|
|
| נשלח ב-10/1/2010 21:25 |
 |
| |
העובדה שנדרשים לשם כך נתונים רפואיים אינה מעלה ואינה מורידה.
?
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ו הלכה ג
היה הטועה מומחה ולא נטל רשות ולא קבלו אותו בעלי דינין עליהן, או שלא היה מומחה אבל קבלו אותו בעלי דינין עליהן לדון להן כדין וטעה בשקול הדעת, אם נשא ונתן ביד מה שעשה עשוי וישלם מביתו, אם לא נשא ונתן ביד יחזור הדין, ואם אי אפשר להחזיר ישלם מביתו.
השאלה ההלכתית היא מה וממה ישלם הרב, שאינו מומחה באם יתברר ח"ו שטעה בשיקול הדעת, נדמה לי שזו היא בעצם השאלה ההלכתית
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2010 22:45 |
|
| |
תמיד יש מה להרויח, היתה ברחוב רשב"ם אשה ששמעה מה שאמר לה הסטייפלר בנושא רפואי ולבסוף מתה, כשהספידו אותה בלדרמן אמרו שהיא מסרה את נפשה על אמונת חכמים (מעשה שהיה!), כלום להיות שהיד דבר של מה בכך הוא? (זה מה שלימדו אותי בארגון קונספירציית השהידים)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 00:01 |
|
| |
מואדיב ונדב,
אני באמת לא יודע מה התחדש כאן ומה היה שיקול דעתו. מה שהערתי היה רק לגבי ההלכתיות של השאלה. כאמור, האם תשובתו נכונה או לא, זו שאלה אחרת ולא נכנסתי אליה כאן.
ירוחם,
לא הבנתי מה הקשר לנדון דידן? ברמב"ם מדובר על מומחיות בדיני ממונות ולא על מומחיות רפואית. ובכלל, מי דיבר כאן על השאלה האם ר"ח חייב לשלם אם יהיה נזק?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 09:43 |
|
| |
| מקסוול כתב: |  | לא משנה ולא סדורה, אלא אבחנה פשוטה, שתיאוריות הקונספירציה של הציבור החרדי בקשר לרופאים ולבתי חולים יצרו חלל שממלאים אותו 'עסקנים רפואיים' שונים, טובים יותר וטובים פחות, ולמוצא פיהם מתייחסים ביראת כבוד, כאילו אפשר היה ללמוד רפואה כדי נסבה, ורק פראיירים לומדים יום ולילה במשך שבע שנים...
אני בטוח שפירר הוא אדם טוב, רק חבל שהוא נולד לתוך המגזר החרדי, שבו אסור להועיל לחברה מעבר לניהול גמ"ח.
|
|
מקסוול:
למה שלא תקבל את הרב פירר כעיתונאי לענייני רפואה ??
ולמה שלא תקבל את ר' חיים כשופט, שדן ומכריע בין מומחים ??
הרי לא תשלח עיתונאי לענייני רפואה, להיות רופא, (מספיק שיש לו הבנה בעניין)
ולא תשלח שופט שדן ומכריע בין מומחים, להיות אינסטלטור,
זה הדרך שכל חרדי מקבל החלטה בכל עניין, אין בזה שום רע, רק להפך,
עדיף לדעתך לשמוע את המומחים בטלויזיה או עיתונות, ולצאת מזה מבולבל ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 09:50 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: | | תמיד יש מה להרויח, היתה ברחוב רשב"ם אשה ששמעה מה שאמר לה הסטייפלר בנושא רפואי ולבסוף מתה, כשהספידו אותה בלדרמן אמרו שהיא מסרה את נפשה על אמונת חכמים (מעשה שהיה!), כלום להיות שהיד דבר של מה בכך הוא? (זה מה שלימדו אותי בארגון קונספירציית השהידים) |
|
ואם המשפחה היה מכריע בלי הסטייפלר ?
אז המשפחה הרגה אותה ?
(הרי כנראה היה שאלה שצריך להכריע בא ?)
