בפרשת שמות כתוב לגבי בנו של משה רבנו: "ויקרא את שמו גרשום, כי אמר גר הייתי בארץנכריה" (שמות ב' כ"ב). ויש להבין מהי המעלה בשם גרשום, הרי זה זהו מלשון "גר הייתיבארץ נוכריה", היינו גירות וזרות, וכמו כן מלשון גירוש, כמו שכתוב: "כי גירשונימהסתפח בנחלת ה'", ומה טוב בגירוש? מה המעלה בזה?
שמות [ב, כב] ותלד - כי אמר - משה. וזאת צפורה הוא האשה הכושית אשר אמר.
שנאמר בשיר השירים : אל תראוני שאני שחרחורת ( מהמעשים וההתנהגות בגלות)
ששזפתני השמש = בגלות בצל עבודה זרה ועכו"ם כתוצאה מבריחה מהאמת ובהסתרת תורת האמת מאל אמת יתברך שמו ....
וזאת למה ?
כי בני אימי ניכרו בי = הסיתו אותי מדרכי התורה לרדוף אחרי התאוות והחומריות והכבוד כי חוסר ידיעת התורה גרמה לנו לחשיכה חס ושלום ואם לא עשיתי רצונם אז גם ניאצו וביישו אותי חס ושלום ...
ובהמשך פירש האבן עזרא ע"ה ...
ואשר כתוב בדברי הימים דמשה אל תאמן. וכלל אומר לך, כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעת הנכונה. וככה ספר זרובבל. וגם ספר אלדד הדני ודומה להם:
