| נשלח ב-24/5/2010 00:56 |
 |
| |
תלוי איזה דג. הרינג למשל, גם זול מאוד, וגם לא הוזכר בשיר מחרוזת של דגים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2010 01:13 |
|
| |
בשביל הרינג לא צריך כמעט הרינג (המצלצלים)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 19:25 |
|
| |
ישנה הלכה שאם למשל אביו ורבו נמצאים שניהם בסכנה, יקדים רבו לאביו,
משום שזה (רבו) מביאו לחיי העולם הבא וזה (אביו) מביאו לחיי העולם הזה..
נמצא לפ"ז ש: רבו מביאו לחיי העולם הזה (כלומר ,מצילו) משום שמביאו לחיי העוה"ב,
ואביו מביאו לחיי העוה"ב (כלומר, שמניחו למות) כי מביאו לחיי העוה"ז...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 19:47 |
|
| |
שאל אותי ת"ח הרי יש דין קדימה בברכות לפרי שיותר גדול.
מה נגיד כאשר יש פרי שהגודל שלו בא על ידי אוורירים או גלעין ?
האם גם הוא נחשב כגדול ביחס לפרי שטן בהיקפו אך בתוכנו גדול יותר ?
שאלתיו שאלה נגדית:
הרי יש דיני קדימות שונות לגדולי ישראל.
מה הדין כאשר יש שני גדולים שווים אותו דבר, אלא שאחד מהם הוא מארץ ישראל,
האם זה ש"אווירא" דארץ ישראל מחכים יחשיבהו כגדול יותר לקדימות שונות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 14:36 |
|
| |
אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי
יש לפרש הכותרת על פי דעת הרמב"ם שמי שחובל בחבירו כדי לשכך את חמתו,
אין זה נחשב מקלקל , כי הרי מתקן בזה שמשכך את יצרו וחמתו.
(חייב רק לדעת הרמב"ם שמחייב במשאצל"ג ואכמ"ל).
א"כ, אם 'אוי לי מיצרי', ולכן אני חובל או שובר כלי, אז ממילא אוי לי מיוצרי, וחייב.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 14:38 |
|
| |
אם אוי לי מיצרי גם בלי לשבור אוי לי מיוצרי שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 14:40 |
|
| |
אפשר להעמיד במקרה שהוא כועס בצדק
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 14:48 |
|
| |
אם זה בצדק, לא היו מביאים תקלה תחת ידו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2010 18:16 |
|
| |
מעשה טוב מצרפה למחשבה
הדין הוא שגזלן קונה את הגזילה [וחייב רק דמים]
ביאוש ושינוי מעשה חזק שאינו חוזר לברייתו (ישנן עוד אפשרויות ואכמ"ל).
לפ"ז, מעשה טוב בכלי, שגורם בו לשינו שאינו חוזר לברייתו,
מצטרף למחשבת הייאוש של הבעלים בכדי שהגזלן יקנה...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2010 19:52 |
|
| |
נגנזו
כידוע שבלועי קורח נבלעו יחד עם כל רכושם, והמשמעות בזה כנראה היא
שזה חלק מהעונש שלהם, שהרכוש ירד שאולה.
נשאלה השאלה, מה קרה עם שקי הגניזה שהיו בבתיהם, והיו מיועדים להיגנז בבטן האדמה,
האם גם זה זה נבלע יחד עם כל הרכוש ?
או שמא מכיוון שזה מיועד לגניזה, זה כבר לא עונש אלא שירות חינמי ?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 21:17 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 21:51 |
|
| |
היו ימים שאת הלינקים הפנית לפה. אכן חקירה מעניינת. מן הסתם אם מקבל שכר על ישיבת בטל וזה רצונו של המשלם, זה בכלל פרנסה. ואם חושש שהמעביד יראה שהוא לומד ויסיק שאין בו צורך ולכן יפטר אותו או יקצץ בשעות העבודה, משא"כ אם יראה שהוא גולש זה יותר יתקבל על דעתו. אלא שהנכון הוא שיפנה למעסיק ויבקש את רשותו לגלוש ואם הוא יתיר לו יש מקום לומר שמותר לו ללמוד אף בלא רשות מהמעביד. אמנם יש לחלק שבלימוד יש חשש שישקע בזה ויטרד מהעבודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 21:56 |
|
| |
השאלה היא על מקרה של עובד רגיל, לא שכר על יושב בטל.
השאלה היא האם כיוון שבין כה אני מתבטל באיסור (במקום לעבוד),אני מתחייב כבר ללמוד,
או שהתורה לא מדברת בשני פנים לאמור: אתה צריך לעבוד, ואם אתה ממילא לא בסדר,
אז כבר תלמד.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 22:02 |
|
| |
אם כך כנראה שלא אומרים בזה קלבדר"מ. וגם מי שעובר עבירות ופשעים ייענש שלא למד תורה באותו זמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2010 22:05 |
|
| |
זה כי התורה אומרת לו שלא יעבור את הפשעים, אז וודאי שייענש על הביטול גם.
משא"כ במקרה הנ"ל התורה אומרת לו לך תעבוד, הרי משלמים לך כעת !
אז מה ההגיון שהתורה תאמר, אם מילא אתה לא שומע לנו, אז לפחות תלמד...
|
|
|
|
|
