם זבחי מתים לשדים ( השטן וכת דילה) שם רשעים ירקב = מזבח הטרור וכת דילה ..... וכו'...
בעידוד החנפנים ורודפי הבצע והכבוד הרחוקים מתורה ו/ או מצוות רחמנא ליצלן....
רחמנא ליצלן.....
ועוד נאמר:
במדבר ל"ה
לג וְלֹא-תַחֲנִיפוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם, הוּא יַחֲנִיף אֶת-הָאָרֶץ; וְלָאָרֶץ לֹא-יְכֻפַּר, לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ-בָּהּ, כִּי-אִם, בְּדַם שֹׁפְכוֹ. לד וְלֹא תְטַמֵּא אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ--אֲשֶׁר אֲנִי, שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ: כִּי, אֲנִי יְהוָה--שֹׁכֵן, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ולצערי אני מקווה שלא תחול ביננו אי הבנה כי המטרה לקידוש שמו ולטהרתם אני לא המצאתי את החוקה של
הטמאים שם רשעים ירקב אבל מה שניסיתי לומר שהחילוניים והחולניים שקוראים לעצמם חרדים וכהני דת "ורבנים שרבים את ריבנו" וכו'....
שהם לדעתי בקטגוריה של עמי הארץ נופלים לידיים משחיתות ונשחתים מהם ומשחיתים אחרים לצערי כי המשך
שיתוף פעולה עם מנהיגי החילוניים "והחרדים" לעצמם ולכבודם שהם עיקר הערב רב והקליפות רק יהרוס אותם
לצערי ומתוך דאגה ואהבת חינם אליהם אני גיליתי את המשמעות של הכתבה שנכתבה שאומרת שמי שלא שומר
תורה ומצוות ע"פ הסוד נחשב לבהמה = (זה לא המצאה שלי)
ואני לא מתכוון להתחנף למי שתורם לעקוב הגאולה עם כל הכבוד שיש לי לכל הבריות
שנאמר:
לא תצדיק רשע ...
כי לא אצדיק רשע...
ועוד נאמר:
א לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר, הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד--הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף, הָאָרֶץ הַהִיא; וְאַתְּ, זָנִית רֵעִים רַבִּים--וְשׁוֹב אֵלַי, נְאֻם-יְהוָה. ב שְׂאִי-עֵינַיִךְ עַל-שְׁפָיִם וּרְאִי, אֵיפֹה לֹא שגלת (שֻׁכַּבְתְּ)--עַל-דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם, כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר; = ופה הפסוק מתאר את מה שקורה בכתבה .... שהערבים אוסים אותם להשחית ולהתחנף ואין להם פה להשיב ולא מצח להרים ראש.....
רחמנא ליצלן
וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ, בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ. ג וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים, וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה; וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם. = בשיא חוצפתם....
ד הֲלוֹא מֵעַתָּה, קראתי (קָרָאת) לִי אָבִי; אַלּוּף נְעֻרַי, אָתָּה. ה הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם, אִם-יִשְׁמֹר לָנֶצַח; הִנֵּה דִבַּרְתְּ וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת, וַתּוּכָל.
מקווה שיהיה הבנה בינינו לדעת שגם לי יש רגשות כואבים והתרגשויות כאשר צריך....
שנאמר: על כן ציון בְּמַר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם,
כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה.
כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב וכבוד אהיה בתורה
במהרה בימינו ....
כן יהי רצון...
לסיכום אומר שהכוונות שלי טהורות לגביהם אבל שיתפקחו איך רואים אותם האוייבים ומה התוצאות ויצילו את
נפשותיהם משיני הערב רב.... ושונאיהם במילים המעטות...
ונאמר : ח קוּמָה יְהוָה, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי-- כִּי-הִכִּיתָ אֶת-כָּל-אֹיְבַי לֶחִי; שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ. = משיני הערב רב... =
מנהיגי ישראל בדורינו....
ט לַיהוָה הַיְשׁוּעָה; עַל-עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה.
למרות שהבחירה בידם ....
אני שופך אור בכאב על המציאות הכואבת שתיארתי ואם ראיתם בתגובתי פגיעה כלשהי אני מתנצל מעומק ליבי
שנאמר:
הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא ...
ולמרות המילים והפירושים הקשים ... וכו'
עדיין בשבילי הם עם ישראל שטעה ונשבה אצל אויב אכזר
שנאמר עליהם:
ראש פתנים אכזר = "ראש פתנים אכזר". =הרעל של צמח הראש נלקח בהשאלה לכל דבר שיש בו ארס המפעפע
ומזיק.= כך הוא הפסוק על הענבים הרעילים "ענבמו ענבי ראש" - ענבי בוסר, ...
מקווה שתהיה הבנה ביננו ולא תפרשו עלי חס ושלום דברים שלא בכוונתי ושלא באופיי ואם באמת אתם יודעים לקבל
רק דברים שאתם רוצה לשמוע והלב לא יכול לסבול... ושלדעתכם לא צריכים להישמע אני לא מוכן לשתף פעולה
כי כל כוונותי באמת טהורות בין לגבי החילוניים וגם לגבי העולם החרדי הם כוונות טהורות...
