| נשלח ב-29/12/2009 10:56 |
 |
| |
| schmuelll כתב: |  |
שם הוא מביא מסורה שאכן מהרצ"ח נתפס להשכלה, אך בסוף ימיו חזר בתשובה וזנח הכל וכו' וכו'. קשה לי לדייק כי אין הספר תח"י ושנים רבות עברו מאז ראיתיו
אולי פה מונחת התשובה, מאידך גיסא גם על הרמב"ם אמרו שבסוף ימיו חזר בו
|
|
אני מתאר לעצמי שרצ"ה "חזר בתשובה", בדיוק כפי שהרמב"ם "חזר בו", ושניהם חזרו בהם בדיוק כפי "שידוע" שאריסטו חזר בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 11:16 |
|
| |
[ על "חזרתם" ר' במאמרו המאלף של אברהם מלמד שב"הרמב"ם בנבכי הסוד" עמ' 165 ואילך ]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 12:18 |
|
| |
לגבי קשרי ש"י פין והנצי"ב שהזכיר שמואל,אסור לשכוח שפין היה מראשי חובבי ציון ומכאן גם מסתמא מתבקש קשר עם הנצי"ב,וחוץ מזה המרחק בין פין לכל שאר המשכילים שהוזכרו כאן רחוק מאוד כמובן(לבד מזה שלא היה מחדש והוגה דעות גדול).
ד"א,בנו של הנצי"ב מספר בזכרונותיו,דווקא ע"כ שר' חיים סולובייצ'יק דיבר בשבחו של פין איך שראהו מתפלל שחרית ב'מתיקות',וזה כבר יותר חידוש.
תוקן על ידי rapim ב- 29/12/2009 13:10:58
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 17:32 |
|
| |
לא הבנתי הקושיא מבחינת עקרונית, מה ראה מהרצ"ח להסתובב אצל קרוכמל? הוא התעניין להרחיב דעתו במדע היהדות אך כי תוכו אכל וקליפתו זרק (בודאי הסתכל על עצמו כמו הרמב"ם ודמיות מימי הביניים). מה באמת ההבדל בין זה לבין יהודי חרדי (והיו כמה כאלו) שלומד מדע היהדות או בין כמה חכמים שהלכו לברלין בשנותיה הראשונות של ההשכלה?
השאלה היא עדיין כיצד היהדות אמוני בני ישראל מחבקים אותו? וזו עדיין תופעה ייחודית (יש לציין שגם המלבים היה מתרועע עם משכילים למרות שכם נלחם אתם, אך עדיין אהב לכתוב שירה ומשכילים שחרו לפתחו ואכן בזמנו רבים שללו אותו בגלל זה)
לגבי ליטא ווהשכלה (הרי בלי לעורר הזאבים מרבצם שכאילו זה מגמתי) הרי כבר התלונן ר' יעקב ליפשיץ בכאב על תקופתו כיצד גדולי הרבנים מתרועים עם דמיות משכיליות, ואם איני טועה מתאר שזכור לו כיצד צעדרבוים עורך המליץ התקבל בהערצה אצל רבנים.
[על אופיים של משכילי ווילנא כמו פין וקנצילבוגן וכו' שהיו תורנים והקפידו מאד להשתלב ולהישאר במסגרת היהדות החרדית בלי לפרוץ גדר - נכתב בספר בעלות השחר]
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 18:46 |
|
| |
בניגוד למוזכר לעיל, לא שאב ר' יצחק אייזיק הלוי מקרוכמל "טופח על מנת להטפיח". כדרך שהוא מביא את שאר חוקרי ההיסטוריה וחוקרי "חכמת ישראל", הוא מביא פעמים רבות גם את קרוכמל, או כפי שהוא מכנהו "קראכמל הזקן" (לא זכור לי אפילו פעם אחת שהוא מכנהו רנ"ק!). בתשעים ותשע אחוז הוא חולק עליו, וגם כשהוא מסכים עמו, זה רק בפרט מסוים, ולא הביאו כתנא דמסייע לרעיונותיו שלו, אלא כדי להראות דעה מחקרית כנגד וייס או גרעץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 18:54 |
|
| |
אכן הלוי לא נהג כבוד רב ברנ'ק, וחיפוש קל בדורות הראשונים (60
תוצאות באוצהח) מראה ביטויים רבים כמו "העיד עדות שקר" "גיבובי
קראכמאל הזקן" "קראכמאל הזקן הרשה לו במקום הזה להוליך
שולל את הקוראים" ועוד רבים וחריפים
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 20:46 |
|
| |
אמר בן זוטא שהאלמנה ובניה הדפיסו בש"ס שלהם את הגהות מהר"ץ חיות.
יורשה נא להעיר שהאלמנה לא היתה אמם של האחים רום אלא גיסתם, בתחילה היו שלושה אחים שותפים [בניו של ר' יוסף ראובן ראם] ומשמת אחד האחים נכנסה אלמנתו לשמש תחתיו וקראו לעצמם "האלמנה והאחים ראם". [כן כתב בפירוש שפ"ן הסופר באחרית דבר לש"ס ווילנא].