כך לפחות למשפחה יש מצפון נקי, שהם שאלו חכם, מה רע בזה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 09:55 |
|
| |
| mdabraham כתב: | | מואדיב ונדב,
אני באמת לא יודע מה התחדש כאן ומה היה שיקול דעתו. מה שהערתי היה רק לגבי ההלכתיות של השאלה. כאמור, האם תשובתו נכונה או לא, זו שאלה אחרת ולא נכנסתי אליה כאן.
...
|
|
מיכי
הדיון כאן התחיל בכך שלמעלה סופר שרבנים חשובים פסקו שלא לקבל את החיסון הספציפי נגד שפעת החזירים.
ידוע לנו כי לא קיימת פסיקה כזו שלהם כנגד כל החיסונים, שאין פסיקה המבחינה בין קבלת חיסון אקטיבי לבין קבלת חיסון פסיבי, שאין פסיקה השוללת שימוש באדג'ובאנט מסוג מסויים לעומת אחר, שאין פסיקה המתייחסת לכמות הכספית המותרת וכו'.
הרבנים הללו לא אסרו חיסון נגד דיפטריה, שעלת או שחפת. הם לא קבעו כי כשמוצע חיסון נגד חצבת לילד, "שב ואל תעשה" עדיף.
מתפרסם בשמם שהם קבעו זאת דוקא כלפי החיסון הספציפי כנגד נגיף השפעת H1N1. לא חיסונים כנגד פגיעתם הרעה של נגיפי שפעת אחרים, דוקא זה.
השאלה ההלכתית שהעלית נכונה, אך היא נכונה לגבי כל החיסונים. ודאי שזו שאלה הלכתית אם מותר לקחת סיכון קטן היום כדי למנוע סיכון גדול בהמשך. ודאי שזו שאלה הלכתית אם יכול אדם להחליט שהוא עצמו לא מתחסן, ובכך לנטול סיכון לא רק לגביו-הוא, אלא גם לגבי פרטים אחרים החיים בסביבתו. ודאי שיש שאלה הלכתית אם יכול הציבור לאכוף על פרטים להתחסן - כלומר לנטול עליהם סיכון מסויים - כדי למנוע סיכון גדול לציבור כולו.
הכל נכון, אבל זה לא המקרה.
ולכן אם הערתך היתה תלושה מהדיון כאן, ובאה כבדרך אגב, עלי לציין שלא אני - וכנראה לפחות לא עוד קורא אחד של הערתך - הבין את הסייג והתנאים בהם היא נכתבה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 09:58 |
|
| |
מיכי
העקרון הוא החשוב, נכון שהרמב"ם דיבר ל עניני ממונות. כי כרופא הוא לא העלה על דעתו, שיהיו אנשים חסרי כל השכלה וידע ברפואה ויפסקו הלכות בענין,
אחד המקורות לדברי הרמב"ם היא הגמרא בבכורות, ששם עדותו של רופא גרמה לרבי טרפון לחשוב שהוא יהיה נאלץ למכור את חמורו בגלל הפסק שפסק.
מי דיבר על השאלה אם על ר' חיים ישלם??- זו השאלה העיקרית שצריכה להשאל, ואני שאלתי. אנשים מוציאים דברים מליבם, בלי שום אחראיות ומבלי לשאת ולתת דין וחשבון על טעותם. התמימה או המכוונת
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 10:50 |
|
| |
מקסמן, לגבי הרב פירר אין לי מידע בדוק, בכל אופן אנשים מעריכים את דעתו, ולאו דוקא חרדים. אבל לגבי רבנים שעונים בשאלות רפואיות, זו תופעה בעייתית, אלא אם כן מדובר בשאלה מן הסוג שמיכי מדבר עליה: שאלה בהלכות פיקוח נפש, כאשר הנתונים ידועים, או ידוע שאין לברר אותם, והשאלה היא אם מותר להסתכן במצב מסויים ידוע וכדו' (אם כי יש מקום גם בכה"ג לתלות ברצונו של האדם, שכן כל שהדבר לא אסור, אלא נעשה למטרה רפואית זו זכותו של האדם לעשות מה שלבו אומר לו, וכעין ההלכה של "לב יודע מרת נפשו" שאם כל הרופאים אומרים שאינו צריך לאכול ביוכ"פ והוא אומר שהוא צריך שומעים לו בעצמו).
