| נשלח ב-30/12/2009 10:19 |
 |
| |
בס"ד
עוצר וחושב, זה לא כזה פשוט לרמוז לבחור שיאללה, בא נסגור ת'בסטה להיום, ולהתחפף לו מול העיניים. אני אישית, לא בחורה ברוטלית, ואני לא מסוגלת לפגוע בבחור ולגרום לו תחושה שהוא לא רצוי. הוא בכל זאת בא עד אלי, וגם הוא, כמוני, השקיע (לפחות מקווה ככה) בפגישה הזו. אז למה שלא אהיה אנושית אחכה עוד שעה ואח"כ ארטון בשקט בפורום? העיקר שח"ו לא אפגע באף יצור אנוש!!! יש לי גם ככה מספיק עוונות לסחוב על עצמי, אני לא צריכה עוד אחד.. - לא תודה!
חוץ מזה, 10 קבין של דיבור ירדו לעולם ו-9 נטלו הנשים. אז אני לא חושבת שכל הבחורות שקטות בפגישה ראשונה. יש הכל מכל כל - כנראה אתה בדיוק נפלת על השקטות שבהן..
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2009 02:33 |
|
| |
לא דיברתי על פגיעה. יש מספיק דרכים שאפשר לרמוז בטקט ובעדינות שאפשר לסיים את הפגישה.
אני לא טוען שכל הבנות שקטות..ההודעה שלי הייתה לאותן השקטות.
נפלתי על כל מיני סוגים
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2009 16:22 |
|
| |
בס"ד
למה כשבחורה סוגרת את המעיל
הבחור ישר שואל זהו רוצה לסיים?
למה לא לחשוב שקר לה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2010 11:43 |
|
| |
| missmile כתב: |  | תגידו, תגדנה.... וואטבר....
למה אני צריכה לסבול פגישות ראשונות שעתיים עם בחורים שמראש אני יודעת שאין מצב שאני אמשיך איתם לעוד פגישה??
מה הייתן עושות במקומי? אני מסתכלת בשעון של הפלאפון - מולם... רומזת, אבל כלום...
אולי אני אתחיל לומר לשדכניות מראש שפגישה ראשונה אך ורק שעה?
שתפו אותי בהגיגיכם המחכימים.
תוקן על ידי missmile ב- 27/12/2009 00:00:32 |
|
לא קראתי את התגובות באשכול אבל הנה דעתי:
לפגישה הראשונה יש מטרה מאוד מוגדרת. המטרה היא כמובן לראות אם יש על מה לדבר, לבדוק את רמת ההתאמה המינימלית בחיצוניות והרקע הכללי, לראות שיש את ההתאמה הראשונית ומציאת החן שתאפר קירוב הדעת עתידי בין הנפגשים.
אבל מה קורא אם כבר בפגישה הראשונה אנחנו רואים "זה לא זה", או גרוע מכך בדקות הראשונות של הפגישה?
פה התשובה מתחלקת לכמה אפשרויות.
השאלה הראשונה וההכרחית היא "עד כמה חוסר ההתאמה הוא קיצוני". פעמים רבות אנחנו פוסלים מועמד פוטנציאלי בגלל איזה מידע שלא נראה לנו בבירורים, בגלל איזה דמיון לגננת המרשעת מגן טרום טרום חובה, או איזה ציפצוף קול אקראי שנבע מהתרגשות.
בנקודה הזו צריך להשמר מדמיונות, אבל כמובן אי אפשר להתעלם מדברים כאלה לחלוטין. אם הדברים משמעותיים ומפריעים לאדם באופן שהוא לא יכול לראות את עצמו עומד מתחת לחופה (לא פחות) עם האדם שמולו, אז אין על מה לדבר (ועל כך בהמשך). פעמים רבות המצב גורם (פגישה ראשונה, התרגשות, יום מעייף וכו' וכו') שדברים נראים בעיננו לא כמו שהם באמת. כדאי לקחת את זה בחשבון אם לשקול פגישה נוספת.
אבל מה קורה אם חשבנו ושקלנו ו"זה לא זה"?
נקודת הטעות היא שאנחנו חושבים שבזבזנו זמננו לריק.
אם החלטתנו במהלך הפגישה ש"זה לא זה", הרי עומדת מול עיננו מצוות חסד מדאורייתא. הייתי מעז ואומר שזה אפילו קצת "חסד של אמת".
החסד הוא להכיר בזה שהאדם ממולנו התאמץ ובא לפגישה, התארגן והתכונן, וגם אם זה לא זה, יש עדיין "בין אדם לחברו" שמחייב אותנו להעביר את זה בצורה הכי טובה והכי נעימה לשני הצדדים.
יש שני צדדים קיצוניים למטבע, האחד לדעת שאם נפגשנו גם אם זה לא מתאים זה בחשבון מדוקדק מלמעלה, ונכון שלא חייבים לשבת בפגישה שכזו ארבע שעות, אבל בהחלט צריך להיות "מענש", ולזכות כך למידה העצומה של חסד עם הבריות ("המלכת חברך עליך בנחת רוח").
הצד השני הוא שאם רומזים או מביטים בשני באי נוחות, זה גובל חלילה בהונאת דברים (לאו דאורייתא של "לא תונו איש את עמיתו").
לגבי האורך של הפגישות הראשונות. בהחלט צריך להביא לידיעת שני הצדדים שפגישה ראשונה די לה אם תארך בין שעה לשעתיים (כששעתיים זה המון לפגישה ראשונה).
וכמו שכתבתי לעיל, פגישה ראשונה היא לא הפגישה בה צריך להתחיל לדבר עם פילוסופיות חיים. זו פגישה של התרשמות ראשונית ופתיחת פתח אפשרי לפגישות בהמשך.
אלה מקצת הדברים שאמרו לי רבותי, ותן לחכם ויחכם עוד.
שהקב"ה ינחה אותנו בעצה טובה.
שבת שלום.
_________________
בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2010 13:48 |
|
| |
| עוצר_וחושב כתב: | |
אני לא טוען שכל הבנות שקטות..ההודעה שלי הייתה לאותן השקטות.
נפלתי על כל מיני סוגים |
|
עוצר,
אני אחת מאותן "שקטות" אולי לא ביישנית אבל גם לא דברנית גדולה, אני מודעת לבעיתיות שהאופי הזה מהווה בפגישות ו"מתכוננת" בהתאם... אבל משום מה יש לי הרושם שבחורים מסתמכים יותר מידי על 9 קבין שנתנו לאשה....
|
|
|
|
|