וכולנו ניצצות קדושה שנאמר: "כל ישראל ערבין זה לזה"...
"החיים והמוות ביד הלשון"...
"הוכח תוכיח את עמיתך"...
"אל תעמוד על דם רעך"...
וכולנו בלי יוצא מן הכלל צריכים לתקן את מעשינו ולחזור בתשובה בין אם אנחנו חרדים ובין אם אנחנו חילוניים
שנאמר:
שמות כ"ג
א לֹא תִשָּׂא, שֵׁמַע שָׁוְא; אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע, לִהְיֹת עֵד חָמָס.
ב לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת; וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת.
ג וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. ג וְדָל, לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. = דל = עני ממצוות התורה = לא לשבח אותם על התרחקות מעול התורה והמצוות...
אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע = לא להיות שותף לחילול ה' רחמנא ליצלן מקווה לשיתוף פעולה כנה ומתחשב... כי כולנו פה
בתיקון וביחד אנחנו כח ...
ובפירוד והלעגה אין לנו מנוח...
שנאמר:
פרשת נח...
והיונה לא מצאה מנוח לכף רגלה = כף רגלה = עקב = עקבתא דמשיחא
ומנגד נאמר:
ועתה יגדל נא כ"ח הויה ......
כי....
ב - ה' נעשה חיל והוא יבוס צרינו......
ועוד נאמר:
ה,טו [טז] כל אהבה שהיא תלויה בדבר--בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטילה לעולם. איזו היא אהבה שהיא תלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר; ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן.
ה,טז [יז] כל מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים, זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קורח ועדתו.
[יח] כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו; וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזיכה את הרבים, וזכות הרבים תלויה בו--שנאמר "צדקת ה' עשה, ומשפטיו עם ישראל" (דברים לג,כא). ירובעם חטא, והחטיא את הרבים, וחטאת הרבים תלויה בו--שנאמר "על חטאות ירובעם אשר חטא, ואשר החטיא את ישראל" (מלכים א טו,ל).
ה,יז [יט] כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של אברהם; וכל מי שאין בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של בלעם: תלמידיו של אברהם--עין טובה, ונפש שפלה, ורוח נמוכה; אבל תלמידיו של בלעם--עין רעה, ונפש רחבה, ורוח גבוהה. מה בין תלמידיו של אברהם לתלמידיו של בלעם: תלמידיו של בלעם יורדין לגיהינם, ונוחלין באר שחת--שנאמר "ואתה אלוהים, תורידם לבאר שחת--אנשי דמים ומרמה . . ." (תהילים נה,כד); אבל תלמידיו של אברהם יורשין גן עדן, שנאמר "להנחיל אוהביי, יש; ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח,כא).
ה,יח [כ] יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי--לעשות רצון אביך שבשמיים. הוא היה אומר, עז פנים לגיהינם, ובוש פנים לגן עדן.
כן יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו שתיבנה עירך בימינו, ותיתן חלקנו בתורתך, ועם עושי רצונך.
ה,יט [כא] בן בגבג אומר...
הפוך בה והפך בה, והגי בה דכולא בה, ובה תחזי, סיב ובלי בה; ומינה לא תזוז, שאין לך מידה טובה יותר ממנה.
בן האהא אומר, לפום צערא אגרא.
והמשכילים יזהירו......
כן יהי רצון......
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2009 22:18 |
|
| |
בס"ד
בהמשך לתגובתי ....
להזכירכם את הטמאים רואים אותכם....
לצער הרב ....
להזכירכם מה מססתר בתורתם הטמאה
רחמנא ליצלן...
היהודים הם קופים וחזירים שקיללם אללה. סורה 5 פסוק 60. עונשם הוא להיות מפוזרים על פני כל הארץ עד תחיית המתים, ויש ללחוץ עליהם ולענותם. סורה 7 פסוק 163.
תגובתי לצערי הרב:
הקופים והחזירים שמתוארים אצל הטמאים הם אלה הערב רב שנופלים לידיהם או כל המתחנפים למינהם שבמשך
יבוא עוד פסוק המתאר את המתחנפים והלקקנים למיןיהם ... כלומר הערב רב והמתחנפים אליהם הם הבמה =
בהמה = מזבח = שכל מי שרוצה לעלות ולהציג את טיפשותו רחמנא ליצלן שנאמר : "בשרם בשר חמורים".... ואחר
כך מעלים אותם זבחי מתים לשדים ( השטן וכת דילה) שם רשעים ירקב = מזבח הטרור וכת דילה ..... וכו'...
בעידוד החנפנים ורודפי הבצע והכבוד הרחוקים מתורה ו/ או מצוות רחמנא ליצלן....
רחמנא ליצלן.....
והקופים כפי שהשכלתי להבין....
קוף = נאמר קוף אחרי בנאדם = שולחים את אלה שנקראים יהודים שהם רחוקים מתורה ומצוות לרגל ולחבל בתורה ובמצוותיה ובהתחזקות באמונת ה' יתברך...
