הקושי בקבלת הההכרזה שהגיע זמן הגאולה - והצורך באמונה בביאת המשיח!

ואין לתמוה היתכן שיש כמה וכמה שקשה להם לקבל הבשורה הזאת שהגיע זמן הגאולה, דמצינו כזה גם בגאולת מצרים דכתיב:

"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" וכמו שכתוב בספר חיים ושלום להגה"ק בעל מנחת אליעזר זצ"ל (פ' וארא ד"ה והבאתי) שכן יהי' גם בגאולה העתידה. וזה לשונו – זה רמוז על "והבאתי וגו' ולא שמעו אל משה" וגו', כי היינו קודם שיהיה והבאתי דקאי על גאולה העתידה...

המבשר ומעורר על הגאולה אין דבריו נשמעין וכמ"ש בדניאל רבים לא יאמינו וכמו שהיה בגלות מצרים, עכ"ל.
הרשעים יחרפו את משיח בגלל איחורו, אולם המשכילים יאמינו בו למרות איחורו 
(כתבי הרמב"ן ח"א עמ' שכ"ב).

באותה שעה חוזרין ישראל לדעת אחרת ומבזין למשיח ואומרים אוי לנו שתעינו אחר... זה. אמר להם הקב"ה... עכשיו תראו את האור שלו שהיה מהלכת סביבותיו, שנא' (תהילים נ', ג') וסביביו נשערה מאוד. וכל שהאמין בו אינו נמחק מספר החיים, שנא' (דנ' י"ב, א') ובעת ההיא ימלט עמך. (פרקי היכלות רבתי, פרק ל"ה, ה', ו').

בתחילה יהיה על משיח מחלוקת גדול, ויאמרו: זה משיח? ויאמרו בזה הלשון: משיח אין א מיצעלע (מוהר"ן מברסלב "במגילת סתרים")

יעמדו ליד אוצר גדול... בעיניים פקוחות... ואף על פי כן אין רואים את האוצר!...

 משיחת הרבי מלובביץ' ש"פ וארא תש"ל

...שזהו העניין של "פנו אלי עורף ולא פנים", וכמבואר בכמה מאמרי חסידות, שיכול להיות שיעמדו ליד אוצר גדול, ושזה באמצע היום והשמש זורחת בתוקפה, ועומדים בעיניים פקוחות, ואעפ"כ לא רואים את האוצר, כי מביטים לצדדים.

 נאמר עוד לפני למעלה מתשעים שנה מ ר א ש ! ! סמוך לגאולה יהיה מצב: ד"אשר יחרפו עקבות משיחך" - גם על ידי יהודים שומרי תורה ומצוות!...

 הרבי מלובביץ בהתועדויות – ש"פ חיי שרה התשמ"ה:
על דברי הרש"ב – רבי שלום בער שנאמרו לפני למעלה מתשעים שנה!
ומה שישנם כאלו שלועגים לזה כו' – הרי אדרבא, עובדה זו גופא מוכיחה, שאכן נמצאים כבר בדור אחרון של הגלות הדור שיזכה לגאולה.
בהתאם לדברי בעל היום הולדת (הרש"ב - רבי שלום בער) בשיחתו הידועה אודות "מלחמת בית דוד". ובהקדמה – שבעניין זה רואים דבר נפלא שאין שמים לב אודותיו, שלפני למעלה מ-80 שנה חזה בעל היום הולדת ברוח קדשו את המעמד ומצב דימינו אלו – נבואה גלויה ממש.
בשיחה הנ"ל מבאר בעל היום הולדת שלפני הגאולה יהיו שני דרגות – דורות של מחרפים.
דרגה ראשונה (דור ראשון) – "אשר חרפו אויביך ה'", אלו שמתנגדים להקב"ה לתורתו ומצוותיו,
ודרגה שניה (דור שני) – "אשר חרפו עקבות משיחך", יהודים שבכלל הם "מאמינים בה' ובתורתו",
ועוד שיש ביניהם "פינע בני תורה", ואעפ"כ חלשים הם באמונת הגאולה, ועד כדי כך ש" חרפו עקבות משיחך", היינו שמחרפים ומלעיגים מעניין זה.