ואל נא יקפיד בן זוטא על כי העירותיו על הזוטות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 20:59 |
|
| |
לא מתוך ידיעה אמרתי אלא מתוך סברא. מפני מה ראו חכמי וילנא להקדים אלמנה לאחים אם אינה אמם. וכי אין כאן חשש של אחורי אשה? אלא על כרחך שהיתה אמם. אמנם לדבריך שהיתה גיסתם הדרא קושיא לדוכתא, ומצווה ליישב.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 21:26 |
|
| |
צער אלמנה שאני...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2009 21:49 |
|
| |
אתנחתא, לא דיברתי על לימוד ובקשת חכמה, למהרצ"ח והרנ"ק היו קשרים אישים הדוקים מאד, איגרות הרנ"ק אליו כתובים באבהיות, ומהרצ"ח מצידו לא הסתיר את הערכתו
אני יכול לשמוע שרב בדורנו יעיין בספריו של ישעיהו ליבוביץ, יקשה עלי להבין אם אותו רב יעריצו.
ובנוגע לרב יצחק איזיק הלוי, הוא שואב מרנ"ק, אין לו צורך להסכים למסקנותיו, אבל הוא אימץ ממנו מודלים לחקירה, וגם בבנינים רבים צועד בדרכו, גם אם לבסוף המסקנה אחרת, דומה הדבר לראש ישיבה הלומד בסגנון הישיבתי המקובל, הוא יכול לחלוק על מסקנותיו של הגר"ח מבריסק, אך הוא עדיין צועד בדרכו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2010 16:34 |
|
| |
שמואל ושאר החברים,
יישר כוחכם!
העשרתם את ידיעותי...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2010 14:05 |
|
| |
| אלייעזר כתב: | |
ב. שמו של שי"ר נמחק לעיתים ע"י הקנאים. ראו למשל בחומש מחוקקי יהודה שבאוצר החכמה במבוא לתולדות האב"ע (בראשית עמ' 18 הערה 8) נמחקו כל כינויי השבח ניתנו לשי"ר (השוו לעותק שבהיברו בוקס)
אלא שחומש זה עבר אצל קנאי גדול (מאנשי אוצה"ח?). בהשוואה בין העותק שבהיברו בוקס לעותק שבאוצה"ח נמצא שבחומש שמות הושמטו מהעותק שבאוצה"ח כל ההסכמות שהיו במקור בין הסכמת ר' אליהו קלצקין להסכמת הרב ריינס. ככה"נ מפני הסכמות המשכילים כברלינר, סוקולוב, פוזזנסקי ועוד. (ועל הדרך הושמטו כמה מכתבי רבנים כר"ב רוטנר, ר"ב אפשטיין הסכמתו השניה של ר"א קלצקין ועוד)
(העיריני לכך חכ"א ותשו"ח לו)
|
|
התבקשתי להבהיר כי מקור ההשמטות במהד' חורב תשכ"א (ד"צ ממהד' וילנה תרפ"ח)
[חבל שאוצה"ח מטשטשים את סימני הדפוס אותו הם סורקים ומטעים את המעיין הסובר שלפניו מהדורה מקורית בעוד שאינה אלא ד"צ. וכבר העירו כאן על כגון דא.] אעיר רק כי השמטות נוספות עשו שם בסוף המבוא (עמ' 23 24 השוו לעותק שבהיברו בוקס כאן ובעמוד שאח"ז) במוחקם פיסקה שלמה העוסק בשד"ל ויחסו לראב"ע, כמו"כ בפיסקה שאחריה (אחרי המילים 'בן שבעים וחמש שנה') מחקו כליל את הערה 29 שנשאה את שמו גרץ (ופלא קצת שהשאירו את שמו בהערה 3) [ולכך הוצרכו לשנות את מיספור ההערה שאחריה מ30 ל29]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 17:37 |
|
| |
מענין לענין. השבוע בעלון הבלזאי 'עלים לתרופה' מוקדש המדור 'יומא דנשמתא' לר' נתן אדלר רבה של לונדון בעל 'נתינה לגר'. בהערה 2 שם נאמר כך: "ובכך יצא חוצץ נגד המשכיל האיטלקי שד"ל שר"י, שחיבר ביאור משלו על תרגום אונקלוס בשם 'אוהב גר', בו פוער פה כאילו התרגום נועד לפשוטי העם ולשונות התרגום אין להם משמעות וכו', עפ"ל". עד כאן תובנת ה"ה ישכר בעריש ווייס ברוקלין נ.י.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 19:31 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 23:50 |
|
| |
בן זוטא,
מה לבעלז בדיון על המהרצ"ח ושי"ר ??!!
תבן אתה מכניס לעפריים ??!!
כינויים שלא עלה על דעתו של ר"נ אדלר כנגד שד"ל [אני כותב מהזכרון, מאחר ואינו לפני, ולמרבה התמיהה לא מצאתיו בהיברו או באוה"ח], מרשה לעצמו, כמובן, אותו וייס מברוקלין, בעלון תוצרת בעלז...
|
|
|
|
|