ועוד נאמר על הקוף בתורה מפי חז"ל = שמאז דור אנוש שהתחילו לעבוד עבודה זרה ולמרוד בקב"ה ולהתרחק מתורתו ומצוותיו ....
השתנתה צורתם של בני האדם מאז תקופת דור אנוש ולצערי עד זמן הגאולה השלמה במהרה בימינו שיתוקנו כל אשר נפגם כתוצאה מעזיבת התורה ורדיפת החטא
רחמנא ליצלן...
וכתוצאה מרדיפת החטא ועזיבת התורה נבדלו בני האדם מדור אנוש מצורה והתנהגות של בני האדם ואופי של בני אדם לצורת חיים ירודה יותר כמו הקופים
בדומה לקופים של ימינו שנבדלים בצורת חייהם והתנהגותם ביחס לבני האדם " המתורבתים ושומרי המצוות של ימינו....
וד"ל....
רחמנא ליצלן....
ומי ייתן ודברים אלה יאירו ויעוררו את הרבים לשוב בתשובה שלימה גם בשעות קשות "אלה"
"אלה" = כשהכעיסו את הבורא יתברך ואמו לעגל הזהב "אלה ...... ישראל חס ושלום ...
רחמנא ליצלן...
שנאמר..... ואל תתייאש מהפורענות ..... = פורענות = פרעה וחילותיו למיניהם = מפנים עורף = שנאמר: עם קשה
עורף ...... פרעה = אותיות ע ר פ ה = ערפה במגילת רות מתוארת כאישה = נשמה = שמדברת בפה ובדיבור
דברים מתוקים ומעודדים אבל הלב ומחשובתיה באמת רחוקים ממה שמוציאה בדיבורה = כלומר בפה מדברת שונה
ממה שחושבת בלב = ואין כוונותיה טהורות ועיקר מעשיה הוא לקידום מעמדה וקידום האינטרס שלה בלבד =
אוהבת טוב ועושה רע = בדומה לחזיר שלפי רגליו נראה חיה טהורה אבל פיו מלא מרמה (לא מעלה גירה) = אוהב
ללכת בדרכי החכמה ולהשיג דברים בקלות שהם סוד רגליו שנראות כטהורות ....... והמציאות באמת מראה שכל
מטרתו לאכול ולהתהולל על חשבון אחרים ומכל הבא ליד ולפה וכל היום דואג למלאות את כריסו וגופו בין מהדברים
הטמאים ובין מהדברים הטהורים .... ועוד הסוד של החזיר מתאר שהוא מקבל אוכל (פרנסה) בשפע ומהר עד
שמשמין מהר ולאחר מכן מובל לשחיטה מהר בכדי להשיב את ההפסד הכלכלי שגרם למגדלו ..... וכו'.... שזה סוד
פרעה (שם רשעים ירקב)
וד"ל....
ולצערי הרב על אלה שנופלים ברשתם...
נראים להם כמותם ...
כמו ששונאינו הטמאים מתנהגים כך כמו החזיר והקוף שתיארתי על פי הבנתי ...
כך הם רואים את אלה ששותפים למעשיהם ונמצאים בחברתם ומתחנפים אליהם ונלחמים בשבילם ....
רחמנא ליצלן...
בשר חמורים בשרם = כל מהותם וחייהם זה רדיפת החומר והתאוות ועקשנות בדומה לחמור ולהרכב
אותיותיו = חמור = חומר = חמור עקשן וכך גם הם = חמור צריך להזיז בכח כך גם הם ...וכו'...
בשר = רדיפת הבשר ותאווה וגילוי עריות וניאוף ושימוש בגופם לכל מטרה למען הממון, הכבוד והתאווה וכו'... = חמורים = אוספים ובוזזים וחומסים
וגוזלים וכו'... חומריות בין בדומם ובין בחי ומהצומח ומהמדבר... ומשתעבדים בהם לרדיפת הכבוד, התאווה והממון וכו'.... =
בשרם = וכל השימוש בגוף שלהם זה לשם חומריות ללא צניעות כמו זנות פריצות מכירת הגוף וחטיפת אנשים והריגתם וסחר באבריהם וכו'.... לשם רווח כלכלי וכבוד עצמי ולא רואים את האחר כאדם אלא כעוד אובייקט כלכלי ומיני ופלילי כלומר להפליל על הקורבן שנופל בידם את עבירותיהם ופשעיהם ולהמשיך הלאה עד יום אידם וכו'....
רחמנא ליצלן....
ונאמר:
בינו בוערים בעם...
מתי תשכילו ?
בינו = תתחילו להתתבונן וללמוד ולהבין...וכו'
בוערים = בעירא = בהמה = בעלי מזג חם = לחוצים וממהרים לעשות רע ולא שמים לב לנזק שגורמים אחריהם כמו האש שמכלה כל דבר ....ובסוף גם נכבית ונעלמת .... ומשאירה נזק אחריה ... וכו'....
רחמנא ליצלן...
מתי תשכילו ? = מתי תלמדו = מתי תחזרו בתשובה = שנאמר: אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ....
