|
|
| נשלח ב-17/1/2010 18:43 |
 |
| |
עלינו לאמץ גישה כזו שלא משנה איפה נולדנו, אנחנו נגיע כמה שיותר קרוב לאמת.
זה עלול להיות מפחיד... אבל נצרך.
עלינו לצאת מכבלי השבי של רקע הגידול שלנו ולבחור לבד את הדרך, לא להיות "תינוקות שנשבו"
(קל לדבר, אני יודעת...)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2010 02:01 |
|
| |
קושיה זו הינה קושיה יסודית מאוד שמנקרת בי מזה שנים.
שאלתיה בכל אתר, ולא מצאתי לה תשובה.
קראתי את כל האשכול הזה, ולא ראיתי לשום תשובה המניחה אפי' במקצת את הדעת.
איך יתכן שאנו מאמינים בכל אמונת היהדות, רק מפני שנולדנו יהודים, ולו יצוייר שכל אחד מאיתנו היה נולד לדת אחרת, כמו הנצרות או האיסלם, היה בודאי נשאר כזה, ומאמין בדתו בדיוק כפי שהוא מאמין בדתו כיום.
והקושיה עמוקה עוד יותר, איך אנו בטוחים שדתינו דת אמת, בעוד שלא ביקרנו באף דת, ולא שמענו מה יש לגדוליהם וחכמיהם לאמר. [ומבחינה אובייקטיבית לחלוטין, מסתבר מאוד שלדת השמונה מיליארדי אנשים יש גדולים, וחכמים, ומענה לשאלות] זה אבסורד נוראי, ועירעור שורשי בכל האמונה!
נכון אמנם שאנו איננו ברי סמכא לבדוק את נכונות הדתות, אך אין זה תירוץ לקושיא, דמטיפשות אנו קיימים כיהודים?? . [וכמליצה: אולי באמת נקיים לחומרא את מצוות כל הדתות (חס וחלילה)]
אשמח מאוד מאוד לשמוע תשובה אמיתית המניחה את הדעת בענין.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 16:48 |
|
| |
דוד:
לא הצלחתי להבין מה קשה לך, תבדוק ולך עם השכל, וגם אפשר להעזר עם חכמים שבדקו כמו הכוזרי ואבן עזרא והרמב"ם והרס"ג ועוד, אני חושב שבכל הדורות שאלו וכתבו ספרים בעניין,
בסוף יהיה לך תשובה לכל השאלות,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 03:11 |
|
| |
שלום לך מקסמן!
אתה בטוח שלא הצלחת להבין מה קשה? א"כ זאת אומרת שיש לך תשובות אז למה שלא תכתוב אותן?
ועוד, אם תסתכל בתגובות שכתבת בעצמך באשכול זה לעייל תראה שכתוב שם שיש לסמוך על השכל יותר ממה שיש ללכת אחרי רבנים שכבר חשבו בעצמם.
אבל לא נורא, בסוף יהיו לי תשובות לכל השאלות...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 10:57 |
|
| |
צדיק:
ברור שרק השכל האישי, רק אמרתי לו שאפשר להעזר גם עם חכמים ששאלו כבר ולראות איך הם התמודדו עם זה,
ושוב: השכל שלו האישי ישפוט את דבריהם,
תוקן על ידי maxmen ב- 14/10/2010 10:57:46
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 13:01 |
|
| |
הנביאה: טענותיך כל העת בדבר סמיכה על דברי חכמים אינה רלוונטית, מכיון שאינך יכול לסמוך על רבניך, כי הם נבחרו במקרה עקב המציאות שנולדת אליה למזלך כיהודי. אם רק תשפוט את הענין באוביקטיביות גמורה כמו שטען מחשבת_לב [דבר שכמובן לא שייך כמעט לאדם מן השורה], תמצא שתעמוד בין כל הרבנים והמורים שבעולם, ולא תדע אחרי מי לנהות, ועל מי לסמוך, כך שטענה זו אינה רלוונטית כלל. [אם כי אחר שתהיה בטוח בדרכך, דבריך מסתברים שישנה סברא הגיונית לסמוך במקומות מסוימים על רבותיך, ואפי' בעינים עצומות]
maxmen: טענותיך כל העת בדבר סמיכה על השכל כשופט בין כל הדרכים בעולם, נכונה היא בעקרונה, אך אינה שייכת כמעט בין בני אדם מן השורה, כי הלא גם אם כל חייך תחקור בדבר, לא תגיע לנקודת האמת, וגם אם תגיע לנקודת האמת לדעתך, איני בטוח שתוכל לסמוך עליה למעשה, מכיון שהצד שאתה טועה [ותמיד ישנו כזה צד] והשלכותיו החמורות יכריח אותך תמיד לקיים הכל מספק, [אתה הלא רק בן אדם, ואינך רוצה שיתברר לך בסוף חייך, שהם היו טעות ח"ו].