בעבר היה מקובל לשאול את ר' חיים גרינמן שהיה לו ידע רפואי, כיום הוא כבר אינו רוכש ידע נוסף ולכן כמעט ואיבד את מעמד היועץ הרפואי שהיה לו. לעומת זאת אצל משפחת קנייבסקי, מבלי לזלזל חלילה בגדולת רבני המשפחה, היתה תופעה של רבנים הפוסקים בשאלות של חיים ומוות. שבצדק, לא מצאו דרך אחרת להסביר בלתי אם רוח הקודש. ומכיון שאנו, האנשים הפשוטים, אין לנו את ההבנה ברוח הקודש וקשה לנו לזהותה, אנו נאלצים לסמוך על הרופאים.
לעומת זאת בעניני יעוץ משפחתי גניקולוגי וכך הכרוך בזה ישנה תעשייה ענפה של רבנים מתמחים, והענין נעץ בכך שמקצועם של הרופאים הוא להקל כאבים, או לסייע לפונקציות של הריון וכדו', ואילו השאלות: האם הדימום כתוצאה מהטיפול נחשב כדם נדה? או איזה התקן פנימי פחות גורם לדימומים? מכשיר מסויים מוגדר כפותח את פי הרחם וכדו', אינם מעניינים כל כך את הרופאים. ולכן יש תועלת ברב מתווך שיודע איזה רופא מודע לנקודות אלו. וקיבל תגובות ממיטופלים דתיים בנושאים אלו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 10:55 |
|
| |
מאודיב,
כל מה שאתה מעלה זוקק לשמוע מה היו טעמי הפסיקה שלו (אם אכן היתה כאן פסיקה). אני דיברתי על מידת ההלכתיות שבשאלות כאלה, וכאן אנחנו מסכימים.
ירוחם,
לא צריך שום ידע ברפואה כדי להכריע בשאלה הלכתית. צריך לדעת את הנתונים, ואיני יודע האם במקרה זה היו לפניו הנתונים, והאם הם היו נכונים. אבל זו שאלה של איך להכריע הלכה ולא האם פוסק יכול לחוות דעה בשאלות כאלה. ודאי שכן. הוא אף חייב לעשות זאת, אךם יש לו דעה.
יש לך אי הבנה גדולה ביחס בין רופא לפוסק. היה על כך פעם דיון מפורט כאן, ואף כתבתי על כך ב'צהר', קחנו משם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 11:15 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: | | בעבר היה מקובל לשאול את ר' חיים גרינמן שהיה לו ידע רפואי, כיום הוא כבר אינו רוכש ידע נוסף ולכן כמעט ואיבד את מעמד היועץ הרפואי שהיה לו. לעומת זאת אצל משפחת קנייבסקי, מבלי לזלזל חלילה בגדולת רבני המשפחה, היתה תופעה של רבנים הפוסקים בשאלות של חיים ומוות. שבצדק, לא מצאו דרך אחרת להסביר בלתי אם רוח הקודש. ומכיון שאנו, האנשים הפשוטים, אין לנו את ההבנה ברוח הקודש וקשה לנו לזהותה, אנו נאלצים לסמוך על הרופאים.
|
|
דינו:
זה שאלה של הסתכלות, לא ?
ברגע שתקבל שר' חיים לא עונה מרוח הקודש, רק כשופט שמכריע בין מומחים ?
אז תוכל כן לקבל את דעתו או לא,
אבל לא תאשים אותו כרוצח ח"ו או במקרה הטוב כפנאט,
הנה אתה מוכן לקבל את ר' חיים גרינמן, כי הוא עצמו ידע ?
ואת ר' חיים קנייבסקי לא ?
נכון שאין לו את הידע ? אבל יכול הוא להרים טלפון לפירר וכו'
אבל לאשים אותו כאדם בלתי אחראי ?