ואם לא עכשיו אימתי ?
והמשכילים יזהירו ......
כן יהי רצון ......
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2009 20:41 |
|
| |
בס"ד אור ליום ו א טבת התש"ע
אכן יש לבטל את הרבנות הרשעית לישראל וביה"ד ה(ח)רבני אשר מגלה פנים בתורה שלא כהלכה
הגאולה תבוא בדין כמ"ש "בגבורות ישע ימינו" עם מלחמת גוג ומגוג אשר בה יתבררו הרשעים הערב רב מישראל !!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2009 18:41 |
|
| |
בס"ד
נאמר....
לא להתייאש מהפורענות
שנאמר מפי חז"ל ....
ממדרש תנחומא
בס"ד בהמשך לתגובתי..... ה' ילחם לכם ואתם תחרישון...... ואתם תחרישון = תתעסקו בתורה ואל תתערבו בענינים חיצוניים ... בדומה לחרישה של האדמה שזורקים את הזרעים באדמה והם נובטים ונהפכים לפירות ... כך בתלמוד התורה מי שחורש ועוסק ולומד בתורה מוציא פירות שהם מצוות וחכמה ועיצות לחיות בהם .... וכו'... עד הגאולה השלמה ... במהרה בימינו .... כן יהי רצון..... לחזק את דברי... נאמר במדרש תנחומא מפי חז"ל ... בפרשת ראה סימן ז כי יכרית ה'. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, חייכם, אני עושה מלחמותיכם ומכתיב עליכם שאתם הרגתם אותם. בוא וראה, אין מעשים של הקדוש ברוך הוא כמעשה מלך בשר ודם. מלך בשר ודם יוצא למלחמה, לגיונותיו יוצאים לפניו. אם נוצחים, הם באים ועושים עטרה ומכללין אותו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו עושה כן, אלא עושה המלחמה ונותן עטרה לישראל, שנאמר, למכה מלכים גדולים, לסיחון מלך האמורי, ולעוג מלך הבשן (תהל' קלו יז-כ). ונתן עטרה לישראל, שנאמר, משה עבד ה' ובני ישראל הכום (יהושע יב ו). וכן ביהושע מה כתוב, וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים (שם י יא). ונאמר, ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל (שם יב ז). בשביל שנירש את ארצם, הכריתם מן העולם, כדי שנכנס ונירש בתים מלאים כל טוב. שכל הימים שהיו ישראל (קיימים, היו) מטולטלין ומחזירין במדבר ארבעים שנה, שהיו ראוים לעלות מיד, שנאמר, אעלה אתכם מעני מצרים (שמ' ג יז), אל ארץ טובה ורחבה. ולא נכנסו מיד, שכיון שיצאו ממצרים, שמעו שבע אומות שהן באין לירש. מה עשו. קצצו את האילנות, וסתמו את המעינות, ונתצו הבתים, שאם נכנסין שם, לא ימצאו כלום. אמר הקדוש ברוך הוא, אם אכניסם שם מיד, הן מוצאין אותה שממה, ואני הבטחתים שימצאו אותה מלאה כל טוב. מה עשה. עכבם במדבר ארבעים שנה, ונתיאשו הכנענים מישראל, לומר שאינם באים. עמדו ונטעו את האילנות, ותקנו הבורות והעיירות, כדי שיבואו ישראל על בנינה, לקיים מה שנאמר, ובתים מלאים כל טוב (דבר' ו יא), הדא הוא דכתיב, ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים (שמות יג יז). כיון שהתקינו הכל, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, מה אתה עומד, לך עלה מזה אתה והעם (שם לג א). עשה עמהם מלחמה והכריתם. אמרו ישראל למשה, (עד) מתי אנו נכנסין לארץ. כשיכרית ה' אלהיך מתוכה הגוים אתם נכנסין: סימן ח כי יכרית ה' וגו', זה שאמר הכתוב, קוה אל ה' ושמור דרכו (תהלים לז לד), שהיו סבורין ליכנס לארץ מיד. אמר להם, אתם סבורים לירש את ארצם ? שמרו דרכו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר, קוה אל ה' ושמור דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה (תהלים לז לד). הוא שמשה אמר, כי יכרית ה' אלהיך. מהו כי יכרית. על תנאי הוא. שאם ישמרו את התורה, יכנסו לארץ. ובכל מקום שאתה מוצא כי, על תנאי הוא. כי יקרא קן צפור לפניך בדרך שלח תשלח (דבר' כב ז). כי תשא את ראש בני ישראל ונתנו איש כפר (שמות ל יב). כי תבנה בית חדש ועשית מעקה (דברים כב ח). אף כאן התנה הקדוש ברוך הוא עמהן שאינו מכרית את הגוים אלא על מנת שישמרו את התורה. חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקדוש ברוך הוא. אתה מוצא, כשברא העולם, חלק הארצות לשרי האומות ובחר בארץ ישראל. מניין ?. שכן משה אמר, בהנחל עליון גוים וגו' (שם לב ח), ובחר לחלקו, ישראל, שנאמר, כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו (שם שם ט). אמר הקדוש ברוך הוא, יבואו ישראל שבאו לחלקי, וינחלו את הארץ שבאה לחלקי. לכך כתוב, כי יכרית. ירמיה הנביא צווח ואמר, ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה (ירמיה ג יט), ארץ שחמדוה אבות העולם. אברהם נתאוה לה, שכן הוא אומר, ויאמר, ה' אלהים, במה אדע כי אירשנה (בר' טו ח). יצחק נתאוה לה, שנאמר לו, גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל (שם כו ג). יעקב נתאוה לה, שנאמר, אם יהיה אלהים עמדי וגו' ושבתי בשלום אל בית אבי (שם כח כ-כא). אמר רבי יהודה, אף משה נתאווה, לה שנאמר, ואתחנן אל ה' וגו' אעברה נא ואראה וגו' (דב' ג כג-כה). ואף דוד נתאוה לה, שנאמר, בחרתי הסתופף בבית ה' (תהל' פד יא). מהו הסתופף. ? רבי תנחום ברבי חנילאי ורב. חד אמר, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, אפילו יש לי פרקלטין וטרקלין בחוצה לארץ ואין לי אלא הסף בארץ ישראל, בחרתי הסתופף. וחד אמר, אפילו לא יהא לי לאכול בארץ ישראל אלא סיפוף של חרובין, בחרתי הסתופף. הוי, ואתן לך ארץ חמדה, ארץ שחמדו לה האבות. נחלת צבי (יר' ג ט). מה צבי קל בריצתו, אף ארץ ישראל מריצה פירותיה, שמבכרת תחלה. דבר אחר, מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו, כך כשישראל זוכין, אין ארץ ישראל מחזקת פירותיה, צבאות גוים (שם), ולמה כולם כוצים שליטה בעם ישראל ? ולמה הערב רב ומנהיגי ישראל בהווה ובעבר התעשרו ? עיין היטב... שצביונות גוים בה. כתיב, מלך יריחו אחד, מלך העי אשר מצד בית אל אחד (יהושע יב ט). אין בין זה לזה אלא שלשה, והוא אומר, מלך יריחו אחד, מלך העי וגו' אחד. אמר רבי פרנך בשם רבי יוחנן, כל מלך שהיה בחוץ לארץ, אם לא היה קונה עיר אחת בארץ ישראל, לא היה נקרא מלך. ראה מה כתיב גבי עכן, וארא[ה] בשלל אדרת שנער אחת טובה (שם ז כא). פורפירא בבלאה. ומנין היה ביריחו פורפירא בבלאה. אלא שהיה מלך בבל לשם וקנה עיר בארץ ישראל. הוי, ארץ שצביונות = צבאות = של או"ה (אומות העולם) בה, והורישה לישראל. לכך כתיב, כי יכרית ה' אלהיך וגו']: סימן ט כי יכרית ה' אלהיך. אמר רבי לוי, משל למה הדבר דומה, למלך שנטע כרם בתוך שדהו, והיו בתוכו ארזים גדולים וקוצים. הלך המלך וקצץ את הארזים והניח את הקוצים. אמרו לו עבדיו ובני ביתו, אדונינו המלך, הקוצים שאוחזים בבגדינו וקורעין אותן הנחת, וקצצת את הארזים. אמר להם, אלו קצצתי את הקוצים והנחתי את הארזים, במה הייתי גודר את כרמי, אלא יפה עשיתי, יעמוד הכרם על עמדו, ואני מצית בהן את האור. וכך ישראל הם כרמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר, כי כרם ה' צבאות בית ישראל (ישעיה ה ז). והכניס ישראל לארץ וקצץ את הארזים שבה שהם הגוים העומדים בארץ ישראל, שנאמר, ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וגו' (עמוס ב ט). והניח את בניהם ואת בני בניהם שם, כדי שישמרו בני ישראל את התורה, שנאמר, ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל (שופ' ג א), השומרים הם את דרך ה'. וכשיעמוד הכרם על עמדו במשמרת התורה,... שנאמר, והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו (ישע' לג יב). וכתיב, כל הגוים כאין נגדו וגו' (שם מ יז). וכן את מוצא כשיצאו ישראל ממצרים ראה מה עשה פרעה. לקח שש מאות רכב בחור וגו' (שמו' יד ו), שלשים איש יצאו על כל אחד ואחד מישראל, ראה כמה אוכלסין יצאו עם פרעה. כשראו ישראל כך, נבהלו מפניהם. מה כתיב, ויסע מלאך האלהים וגו' (שם שם יט). וישראל אומרין, מי יוכל לעמוד כנגד אלו. ? אמר להם הקדוש ברוך הוא, חייכם, כל אלו חשובים לפני כאיש אחד וכרכב אחד, שנאמר, כי בא סוס פרעה וגו' (שמ' טו יט). וכולן מתו בנשימה אחת, שנאמר, נשפת ברוחך כסמו ים (שם טו י). וכן עתידין גוג ומגוג לבא על ישראל, וגם הם ישרפו כלם בשרפה אחת, שנאמר, ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף וגו' (יחזק' לח כב). ובאותה שעה, והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו' (שם שם כג):
מקווה שיהיה לכם לעזר ולעידוד....