כך שהשאלה בעינה עומדת, ובמלא חומרתה.
נ.ב. שמעתי פעם שהרב זילברמן מהעיר העתיקה, היה מדבר על הנושא הזה רבות, אך איני יודע מה היו טענותיו.
דוד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 15:22 |
|
| |
דוד:
תשמע יסוד (לדעתי) לסמוך יש רק על השכל, ולא משנה אם השכל שלך או של אחרים, (כי לסמוך על הטייס ורופא וכדומה בא משכלך)
שאלתך לגבי טעות:
יכול גם אצל רבים וגדולים ולשם זה יש קרבן חטאת ציבור,
לגבי ספק:
יש כללים של השכל איך לנהוג בספק, אז שוב השכל בעצם קובע כאן,
יש אפי' מצב של לשאול לתינוק, וזה בא רק בגלל שאין דרך להכריע לכאן או לכאן, כלומר הם שניהם שווים בכדי להחליט,
אז שואלים לתינוק, כזה מין פשרה,
לגבי אם נגלה שטעינו כל חיינו:
שוב השכל הוא שאומר שטעינו, מה שאין כן מי שלא הולך לפי השכל ? אף פעם לא ידע אם טעה או לא,
כלומר אתה רוצה לומר שלא כדאי לסמוך על השכל כי השכל עצמו יכול לומר לי שטעיתי ? (אתה מבין את הקושי בטיעון ?)
הרי זה בדיוק מה שאני רוצה מהשכל. לומר לי מה נכון ומה לא נכון,
עכשיו: אלה שלא סומכים על השכל בעצם סומכים על השכל של אחרים, אז מה ההבדל ? אתה בעצם זורק את שאלותך כלפי אלה שהם סומכים עליהם,
לומר לא לסמוך על השכל פירושו לעשות הכל בהקראיות, ואז מה תרויח ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 13:00 |
|
| |
מקסמן, נראה לי שאני מבין ממה שאתה אומר שעצם העובדה שאנחנו מבינים שצריך לסמוך על השכל - זה בא מהשכל. אבל האין זה אבסורד?? השכל אומר לסמוך על השכל?? הרי זה בדיוק כמו שהרגש יגיד לסמוך על הרגש! אף אחד ושום דבר לא יכול להגיד לסמוך על עצמו כי הוא לא אובייקטיבי בכלל!! או שלא הבנתי טוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:13 |
|
| |
| חזןגדול כתב: |  | מקסמן, נראה לי שאני מבין ממה שאתה אומר שעצם העובדה שאנחנו מבינים שצריך לסמוך על השכל - זה בא מהשכל. אבל האין זה אבסורד?? השכל אומר לסמוך על השכל?? הרי זה בדיוק כמו שהרגש יגיד לסמוך על הרגש! אף אחד ושום דבר לא יכול להגיד לסמוך על עצמו כי הוא לא אובייקטיבי בכלל!! או שלא הבנתי טוב? |
|
כמו שכתבתי באשכול הסמוך, הרגש לא מדבר הוא פשוט רגש, כלומר ה"אני" מרגיש ומחליט ללכת אחריו או לא,
השכל גם לא מדבר, זה תוכנה, כלומר 1+1=2 זה לא אישיות זה תוכנה, ה"אני" מחליט ללכת לפי התוצאה של התוכנה\השכל או לפי הרגש, יכול שהתוכנה\השכל יתן תוצאה שאפשר ללכת אחרי הרגש כרגע, ויכול שלא,
אבל את זה אי אפשר לשלול שרק השכל הוא הכלי השימושי היחיד שחייבים ללכת אחריו,
הרי הרגש בא מאינטואיציות, היא או נכון או לא נכון, אז מי יבדוק אותו ? רק השכל !!
