מה בין המהר"ץ חיות לשי"ר ?

דמותו של מהר"ץ חיות זקוקה לאשכול משלה, ולא רק בהשוואה לשי"ר, השוואה שעושה עמו עוול

ליד מושב עופר וכרם מהר"ל ישנה בקעה הנקראת "בקעת שיר", מדריכי הטיולים יודעים לספר שהבקעה קיית למעלה ממאה מליון שנה, והיא נקראת לשמו וזכרו של שי"ר, אני חושב שהוא היה אוהב את זה.

שי"ר  אמנם נלקח לחתן אצל ר' אריה לייב הלר דבר שמסתבר מעיד  למדנותו,  אך ראשית פרסומו לא התחילה בגלל שהיה תלמיד חכם, פוסק, או חובש ספסלי ישיבה כחמיו. נהפוך הוא הוא התפרסם כמשכיל חובב,  כתביו הראשוניים היו תרגומים של משוררים גרמנים, ותרגום מחזות צרפתים, ובהמשך שלח ידו במחקר התורני, שם אכן עשה עבודה חשובה, אך עדיין לא נחשב כרב, ודאי לא מהשורה הראשונה.

חמיו שהיה עני מרוד לא יכול היה לתמוך בו כלכלית, והוא עבד לפרנסתו כגובה מס בשר בלבוב עיר מגוריו, משרה לא מכובדת ביותר, ושגררה בעקבותיה תמיד גל תלונות על חוסר יושר ומניעת בשר מפי השכבה הכלכלית הנמוכה.

בלבוב שי"ר הצעיר חבר למשכלי העיר הקיצוניים ביותר,  ולא מדברים ממשכילים חובבי חכמה גרידא מחד גיסא, ולועגים לחסידות צדיקים וקבלה מאידך גיסא, אלא ממשכילים שחיברו ספרים בהם לעגו לכל צורת החיים היהודית המוכרת דאז במזרח אירופה, לכל מנהג והתאמת ההלכות למציאות המודרנית. 

רבי יעקב אורנשטיין לא היה חשוד באהדה יתירה לחסידות, אך הטיל חרם על קבוצת המשכילים הנלהבת, שי"ר היה במוחרמים, אך הוא ידע להחזיר מלחמה אכילת קורצא במקומות הנכונים והממשלה הכריחה את הרב לבטל החרם. מכלל חרם יצא, אך גם יצא מהמחנה השמרני האורטודוקסי  (לעומת מהרצ"ח שקיבל הסכמה מר"י אורנשטיין על אחד מספריו)

המשכילים לעומת זאת אימצוהו בשני ידים, והם סידרו לו את כסא הרבנות,בטרנופול שם התנהלה לה מלחמת חרמה בין שני המחנות,  ויוסף פרל הידוע חמד לו את שי"ר כרב העיר, ואני משוכנע שהסיבה לכך לא היתה נעוצה, בידיעותיו הלמדניות המופלגות, או ביראת חטאו הקודמת למעשיו.

גם את רבנות פראג קיבל כמועמד המחנה המשכילי, ראש הקהל רבי משה לנדא (נכדו של הנוב"י) שנגרר אט אט לכיוונם עד שהסכים לתמוך במינוי.   למרות שבפראג ניסה ללבוש ארשת פנים מתונה יותר, הוא עוד הספיק  לצאת בתמיכה נלהבת בזכריה פרנקל, רפורמי "מתון" כזה שהסכים להודות שתורה שבכתב אסור לגעת בה, אבל תורה שבע"פ משקפת התפתחות היסטורית, ולכן יש לשנותה לפי תנאי הזמן (אגב ספריו של זכריה פרנקל נמצאים בהיברובוקס)

גם שד"ל עמו הוא ניהל יחסי אהבה שנאה ילדותיים תקף אותו בחריפות, ואחת הסיבות היתה בגלל ששי"ר אימץ בחום  את  "ישעיהו השני".   ישעיהו השני הוא יליד רוחם של מבקרי המקרא הנוצרים, מנוגד לדעת חז"ל, וטוען שנבואות הנחמה והחורבן לא יצאו מאיש אחד, ובכלל השני היה יותר אוניברסלי, שד"ל משכיל בעצמו, אבל הבין היטב את כונתם לא חשך ממנו את שבטו.