להתחזק באמונה בבורא יתברך ....
וללמוד ולעשות ולקיים את כל דברי התורה .....
למען הגאולה השלימה במהרה בימינו ....
שנאמר:
קווה אל ה' חזק ואמץ ליבך וקווה אל ה' ......
א. כ. י. ר
והמשכילים יזהירו....
כן יהי רצון....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2009 19:06 |
|
| |
בס"ד
ועוד נאמר:
ובחרת בברכה או בקללה
נאמר מפי חז"ל:
מדרש תנחומא ....
פרשת ראה....
סימן א
ראה אנכי. זה שאמר הכתוב,
ולעם הזה תאמר כה אמר ה' הנני נותן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות (שם כא ח).
וכתיב, משכיל לאסף, האזינה עמי תורתי, הטו אזנכם לאמרי פי (תה' עח א). וכתיב, רק השמר לך ושמור וגו' (דבר' ד ט). וכתיב, יום אשר עמדת וגו' (שם שם י). ללמדך, שכל מי שמתבטל מן התורה, כאלו כופר בהקדוש ברוך הוא. שלא נתן תורה לישראל אלא כדי שיעסקו בה יומם ולילה, שנאמר, והגית בו יומם ולילה וגו' (יהושע א ח).
וכתיב, כי אם בתורת ה' חפצו וגו' (תהלים א ב). וכל העוסק בתורה ומקיימה, כאלו קבלה מהר סיני. לפיכך כתיב, והודעתם לבניך ולבני בניך (דב' ד ט). וסמיך ליה, יום אשר עמדת וגו' (שם שם י). כשבא אסף, התחיל לומר, האזינה עמי תורתי (תהל' עח א). וכן שלמה אמר, כי לקח טוב נתתי וגו' (משלי ד ב).
אמרו ישראל לאסף, וכי יש תורה אחרת, שאתה אומר, האזינה עמי תורתי. ?
כבר קבלנוה מהר סיני.
אמר להם, פושעי ישראל אומרים, שהנביאים והכתובים אינן תורה, ואינם מאמינין בהם, שנאמר, ולא שמענו בקול ה' אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים (דני' ט י), הרי שהנביאים וכתובים, תורה הם.
לכך נאמר, האזינה עמי תורתי.
דבר אחר, האזינה עמי תורתי. זה שאמר הכתוב, לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו וגו' (משלי טז כג). כשישראל חוטאין, נמנעין מכל טוב. וכשזוכין מן טוב, מוסיפין תורה. וכן את מוצא, כשעשו אותו מעשה, נמנעו מכל אותה טובה, שנאמר, ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל וגו' (שמ' לב יט). וכשבקש משה רחמים עליהם, אמר ליה הקדוש ברוך הוא, משה, לא בראתי את העולם אלא בשביל תורה,
שנאמר, ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך וגו' (ישע' נא טז). והם המירו כבודי בתבנית שור, ואתה שברת את הלחות, והיאך העולם עומד בלא תורה. ?
אמר לו, ומה אעשה. אמר לו, פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים. לכך נאמר, לב חכם ישכיל פיהו. לפיכך כשעמד אסף, הזכיר למעלה, נחית כצאן עמך וגו'. מה כתיב אחריו. משכיל לאסף, האזינה עמי תורתי:
סימן ב [ראה אנכי וגו'. זה שאמר הכתוב, ויגל אזנם למוסר וגו', אם ישמעו ויעבורו, יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים, ואם לא ישמעו, בשלח יעבורו (איוב לו י-יב). ויגל אזנם למוסר. אין הקדוש ברוך הוא מביא צרה לאדם עד שהוא גולה לאזנו ומתרה בו, כדי שיחזור בו. אם חזר בו, הרי יפה. אם לאו, מביא עליו רעות.
ויגל אזנם למוסר. ממי את למד. מפרעה מלך מצרים, כשהיה מבקש להביא עליו מכה, היה שולח ומתרה בו ביד משה עבדו, שנאמר, הנני מביא מחר ארבה בגבולך (שמות י ד). וכן הנני נוגף את כל גבולך בצפרדעים (שם ז כז). מתרה בו למוסר, למוסרה של תורה. ויאמר כי ישובון מאון (איוב לו י), מעול בני אדם ומלעוול להקדוש ברוך הוא. יכלו ימיהם בטוב, בטוב הם משלימין שנותיהם:
סימן ג דבר אחר, ראה אנכי וגו'. זה שאמר הכתוב, מפי עליון לא תצא הרעות והטוב (איכה ג לח). אמר רבי אבין, בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני, נתן להם הקדוש ברוך הוא את התורה, באותה שעה כל מי שחטא הקדוש ברוך הוא פורע ממנו. לשעבר כל מי שחוטא, היה דור משלם חטאו. לדור המבול, אמרו רבותינו, הרבה כשרים היו בהן כגון נח ונמחו עם הדור. בדור הפלגה היו חוטאין, אפילו התינוקות משתלמין.
כשעמדו ישראל בסיני ונתן להם הקדוש ברוך הוא את המצות, אמר, לשעבר היו הדורות לוקין על עון של אחד מהן. מכאן ואילך, אין הדור לוקה על אחד. הוי, מפי עליון לא תצא הרעות והטוב.
ואמר רבי אבין, המקרא הזה מתמיה, מפי עליון לא תצא, לא רעות לצדיקים, ולא טובות לרשעים. אף משה סדר לפניהם שני דרכים, הטובה והרעה, דרך חיים ודרך מות, ברכה וקללה,
ופה יש אזהרה לרשעים ואלה שבוחרים לסור מדרכי התורה...
שלא יהיו הרשעים אומרים, ברא את העולם סתם, ולא פירש לנו איזה דרך טובה, ואיזו דרך רעה שנפרוש ממנה ונבא לטובה.
לכך אמר להם משה, והברכה אם תשמעו, והקללה אם לא תשמעו. משל לזקן שהיה יושב על הדרך, והיו לפניו שתי דרכים, אחת תחלתה קוצים וסופה מישור, ואחת תחלתה מישור וסופה קוצים, והיה יושב בראש שתיהן ומזהיר העוברים, ואומר להם, אף על פי שאתם רואים תחלתה של זו קוצים, לכו בה, שסופה מישור. וכל מי שהיה חכם שומע לו והיה מהלך בה ומתיגע קמעא. הלך בשלום ובא בשלום. אבל אותן שלא היו שומעין לו, היו הולכים ונכשלין בסוף.
כך היה משה, פירש לבני ישראל ואמר להם, הרי דרך החיים ודרך המות, ברכה וקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך:
סימן ד דבר אחר, ראה אנכי, אנכי שבחרתי בטובה, ראה היאך אנכי משונה מכל העולם. שלא יאמרו הבריות, כשבא משה לברכנו, מעט ברכנו. וכשבא לקללנו, הרבה קללנו. כיצד. הקללות שבתורת כהנים, שלשים פסוקים חסר אחד, והברכות אחד עשר. אמר רבי שמואל, מי שמביט בהן, מוצא הברכות יתרות על הקללות. כיצד. בברכות פתח באל"ף, אם בחקתי תלכו, וסיים בתי"ו, ואולך אתכם קוממיות, שהברכות באות עליהם מאל"ף ועד תי"ו. והקללות פתח בוא"ו, ואם לא תשמעו, וסיים בה"א,ביד משה. בין וא"ו וה"א, אין כלום.
אמר רבי לוי, משל למלך שהיה לו בן, הכניס אותו לפלטרין שלו והראה לו תמחוי מלא כל טוב, והראה לו פלטרין חריבות. אמר הבן לאביו, התמחוי הזה למי. אמר, לאותו שמקלסני. והחרבות למי. לאותו שמורד בי. כך הקדוש ברוך הוא מראה להם ברכות וקללות, והן רואין הברכות מועטות, והקללות מרובות.
דבר אחר, אמר להם הקדוש ברוך הוא, אם תעשו רצוני, אף על פי שכתבתי לכם ברכות מועטות, אני מרבה אותן לכם, ולא אביא עליכם הקללות.
משל למלך שלקח עבד באוני, וכתב בתוך האוני, אם תהיה עושה רצוני ומשרת אותי כראוי, אני מאכילך ומשקך ומלבישך כשאר עבדי. ואם אינך עושה רצוני, איני מאכילך ואיני משקך, אלא אני כובלך ונותנך בבית האסורין. נכנס העבד ועשה רצונו יותר ממה שהתנה עמו. מה עשה העבד, חזר מעשות רצון רבו. אמר לו רבו, התניתי עמך שאני כובלך והורגך. חייך, אני עושה לך פשרה.
כך ישראל, כתב להם הקדוש ברוך הוא, אם בחקותי תלכו, אני מביא עליכם הברכות הללו. ואם לאו, אני מביא עליכם הקללות, שנאמר, לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב (יהושע כא מג).
וכשחטאו ישראל בימי ירמיהו, אמר הקדוש ברוך הוא, התניתי עמהם להביא עליהם קללות. אני יודע שאין בהם כח לעמוד בהם, אלא פשרה אני עושה עמהם. אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה, עשה ה' אשר זמם, בצע אמרתו (איכה ב יז). בצע, עשה עמהם פשרה. לכך כתיב, ראה אנכי וגו'. אמר להם הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה, סדרתי לפניכם ברכות וקללות, הטובות והרעות.
לעולם הבא, אני מעביר מכם הקללות והרעות ואברך אתכם. וכל מי שרואה אתכם, יאמר שאתם עם ברוכים, שנאמר, ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' (ישע' סא ט):
סימן ה כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך. זה שאמר הכתוב, מתן אדם ירחיב לו (משלי יח טז). מתנה בשביל שאדם נותן משלו, מרחיב לו הקדוש ברוך הוא.