התאוה בא משום מקום, אז מי אומר שכדאי ללכת אחריו ? רק השכל !!
האמונה בא מדור הקודם, אז מי אומר נכון או לא נכון, האם האמונה הזאת או הזאת ? רק השכל !!
השכל הוא הכלי היחיד שה"אני" יכול להתיעץ איתה, (או להתיעץ עם שכלו של חכם אחר במצב שלא יודעים לשחק עם השכל לבד) האם ללכת לפי הרגש או לפי התאוה או לפי החברה וכדומה,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 17:46 |
|
| |
| maxmen כתב: | | כמו שכתבתי באשכול הסמוך, הרגש לא מדבר הוא פשוט רגש, כלומר ה"אני" מרגיש ומחליט ללכת אחריו או לא, השכל גם לא מדבר, זה תוכנה, כלומר 1+1=2 זה לא אישיות זה תוכנה, ה"אני" מחליט ללכת לפי התוצאה של התוכנה\השכל או לפי הרגש, יכול שהתוכנה\השכל יתן תוצאה שאפשר ללכת אחרי הרגש כרגע, ויכול שלא, [/quote]
אבל את זה אי אפשר לשלול שרק השכל הוא הכלי השימושי היחיד שחייבים ללכת אחריו,
הרי הרגש בא מאינטואיציות, היא או נכון או לא נכון, אז מי יבדוק אותו ? רק השכל !!
התאוה בא משום מקום, אז מי אומר שכדאי ללכת אחריו ? רק השכל !!
האמונה בא מדור הקודם, אז מי אומר נכון או לא נכון, האם האמונה הזאת או הזאת ? רק השכל !!
השכל הוא הכלי היחיד שה"אני" יכול להתיעץ איתה, (או להתיעץ עם שכלו של חכם אחר במצב שלא יודעים לשחק עם השכל לבד) האם ללכת לפי הרגש או לפי התאוה או לפי החברה וכדומה, |
|
השכל הנו כלי אחד, אבל יש כלי נוסף הלא הוא "ניסוי וטעייה", ניסיון שלי או של הזולת, שלאו דווקא משתווה תמיד עם השכל ואף על פי כן "אין חכם כבעל ניסיון". בנוסף יש לומר שאין צורך לעשות שימוש חוזר בשכל\ניסיון, אלא די בשימוש חד פעמי כדי שבעתיד הביצוע יהפוך לאוטומט דהיינו לרגש שמפעיל באופן אוטומטי את הגוף. אחרת היינו קורסים מרוב שימוש בשכל או מרוב נסיונות ולא היינו מספיקים כלום.
תוקן על ידי אסטרו_נט ב- 18/10/2010 17:51:17
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 21:23 |
|
| |
אסטרו
למה הרגש, יותר נכון הזיכרון,
שאני נוהג במכונית אני עושה את הכל אוטומטית בגלל הזיכרון ולא בגלל הרגש, נסיון = זיכרון, ולכן זה אוטומט
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 21:28 |
|
| |
לא רגש ולא זיכרון אלא פשוט אינסטינקט והרגל.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 22:21 |
|
| |
בסדר אינסטינקט, אנחנו רק מנסים להבין איך האינסטינקט עובד.
