'היזהרו ממלכודת' - על ילדים בסיכון בחברה החרדית

ברחובות ירושלים החרדית, בעיקר במעוזי מאה שערים, מתנוססים בימים האחרונים כרוזים תחת הכותרת 'היזהרו ממלכודת'.

תוכן המודעה: אזהרה להורים ומורים וכל מי שקשור למערכת החינוך, לא לשתף פעולה עם שירותי הרווחה המבקשים לנהל מעקב אחרי 'ילדים בסיכון', ומבקשים דיווח ועדכון על חריגות התנהגותיות אצל ילדים, ועל בעיות במשפחה המחייבות טיפול.

לדעת הכותב, המערכת השלטונית 'נועצת טלפיה ושולחת זרועותיה לתוככי החינוך הטהור והבית היהודי', ומבקשת תואנה 'להסית ולהדיח, ולנתק ילדים ממשפחותיהם'. הכל כמיטב הרפרטואר של קירות ירושלים, כשכמובן הדי פרשת 'האם המרעיבה' נוכחים במודעה זו.

הכותב מציע, וכאן אנחנו מגיעים לנושא שרציתי להעלות, שגם אם אכן מתגלות בעיות, אפשר לפנות ל'רבנים ואנשי חינוך מקרב מחננו', שיטפלו בדברים 'בדרך כבוד וצנעה כראוי', ולא 'להוציא את הדברים החוצה'.

השאלה שאני רוצה להציב היא כזאת: בהכירכם את המערכת החרדית על רבדיה השונים, כיצד היא מתמודדת עם בעיות מהסוג שהמודעה רומזת עליו, והאם היא בכלל ערוכה ומסוגלת להתמודד עם בעיות אמיתיות.

נניח שהמערכת החרדית, (רב הקהילה, הנהלת בית הספר, וכדומה), מקבלת מידע בדוק על מקרים חמורים בתוך המשפחה. האם היא בכלל רוצה ומסוגלת לעשות משהו מועיל באמת, והאם זה יכול לקרות ללא התערבות או הזדקקות למערכות חיצוניות.

נניח למשל שמתברר שהדרך היחידה להציל ילד/ה היא להרחיקו/ה מבית ההורים. האם החלטה כזאת יכולה בכלל להתקבל על ידי גורם בעל סמכות בקהילה, או שהמערכת מתוכנתת מראש לפעול רק בכיוון אחד: לטייח, להסתיר, לטאטא, או בניסוח של המודעה, לפעול 'בדרך כבוד וצנעה', ו'לשמור על שלמות הבית היהודי', גם במחיר חורבנה של נפש מישראל.

האם יש לכם נסיון או מידע ממקרים דומים? האם תרצו להביע את תובנותיכם בענין?