מעשה באבון רמאה שהיה דר בבצרה. הלכו רבותיו לשם ומבקשים פרנסה. היה יושב ולא פסק תחלה עד שפסקו כל בני העיר, שהיה רוצה לידע כמה הם פוסקין, כדי לפסוק כנגד כולן. לכך נקרא אבון רמאה, שהיה מרמה על כל המצות. משידע כמה פסקו כל בני העיר, פסק כנגד כולן. מה עשו רבותינו. נטלוהו והושיבוהו על שפתה אצלם, לקיים מה שנאמר, מתן אדם ירחיב לו.
דבר אחר, מתן אדם ירחיב לו, זה אברהם, כשרדף אחר חמשה המלכים, יצא מלך סדום לקראתו, אמר לו, תן לי הנפש והרכוש קח לך (בר' יד כא). אמר אברהם, הרימותי ידי אל ה' אל עליון, אם מחוט ועד שרוך נעל וגו' (שם שם כב-כג). אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה אמרת מחוט, חייך, אני מקיים בו בלשון את בניך, מה יפו פעמיך בנעלים (שה"ש ז ב). הוי, מתן אדם ירחיב לו. דבר אחר, מתן אדם ירחיב לו, אלו ישראל, כשאמר להם הקדוש ברוך הוא להביא נדבה, מה כתוב שם, והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר (שמ' לו ג), שני בקרים. מה זכו. הרחיב את גבולם, שנאמר, כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך. בזכות מה הוא מרחיבו. כאשר דבר לך, בזכות עשרת הדברות שקבלתם. דבר אחר, כאשר דבר בזכות אבותיך:
סימן ו ואמרת אכלה בשר. אמר רבי אליעזר ברבי יהושע, מכאן אתה למד, שלא יהא אדם לוקח ליטרא בשר, עד שיהא נמלך בביתו. ראה מה בין ישראל לאומות העולם. [ישראל] אם אין שוחטין, אין אוכלין. אבל אומות העולם, נוחרין ואוכלין. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, חייכם, לעולם הבא אתם אוכלים מאותן שאין נשחטין, מבהמות ולויתן, שכתוב בהן, אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם (איוב מא ח):
ולכן כל אחד יעשה חשבון נפש .....
מה רצונו לעשות ....
ואת מי רצונו לעבוד .......
ונאמר:
ובחרת בברכה או בקללה
ועוד נאמר:
בדרך בה אדם בוחר ללכת מוליכין אותו....
הבא להיטמא פותחין לו ....
והבא להיטהר מסייעין לו....
שנאמר:
שובו אליי ואשובה אליכם....
והמשכילים יזהירו....
כן יהי רצון...
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2009 20:11 |
|
| |
בס"ד
בהמשך לתגובתי הקודמת מתאריך ה - 15/12/2009
הבאתי משלים על הקוף החזיר והחמור והכלב מפירושי חז"ל ...
במדרש תנחומא...
בפרש פיקודי...
הקוף....
עולם שביעי, דומה לקוף, שנשתנה דמותו מכל הבריות, שואל על כל דבר ודבר, ואוכל ושותה כמו נער, ומשחק כמו תינוק, וישוב לימי עלומיו בדעת אבל לא בדבר אחר. ואפילו בניו ואנשי ביתו מלעיגין עליו ומקללין אותו ושונאין אותו. וכשהוא דובר שום דבר, אומרים לו הניחו לו, כי הוא נער וזקן. והוא דומה לקוף בכל עניניו ובכל דבריו. ואפילו התינוקות מלעיגין עליו ומשחקין בו. ואפילו צפור דרור ינערנו משנתו. לסוף הגיע זמנו, בא לו אותו המלאך ואומר לו, תכירני. אומר לו, הן. ואומר לו, למה באת לי היום מכל שאר הימים. אומר לו המלאך, כדי להוציאך מן העולם, כי הגיע זמנך להפטר. מיד מתחיל בוכה ומשמיע קולו מסוף העולם ועד סופו. ואין הבריות מכירין ולא שומעין את קולו, חוץ מן התרנגול בלבד. ואומר למלאך, הלא כבר הוצאתני משני עולמות והכנסתני בזה העולם. ואומר לו המלאך, והלא כבר אמרתי לך, שעל כרחך נוצרת, ועל כרחך נולדת, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך את עתיד ליתן דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא.
משל החמור והכלב .....
עולם חמישי, דומה לחמור, שמניחין עליו אוכף. כך לבני אדם מניחין לו אוכפו עליו, נותנין לו אשה ומוליד בנים ובנות, חוזר והולך לכאן ולכאן ומביא מזון ומפרנס לבניו ומכלכל, ונותנין עליו משא והוא מעומס מן בנים ובנות. ואימתי, כשהוא בן ארבעים שנה.
משל הכלב...
עולם ששי, דומה לכלב, שהוא חצוף לכאן ולכאן ונוטל מזה ונותן לזה ואינו מתבייש.
משל לחזיר....
עולם שני, דומה לחזיר, שהוא שוגש באשפות, כך הולד שוגש בצואה כשהוא בן שנתים.
והמשכילים יזהירו...
כן יהי רצון....
|
|
|
|
|
|