זה כבר שאלה כמה ר' חיים נאמן אצלך, כלומר האם יש לו טיפת יראת שמים ? או לא,
איך שאני מכיר אותו ?
זה לא נכון לומר עליו כך,
(בצעירותי התכתבתי איתו הרבה, ושום תשובה שלו, לא היגיע מרוח הקודש, להפך היתפלתי איך הוא לא כועס על השאלות הכפרניות שלי כביכול,)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 11:17 |
|
| |
נפסק להלכה בשו"ע יו"ד סי' שלו שאסור למי שאינו בקיא לעסוק ברפואה. לדעתי זה שייך הן לגבי הומאופתים והן לגבי רבנים. יעויין גם בערוה"ש שם.
מקסמן - אני בהחלט לא סומך על עיתונאים שהתמנו להיות כתבים לענייני רפואה שייתנו ייעוץ רפואי, כמו שאיני סומך על אבישי בן חיים שיפסוק לי הלכה ולא שאמנון אברמוביץ' יפסוק למי צריך להצביע. יש לי רופא במשפחה שכמעט מידי שבוע מתווכח איתו פציינט על סמך שטויות ששמע בחדשות. שתבין, אין צורך לא בעיתונאים ולא בעסקנים: יש לנו רופאים, אנשים מומחים שלמדו שנים על גבי שנים וממשיכים לעסוק בתחום יומם ולילה. אין צורך להתפשר! אני יודע שקשה לחרדי ששומע השכם וערב שרופאים רוצחים קשישים כדי לקצור את איבריהם, מבצעים ניסויים נוסח מנגלה בילד בן שלוש, ונותנים מרשמים ללא סיבה כי מקבלים מימון מחברות פרמקולוגיות להעריך את המקצוע. אבל, חיי ראשי, איני מבין כיצד סומכים יותר על רוח קדשו של רב שידועה דעתו על הליוצנטריות ובקושי יודע את שם הרחוב בו הוא מתגורר (והרשימה עוד ארוכה). כל חוות דעת רפואית שיוצאת מפיו היא 'בפני עיוור לא תתן מכשול', ומסקרן אותי לדעת אם הסטייפלר ראה צורך לעשות תשובה לאחר שמתה אותה אשה, או אם רבנים חרדים בכלל מודעים להשלכות של דבריהם.
תוקן על ידי מקסוול ב- 11/01/2010 11:37:09
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 11:31 |
|
| |
מקסמן, לא האשמתי אף אחד. ייתכן שאם היה לי רוח הקדש, ואז הייתי יודע שהרב קנייבסקי עונה ברוח הקדש, לא הייתי אומר דבר. מכיון שאיני מבין בנושא, אני מעדיף לסמוך על מה ששכלי אומר לי.
לא האשמתי מעולם מישהו כרוצח חלילה וגם לא כפנאט, ואפילו לא מדדתי יראת שמים של אף אחד משום שהסקיימטר שלי מקולקל. לא קיבלתי את הרב גרינמן, רק הערתי שבעבר היו מתייעצים אתו ובאמת הוא היה מכיר ומתמצא את העולם הרפואי של לפני שלשים שנה.
אדם שעומד בפני בעיה רפואית כיום , בהרבה מקרים הוא אומלל מעודף מידע, מהנסיון המועט שלי, תמיד תמצא רופא מומחה שיגיד משהו הפוך מהרופא האישי שלך, ואלף אנשים שישלחו הודעות שהם מנסיון אישי שלהם ראו ברור ש.. ותמיד יהיה שיטה חדשה שנוסתה בחו"ל ואולי כדאי לנסות. לא שאני מציע פתרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 11:37 |
|
| |
הבאתי פעם בפורום:
"You must use the stars as your management guide."
"Does that work?"
"If you believe it works, then you're not bright enough to make your own decisions anyway. So randomness is probably an improvement."
- Scott Adams, Dilbert _________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2010 11:44 |
|
| |
[סתם הערה קטנונית, האם לא ראוי שכותרת האשכול תרמוז במשהו לנושא?...]
|
|
|
|
|