והרי זה פלא גדול ביותר.
מי היה יכול לתאר לעצמו לפני שמונים שנה שתקום "ברית משונה" כזו: יהודי ש"מאמין בה' ובתורתו", ואעפ"כ לועג ומחרף "עקבות משיחך":
ויתרה מזו, בשיחה הנ"ל מוסיף, שמלבד עצם העניין ד"אשר חרפו עקבות משיחך", מבארים הם את הדבר בטעמים של "יראת שמים" – האמת היא שזהו המשך ותוצאה מהדור ד"אשר חרפו אויביך ה'", אבל הם מלבישים זאת באיצטלא של "יראת שמים".

ודבר זה הוא הפלא ופלא: האמונה בביאת המשיח היא אחד מיסודי הדת, י"ג עיקרי האמונה. וידוע פסק דין הרמב"ם ש"כל מי שאינו מאמין בו (במלך המשיח) או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו". ואעפ"כ בא יהודי שמאמין בה' ובתורתו לועג ומחרף "עקבות משיחך", ולא עוד אלא שמלביש זאת באצטלא של "יראת שמים".

אמנם בימים אלו – קם הדבר והיה לעובדה מציאותית. ישנם יהודים שומרי תורה ומצוות "אשר חרפו עקבות משיחך", "הנה זה עומד אחר כתלנו" – אינם יכולים לסבול זאת, ועד שהם מחרפים ולועגים מזה! ולא עוד שמחנכים ילדי ישראל ברוח זו – לחרף "עקבות משיחך", רחמנא ליצלן.

וכאשר שואלים אותם, היתכן, הרי האמונה בביאת המשיח היא מעיקרי הדת – יש להם תשובה מן המוכן: בודאי מאמינים הם בביאת המשיח (איך יתכן אחרת, הרי הם יהוודים דתיים שאומרים: אני מאמין כו' בביאת המשיח") אבל לפי דעתם אין זה עדיין הזמן ד"עקבות משיחך", יש להמתין שנים רבות (רחמנא ליצלן) עד שתבוא הגאולה.
בודאי – אומרים הם – שסוף סוף ברבות הימים, תבוא הגאולה, אבל עכשיו אין מה למהר... ובודאי שאין לדרוש מהקב"ה להוציא את בנ"י מהגלות, צריכים לשבת ולחכות, ובינתיים – זאלן אידן שטעקן אין גלות", רחמנא ליצלן!

ומה צריכים לעשות? לרקוד לפני הגוי!

ומה שטוען שעדיין לא הגיע זמן הגאולה – הרי מפורש בגמרא "כלו כל הקיצין. ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". וא"כ תעשה תשובה ואז תבוא הגאולה! ...הוא זה שמעכב את ביאת המשיח!... אלא שגם "גדלות" זו לא צריכים לתת לו! ...וכאמור לפני שמונים שנה לא היו יכולים לשער שיהי' מצב ד"אשר חרפו עקבות משיחך" ע"י יהודים שומרי תורה ומצוות,
וא"כ, העובדה שבימינו רואים זאת במוחש – מהווה הוכחה נוספת שדורנו זה הוא אכן הדור השני אודותיו מדובר בשיחה הנ"ל. דור אחרון ממש, שאז צריכים לעבור גם את העניין ד"אשר חרפו עקבות משיחך"!...
וכמפורש בחז"ל: אם ראית דור אחרי דור מחרף צפה רגליו של משיח! ולא עוד אלא שבודאי שסוכ"ס "יערה עליו רוח ממרום" – בין אם רצונו בכך ובין אם לאו... ובלשון הידוע: "כופין אותו עד שיאמר: רוצה אני", ואז – קרינן בו: "יקריב אותו לרצונו", הינו שזובח את יצרו ונפשו הבהמית, ושב בתשובה אמיתית כו'.

(התועדויות ש"פ חיי שרה התשמ"ה ; מובא גם בקונטרס "כל היוצא למלחמת בית דוד" עמ' 13-11 ).
על שידין יהודאין... שלפני ביאת משיח:
תלמידי חכמים שלועגים לזה שמוסר נפשו על קיום תורה ומצוות!

 כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג, בטאון חסידי צאנז קצ"ט:

 שלפני ביאת משיח..., אלה עובדי השי"ת בלי שום פניות, הם יהיו בגלות וללעג ולקלס...ויעמדו כנגדם להפריעם ממלאכתם, ולהרבות סבלם בכל אתר ואתר בכל הענינים. וכדאיתא בספה"ק "תולדות יעקב יוסף" שיש ג' מיני גלויות,

האחת: גלות ישראל בין האומות,
השנית: גלות תלמידי החכמים בין עמי הארץ.
והשלישית: גלות תלמידי החכמים הכשרים בין החכמים להרע, שקורא אותם שידין יהודאין...

הת"ח האחד שמוסר נפשו על קיום התורה והמצוות הוא יהיה מבודד ומפורד... אשר יצחקו וילעגו לו. 

 ה"בן איש חי" – פרשת קורח

 ובני קורח לא מתו, ר"ל אע"פ שנאבד קורח מן העולם, עם כל זה בניו- הם תלמידיו ההולכים בעיקבותיו ואורחותיו בענין המחלוקת, לא מתו, שבכל דור ימצא בעלי מחלוקת ובניו נקראים, כי הוא כרה בור זה של המחלוקת.
שים לב: קורח לא בא מתוך "החילונים" – הוא היה ראש "שומרי המצוות" במצרים!... איפיין אותו ואת ממשיכיו היום:

רדיפת כבוד עצמי... רצון לשלטון... מחלוקות בלי שום חשבון, אפילו כל הקהל יסבול וישלם מחיר נורא עקב מחלת השילטון שלו– וכיום ניתן לזהות בברור את ממשיכי קורח בציבור הדתי, לפי איפיוני התנהגות זו!!
כמו שקורח לא רצה את משה למרות שהקב"ה בחר בו – כך ממשיכי קורח היום – גם הדתיים שביניהם – לא רוצים משיח שהקב"ה בחר בו כמנהיג – אלא תאווי שלטון עצמי הם: בכל מחיר... מוכנים הם למכור אדמות קודש כדי להשאר בשלטון... לגרום מחלוקות...!  

מתפוצצים ילדים נשים וקשישים... מלחמת גוג ומגוג בפתח... אבל הם לא יורו לחסידים שלהם לזעוק ולבקש משיח... כי אז יאבדו ה ם את השלטון והמנעמים הקשורים בו... אבל כל פעולתם עם כיפה...זקן... "ציציות לשם שמים"...

ה' יצילנו מהם ומהמונם!

איך צריך לעמוד מול מנהיגי ובפרט הרבנים של ימינו שרובם המכריע ערב רב?...

יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחֹוֹת שִׁעְבּוּדַיהוּ, וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל - יְדֵי עַזּוּת

 [ד] וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֵלּוּ הָרוֹעִים, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא עַל - יְדֵי עַזּוּת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת פֶּרֶק ה): 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ט"ו): "נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ", הַיְנוּ, עַל - יְדֵי עַזּוּת נִכְנָסִין לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה. כִּי יֵשׁ רוֹעִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְהֵם גַּם כֵּן מְפֻרְסְמֵי הַדּוֹר, וְכוֹפִין אֲנָשִׁים לִתְחֹוֹת שִׁעְבּוּדַיהוּ, וְעִקַּר מַלְכוּתָם הוּא עַל - יְדֵי עַזּוּת, כִּי 'עַזּוּת מַלְכוּתָא בְּלָא תָּגָא' (סַנְהֶדְרִין ק"ה.), וְהֵם כִּכְלָבִים בְּעַזּוּתָם, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָהוּ נ"ו): "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ הֵמָּה רֹעִים", וְהֵן 'פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב' (סוֹטָה מ"ט:). וְעַל כֵּן כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵהֶם, מִתַּחַת מֶמְשַׁלְתָּם, אִי אֶפְשָׁר רַק עַל - יְדֵי עַזּוּת, לַעֲמֹד נֶגֶד עַזּוּתָם; וְאָז: "נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ", שֶׁנִּכְנָס לְתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה. (ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן כב). 

והמשכילים יזהירו...

ביחד אנו כוח וכו'...