|
|
| נשלח ב-13/1/2010 20:00 |
 |
| |
דריידיל, מסובבים.
קפטן, ההגה מסתובב.
שטרימל, מסובב מעל הראש.
ויין, מסובב את הראש...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2010 20:05 |
|
| |
מסתובב מסתובב
בסוף יוצא משהו......
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2010 20:54 |
|
| |
קפטן,
אני מתגעגעל לשטעטאלע
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 14:45 |
|
| |
מוסך השבת
שמעתי שהרב דינר סיפר לקהל מאזיניו, על יהודי שנכנס למוסך לתדלק [הוא אמריקאי ומתבלבל בין מוסך לתחנת דלק],
וביקש בחמישים שקל, ובטעות המתדלק שפך לו טנק מלא ב 250.
האם צריך לשלם לו ?
מצד אחד לא רצה להוציא כעת סכום כזה , כאשר יקח לו הרבה זמן להשתמש בזה,
ומצד שני, אולי אפשר לחייב אותו כי בסוף יהנה מזה, וגם אי אפשר להוציא את זה [באופן נורמלי].
התשובה היתה: שלא חייב לשלם לו [בעל התחנה היה דתי, והסכים להישמע לרב]
ורק כאשר יצרוך זאת, יבא לשלם...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2010 20:13 |
|
| |
מעינה של תורה
שאלה:
אני מנוי על מעינות המים המינרליים של אחת החברות,
סחבתי את הכד שלהם בחוסר זהירות, ונוצר סדק בכד,
האם אני חייב להודיע להם על כך, [ולצפות שהם יבקשו שאשא בנזק]
או שכדאי לחפף כי זה טבעי שיקרה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2010 18:49 |
|
| |
מסיפורי ר' יצחק זילברשטיין
השבוע שאל ר' יצחק את הגר"ח קנייבסקי אודות סיפור שהתרחש לאחרונה.
יהודיה עבר בשבת ברחוב כעשרים דקות לפני צאת השבת, וראה שטר של מאה דולר על הריצפה.
הניח היהודי את רגלו על זה והמתין בכליון עיניים לצאת השבת.
לפתע מגיע יהודי עני לבוש סחבות, ואומר לו שהוא ממתין כבר כמה שעות על השטר הזה, לצאת השבת.
הבטיח לו הבחור, שלמרות שאיננו חייב לו כלום, יתן לו 100 שקל בצאת השבת.
צללי ערב נטו במהרה, המבדיל בין קודש לחול נישא בחלל, וידיים התכופפו למשש את השטר הנכסף.
אך חלקלקות הדף וצידו השני, הבהירו ברורות: זהו שטר נייר מודפס מאיזשהו פרסומת בעיתון.
האם הבחור חייב לעני 100 שקל, שאולי זה כמו נדרי מצוה ?
מה נראה לכם שהוא ענה לו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2010 20:03 |
|
| |
ברור שלא,
הוא לא התכוון לנדר צדקה
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2010 20:07 |
|
| |
יופי, אין עליך אימת שבת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 18:29 |
|
| |
היום למדתי הלכה, שגוי שהוסיף שמן לנר ישראל, אסור להנות מהנר, כאשר יתחיל לצרוך את השמן הנוסף,
למרות שזה בעצם הכל מעורבב.
הסתפקתי האם היהודי יכול להחליט שבמקום שלא להשתמש בסוף הנר, הוא לא ישתמש בנר כעת שיעור זמן של השמן שהגוי הכניס, ורק אח"כ לא ישתמש.
ואם נאמר שאפשר, אז בעצם יתכן מצב ששני יהודים, אחד יחליט להימנע מהשימוש כעת, ואחד בסוף.
וקצת לא משמע.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 19:08 |
|
| |
הרעיון הוא שבדקות האחרונות ניכרת התוספת שלו וכן אסור להשתמש במה שניכר כתוספת.
בוודאי שאין לזה משמעות כשתעשה את זה באמצע.
אבל ה"חאפ" לא רע.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2010 19:27 |
|
| |
"חאפ". נו נו, עוד יצירה של הדור השלישי.
אז לפי דבריך, מה שיצא במקרה של נר ישראל שאמור לדלוק לשעה, בא גוי והוסיף שמן בשיעור שעה עבור הישראל
שאסור להנות מזה, ואח"כ בא גוי אחר והוסיף עוד שמן בשביל עצמו [שמותר להשתמש בזה],
אז יש להקפיד שלא להשתמש בדווקא בשעה האמצעית ?
נו, אולי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 18:30 |
|
| |
בשעה אמצעית לעולם אין התוספת ניכרת, ואם זה כעין העניין של "כדי שיעשו" משמעותו שצריך לבודד את הזמן שאתה "מרויח" מהאיסור ובו להימנע מהנאה. וכשמסכמים את מה שנכנס לנר בהיתר ומה שבאיסור, ישנה שעה אחת שהיא באיסור.
דרך אגב מה המקור להלכה זו?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 18:42 |
|
| |
סימן רע"ו סעיף ד', נובע מגזרת חז"ל שלא להנות ממלאכת נכרי שעשה בשביל ישראל, שלא יבא לומר לו שיעשה מלאכה בשבילו. ******
סעיף ד
יב אם יש נר בבית ישראל ובא א"י והדליק נר אחר, (לב) מותר להשתמש לאורו בעוד נר ראשון דולק, * (לג) <ג> אבל לאחר שיכבה הראשון אסור להשתמש לאור השני. * <ד> וכן אם נתן שמן בנר הדולק, (לד) מותר להשתמש עד כדי שיכלה השמן שהיה בו כבר, ואח"כ אסור. הגה: (לה) יג <ה> ומותר (לו) למחות בא"י שבא (לז) יד להדליק נר או להוסיף שמן (טור).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 19:02 |
|
| |
תודה רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 19:06 |
|
| |
העליתי בנושא זה פנינים ממנחת שלמה סימן ה', אבל מספיק הלכות המליחה ייבשו אותך הבוקר, ומצצו את שארית סבלנותך.
|
|
|
|
|
