|
|
| נשלח ב-19/10/2010 13:38 |
 |
| |
דודבר,
הסוגיא שאתה מעלה היא התרסה וגלישה מהנדון כאן ואינה עונה על נושא האשכול,
באם יש לך טענות לגבי אופן בחירת מנהיגי העם [התורניים], אם ההליך של הסמיכה הרבנית, כפי שנעשה מדורי דורות, או המוטציות שעבר עם נקוף השנים והתפתחות האבולציונית - מטריד את מנוחתך או מקומם, אתה מוזמן לפרט את גירסתך ונימוקיך עמה. [ויש סיכוי סביר שבדברים אלו אפילו תמצא בי בת ברית]
כל דברי שבעמוד הקודם מתייחסים למצב [שיהיה אוטופי, מבחינתי, אין לכך משמעות] האולטימטיבי והרצוי. ומבהירים את הזיקה בין אמונת חכמים - להגיון ורציונליות, לפי מיטב ההוכחות הדידקטיות, עיין שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 04:21 |
|
| |
MAXMEN: ומה אם ה"אני" רואה שבמצב מסוים אין לשכל כלים לדעת דבר מסוים, כיצד יחליט אז לנהוג למעשה?
הנביאה: ראציונליסטי כתב. וז"ל: ועל זאת תמהתי תמיהה גדולה כי ע"פ רוב, אפשר לומר הרוב המוחלט השואף כמעט למאת האחוזים כל הנולד למציאות כל אחת מהקטיגוריות הנ"ל חסיד, ליטאי, יהודי, נוצרי, חילוני וכו' לא זו בלבד שנשאר בה ולא משתנה אלא אף משוכנע בצידקת דרכו יהיו כאלו שיפעלו בקיצוניות ע"פ דעתם ויהיו שישמרו על דעתם לעצמם, הצד השווה שבהם הוא שהם משוכנעים כי דרכם היא היא הדרך הנכונה, היא ולא אחרת.
והלא דבר פשוט הוא כי אם היינו לוקחים את הדעתן המוסלמי הקיצוני ביותר לדוג' ומכניסים אותו מילדותו למקום חינוך יהודי הלא היו דעותיו והשקפותיו כהשקפת היהדות! ומחריד הדבר לחשוב שכן הוא גם להיפך ניקח את היהודי הדתי האדוק ביותר הלא אם הוא עצמו היה גודל בבית ספר לשהידים יתכן כי בערוב ימיו היה אף מבצע פיגוע התאבדות כנגד יהודים.
הכיצד נפרנס איפוא את שכלינו בתשובת דבר זה אם מחשיבים אנו את עצמינו לאנשים חושבים בו בזמן שאנו מחשיבים עצמינו לצודקים וכן בו בזמן שאנו יודעים שגם אותם האנשים החיים את חייהם באופן שונה לחלוטין מאיתנו אידיאולוגית מחשיבים עצמם לאנשים חושבים וכן לאנשים צודקים?!... עכ"ל.
אני לתומי הבנתי שקושיתו היא זו: אדם דוגל בדת כזו או אחרת, רק מפני שנולד שם, ולא מידיעה שורשית אמיתית. או במילים אחרות, אנו סובייקטיבים לגמרי ביחס לדתנו עקב היותנו בה מתחילת חיינו, ועובדה היא שאם היינו נולדים במקום שונה, היינו מפתחים דעות שונות. עלינו להגיע למצב שנהיה חיצונים-אוביקטיבים לכל דת, ורק אז נבחר את מקומינו, וזה הרי בלתי אפשרי.
אתה טענת שאמונת חכמים היא הגיונית וראציונלית כשהיא באה בצורה נכונה.
אני מסכים איתך לגמרי. רק אני טוען שכל עוד אתה סובייקטיבי, לא תדע לאיזה אמונת חכמים לפנות [לדוגמא: ליהודית או לנוצרית]
יתכן שלא הבנתי את הדברים כראוי. עמך הסליחה.
דוד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 13:01 |
|
| |
| דודבר כתב: |  | | : ומה אם ה"אני" רואה שבמצב מסוים אין לשכל כלים לדעת דבר מסוים, כיצד יחליט אז לנהוג למעשה?. |
|
אמרתי כמה פעמים ששואלים מומחה, ושוב עם השכל בודקים את דבריו של המומחה,(בשום אופן לא לסמוך כעיוור)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 17:09 |
|
| |
ענה לי, דוד,
האם ניתן לכנות אובייקטיביות את האופן בו נתפסת הדעה הסובייקטיבית, לכאורה, בעיני הזולת ה"אובייקטיבי"....?
הרי הסובייקטיביות שלי היא האובייקטיביות שלך, לא כן?.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 11:49 |
|
| |
הנביאה: לא הצלחתי בקוצר דעתי לתפוס קושיתך כהוגן.
דוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 11:48 |
|
| |
אשאיר זאת לחכמים ממני בתורות המתודיקה, הפדגוגיה וההמחשה הדידקטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 18:16 |
|
| |
| הנביאה כתב: | | ענה לי, דוד,
האם ניתן לכנות אובייקטיביות את האופן בו נתפסת הדעה הסובייקטיבית, לכאורה, בעיני הזולת ה"אובייקטיבי"....?
הרי הסובייקטיביות שלי היא האובייקטיביות שלך, לא כן?. |
|
דוד: גם לי לא כ"כ היה ברור בהתחלה מה היא רוצה אבל אחרי ששברתי את הראש אני חושב שירדתי לסוף דעתה של הנביאה, ולא בנבואה....
השאלה היא האם סובייקטיביות זה משהו אבסולוטי או יחסי ועל זה התשובה כמובן שהוא יחסי למי שאצלו הדעה היא סובייקטיבית, אבל אם ניקח את הדעה של פלוני שהיא סובייקטיבית לגביו ונדון בה לגבי אלמוני, אצלו היא יכולה להיות אובייקטיבית לחלוטין.
הנביאה, אני מסכים לגמרי עם הדברים האלה, ברור שהסובייקטיביות שלך יכולה להיות אצלי אובייקטיבית. אבל זה לא כ"כ נוגע לעצם השאלה. הרי בנושא המדובר כאן לגבי דת או השתייכות למגזר מסוים כל אחד יהיה סובייקטיבי בגלל שכל אחד נולד לתוך מציאות מסויימת ואם ככה אין אפשרות לבחור אובייקטיבית.
ויותר מזה מה שכולם עושים שנשארים במציאות שבה הם נולדו זה הבחירה הכי סובייקטיבית שיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2010 21:42 |
|
| |
הנביאה: אם הבנתו של חזן גדול בדברייך נכונה, הרי שצודק הוא בדבריו שאין זה מענינינו כלל.
חזן גדול: סוף סוף אני מרגיש שמישהו מבין אותי. ואני מזדהה עם דבריך לחלוטין. תודה רבה!
דוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2010 23:32 |
|
| |
| דודבר כתב: | | הנביאה: אם הבנתו של חזן גדול בדברייך נכונה, הרי שצודק הוא בדבריו שאין זה מענינינו כלל.
חזן גדול: סוף סוף אני מרגיש שמישהו מבין אותי. ואני מזדהה עם דבריך לחלוטין. תודה רבה!
דוד. |
|
מה היינו עושים בלי החזן שלנו...?
חזן, קבל ח"ח..
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 14:10 |
|
| |
הנביאה: כל מילה פנינה!
אגב מהם ראשי התיבות ח"ח?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 23:42 |
|
| |
הנביאה, אחרי שאישור שלך קבלי ג"כ ח"ח באמת הצלחת לתמצת את הרעיון במשפט הכי קצר שהיה אפשר לכתוב אותו.... ואולי באמת כדאי שתפתחי בזה נושא חדש של אובייקטיביות וסובייקטיביות זה יכול להיות מעניין.
דוד, ראשי התבות ח"ח הם חן חן וקבל ח"ח על ההזדהות.
שבוע טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 15:57 |
|
| |
ח"ח - אלו ראשי תיבות המקובלים בז'רגון הצבאי והמבטא בקיצור את המילים: "חיזוק חיובי".
אולם, גם "חן חן" מתאים בהחלט.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2010 04:01 |
|
| |
"חן חן" גם לכם על כל מובניו-משמעויותיו-עניניו.
שלכם דוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2011 23:59 |
|
| |
מישהי התווכח איתי (לא זוכר מי ובאיזה אשכול כאן בפורום) שיש חכמה השמור לבעליו לרעותו ואני אמרתי שאין דבר כזה במקורות,
אז הנה מצאתי שהיא צודקה ממני והנה השבת ראיתי את זה
נאם שמע אמרי אל: הה"ד (קהלת ה יב) יש רעה חולה תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו וכו' ויש חכמה טובה לבעליה טובה לבעליה זה יהושע וכו' רעה לבעליה זה בלעם שנאמר נאם שומע אמרי אל ומה היה לו ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב להלן (לא ח) לכך נאמר עושר שמור לבעליו לרעתו
(שמות רבה פל"א ג)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2011 00:10 |
|
| |
אגב נושא האשכול כדאי לדעת את זה
משנה מסכת חגיגה פרק ב "כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם"
מפרש לנו הרמב"ם (בפירוש המשנה לרמב"ם מסכת חגיגה פרק ב)
כל שלא חס על כבוד קונו, הכוונה בזה מי שלא חס על שכלו, כי השכל הוא כבוד ה'.
|
|
|
|
|