זיכרון לא מודע יוצר את הרגש והרגש מפעיל את הגוף.
.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 04:26 |
|
| |
מקסמן: אתה צודק בהחלט במה שכתבת, שהשכל הוא המחליט היחיד הבלעדי והאחרון. אך השכל עצמו יכול להבין לפעמים שישנם דברים שהם למעלה מהשגתו ויכולותיו, ושם אין לו יכולת החלטה, והוא צריך לפנות לאחר [ואין זה סתירה לשכל]. ואז האדם נכנס בדילמה, כי הוא אינו יודע למי לפנות כדי שיפשוט לו את הספיקות, כי גם את זה שכלו אינו יודע להחליט. וכעת כיצד ינהג, ולפי מה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 11:06 |
|
| |
| דודבר כתב: | | מקסמן: אתה צודק בהחלט במה שכתבת, שהשכל הוא המחליט היחיד הבלעדי והאחרון. אך השכל עצמו יכול להבין לפעמים שישנם דברים שהם למעלה מהשגתו ויכולותיו, ושם אין לו יכולת החלטה, והוא צריך לפנות לאחר [ואין זה סתירה לשכל]. ואז האדם נכנס בדילמה, כי הוא אינו יודע למי לפנות כדי שיפשוט לו את הספיקות, כי גם את זה שכלו אינו יודע להחליט. וכעת כיצד ינהג, ולפי מה? |
|
דוד:
ה"אני" צריך להחליט לפי השכל (ולא השכל מחליט, כי הוא לא עצמאי כמו שהרגש לא עצמאי לעשות דברים הם כולם כלים בידי ה"אני")
לגבי שאלתך כיצד ינהג בחוסר ידע וכדומה:
אז שוב כאן "אני" שואל את השכל את מי כדאי לשאול ?
ושכלי אומר, שאל חכם שיש לך אימון בו, כמו רופא בעניני רפואה, וכך בכל עניין ועניין,
הרי לא נשאל רופא מנין לך ? או למה התרופה הזאת דווקא ? כי יש לנו אימון בו !
כלל גדול "אמונה" מלשון "אימון"
ולא כאלה שחושבים שאמונה זה אמונה טפשית כי כך חונכתי או מה,
כלומר כל המושג אמונה היא מלשון אימון, כמו שאני סומך על הטייס ולא מבקש להראות לי רישיון טיס, וכן כלפי רופא וכדומה,
יוצא שאפי' את מי לשאול, אני קובע דרך שכלי ולא דרך טיפשות של מאמינים ריקי מוח,
וסוף כל סוף השכל\התבונה הוא הכלי שלאורו נלך ונצליח בכל דרכינו, אמן ואמן ,,,,,,,,
נזכרתי בדוגמא שאני אוהב מאוד לומר,
מחבל מתאבד עולה לשמים לבית דין של מעלה, והוא דורש גן עדן, שואלים למה ?
הוא שואל אתם מכירים יהודי אחד שמוכן להתאבד בשביל האלוקים ??
כן אבל מנין לך שמותר לעשות כך ?
מה פירוש מנין ? הרי שאלתי את רבי מורי לא רק אמר שזה מצווה אמר שזה חובה, ואמונת חכמים זה היסוד של הדת,
אז מה עונים לערבי שכזה ?
הרי לכאורה הוא צודק לגמרי,
התשובה היא ששואלים אותו בשביל מה נתנו לך שכל ??????
כלומר השכל אומר לא לעשות את זה, ואין אמונת חכמים עיוורת, רק אמונת חכמים מתוך אימון בחכם, אבל אם החכם מתחיל לומר דברים בלתי הגיוניים אז בוודאי החכם נפסל בעיני שכלי להיות חכם,
אז שוב השכל כאן צריך לתפקד טוב, ולא ללכת כעיוור אפי' שמדובר ברבי ומורי,
תוקן על ידי maxmen ב- 19/10/2010 11:07:19
|
|
|
|
|