מהר"ץ חיות לעומתו, התפרסם כרב, בגיל צעיר עשרים וארבע נתקבל ללא נסיון מוקדם כרב בעיר זאלקווא, עיר גדולה וחשובה. נכון קשריו עם המשכילים גררו תגובות חריפות, הוא כיבד והעריץ את נחמן קרוכמל ראש משכילי גליציה, ועמד בקשרים הדוקים עם רבים מהם, להבדיל משי"ר השכלתו הייתה יסודית ואקדמית, אפילו ברנפלד מעריצו של שי"ר וכותב תולדותיו מודה בפשטות ששי"ר לא היה ת"ח ברמתו של מהרצ"ח. שלא לדבר על "הרואים" ואייזיק הירש וויס ששטמו את שי"ר בכל לבם. דמותו של מהרצ"ח מציבה הרבה שאלות, ומתנגדים לא חסרו לו. רבי עקיבא יוסף שלעזינגר טוען לחת"ס היה דעת שלילית לגבי מהרצ"ח ורק מחמת חששו שמא יעבור לתמוך לחלוטין ברפורמים כיבדו ( גם אחרי ההתפתלויות של הרשקוביץ, וגם אם לא נקבל את עדותו של רעק"י עדיין הדבר משקף את הלך הרוח בחוגו) גם רי"ש נתנזון תקף אותו במילים חריפות ביטל את הגהותיו כדברים מהבילים, ואת השאר כדברי ליקוט, על הגהתו הספציפית העיר שהתוס' שואלים זאת דף קודם לכן, המשיך וכינהו ככסיל רודף פרסום וכבוד, אף כי הוא כי בעצמו נשא הספד עליו בעת קבורתו, רושם ההגהה נשאר (וגם פה מאריך הרשקוביץ בדברי טעם, שאינם מצליחים להכהות את חוד הדברים). שלא לדבר על יחס החסידים אליו,  אבל בסופו של דבר מהרצ"ח נתפס תמיד כרב לעומת שי"ר שנתפס כמשכיל וחוקר שכיהן ברבנות

נכתב במסירות נפש ממש, תוך מאבק בלתי פוסק עם המערכת שניתקה אותי כל רגע

schmuelll

"למען הדיוק נציין כי שי"ר, שהאריך ימים אחרי מהר"ץ, לא הגיע לדרגתו בידיעותיו בים התלמוד...".
הרב ד"ר מאיר הרשקוביץ, בספרו המונומנטלי על המהר"ץ חיות, עמ' רעח.
כדאי לקרוא את פרק עשירי, "בין מהר"ץ ושי"ר". אמנם הפרק עוסק במערכת היחסים ביניהם ולא בשאלת ההבחנה ביניהם, אבל מהפרק עולות כמה נקודות שיש בהן כדי לפרנס במידת מה גם שאלה זו.

התעוררי, יורשה לשאול מיהו החוקר שעוסק בדוקטורט בשי"ר, ומהו הנושא הממוקד ?
[סוף סוף, תולדותיו ופעלו המחקרי של שי"ר נידונו רבות מאד במאה חמישים השנים האחרונות].

אילפא, מאחר ואין לי גישה לכל אותם עיתונים שציינת, התוכל לציין בתמצות מה נידון בכל אחד מהם ?
תודה מראש.

כמה הערות לסדר.

אילפא אוי לנו אם אשכול כאן לא היה עולה על הכתבות בעיתונים הנ"ל. אם היית משווה לכתבי- עת מדעיים אז היה זה שבח כלשהו.

לגבי עצם הנידון, אחרי דבר שמואל היפים ודרמטיים כדרכו, עיקר השאלה במקומה עומדת, גם אם נטעון ששי"ר היה יותר ממושכל הרי מי שמכיר וחי את רגישותם של חרדים לדבר ה' לכל מי שהזדהה עם המשכילים והתרועע אתם - עדיין יתפלא כיצד זכה מהר"צ חיות לא רק שספריו התקבלו בבי מדרשא, אלא לכך שדמותו ניצבת וומקובלת בעיני סתם תלמיד חכם מן השורה כאחד מגדולי הדור לגטימיים.

ולא רק זה, שכן בעצם הקושי מדוע שי"ר לא התקבל, אינו קשה כל כך, שהרי כלום יש יצירה חשובה ממנו, שבגלל זה יתקבל עד לימינו הרי גם גדולים לא משכיליים הרי באין חיבור ראוי לשמו, שמו משתכח כליל, מכל שכן זה שלא כתב שום חיבור ואף היה נטוע בנוף ההשכלה, הרי דמותו פגומה ומאידך אין לנו יצירה תורנית שבגלל זה נצטרך להכשירו, אך לא כן מהר"צ חיות שהיה הראשון שבירר כל השאלות אלו בצורה מסודרת על הנבואה ועל תורה שבעל פה ועל מהות המדרשים ועוד כאלו שאלות די יסודיות (ואם כי השאלות אינן כולן חדשות אך עד לימינו שת"ח רוצה לברר סוגיות אלו פונה למהר"צ חיות), וגם הערותיו לש"ס הם ממין מיוחד שפותרות דברים מעניינים שהלומד משתוקק לדעת אותם. יצירה זו היתה לה אפקט מכשיר.

אך כאן אנו נוגעים ביצירתו עצמו, שברור שהיה הראשון (על זמן ימי הביניים איני מדבר) שפתרונותיו הראו השפעות ברורות של מדע היהדות. ואי לכן לא נרתע להביא פתרונות שאינם עולים בקנה אחד עם הדעות הקיצוניות בנושא של זהות מדרשים ועתיקותם, ובכלל גישתו נגוע במשב רוח של פתיחות לא מקובלת בעליל. (הניגוד בין גישת הרד"ל שהכל עתיק והכל ישן לעומת דעתו האחרת לגמרי - אינו יכול להיות גדול יותר)

ועדיין פלא כיצד הוא כיצד דחק ונכנס, ובכל זאת הוא לגטימי ביותר.