|
|
| נשלח ב-16/10/2010 21:41 |
 |
| |
הגוי-מל
דנו תלמידי חכמים לאחר המקרה של הנס בצ'ילה,
אם יקרה שאחד מהם יתגייר [ימול ויטבול) האם יברך
שעשה לי נס במקום הזה כאשר יקלע לשם,
וכמו כן האם יצטרך לברך הגוימל מיד לאחר שיתגייר.
או שאולי זמן הגויות לא נחשב כלל..
עוד יש לדון בזה האם המקום מעל פני האדמה,
היכן שיצאו משם - נחשב למקום הנס - אורק המכרה עמוק למטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 20:00 |
|
| |
היום הגעתי באיחור לישיבה, והיה לי תירוץ מוצלח.
נשאלה השאלה, האם כאשר בדרך כלל מאחרים בלי תירוץ,
זה אומר שגם כאשר יש תירוץ - עדיין ראויים לנזיפה ?
לכאורה כן.
נשאלה שאלה אצל פוסקי ההלכות, מה הדין ביולדת הזקוקה למונית בשביל לנסוע לבית חולים,
האם עדיף לקחת נהג מחלל שבת, שהיה נוסע בין כה וכה, או שמא עדיף שומר שבת.
מצד אחד מה משנה ?
מצד שני, הנהג מחלל השבת, הרי היה נוסע גם בלי הפיקוח נפש,
אם כן יתכן שהפטור של "פיקוח נפש" לא יוכל לשמש לו תירוץ, כי גם בלי זה
היה נוסע..
הבית הלוי מרחיב בפרשת שמות על מה שאמרו מלאכי השרת: הללו עובדי עבודה זרה,
והללו וכו
שהכל תלוי במה היו עושים אלמלא היה את האונס... יעויין שם מתוק מדבש..
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 23:00 |
|
| |
| שוניקו כתב: |  |
נשאלה שאלה אצל פוסקי ההלכות, מה הדין ביולדת הזקוקה למונית בשביל לנסוע לבית חולים,
האם עדיף לקחת נהג מחלל שבת, שהיה נוסע בין כה וכה, או שמא עדיף שומר שבת.
מצד אחד מה משנה ?
מצד שני, הנהג מחלל השבת, הרי היה נוסע גם בלי הפיקוח נפש,
אם כן יתכן שהפטור של "פיקוח נפש" לא יוכל לשמש לו תירוץ, כי גם בלי זה
היה נוסע..
|
|
להלכה נפסק וכך ראיתי ב"תורת היולדת" שבודאי צריך להעדיף שומר שבת על פני מחלל שבת כיון שאז זכות השבת תעמוד ליולדת !!!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2010 08:19 |
|
| |
ואכן המקור שלו זה בית הלוי שם
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 12:12 |
|
| |
הסתפק ת"ח אחד מה הדין באחד שעוסק במצוה שפטור מהמצוה, מה הדין כאשר התברר
שמה שעסק אין זה מצוה [למשל שעסק בהשבת אבידה ולכן לא התפלל, ואח"כ התברר שזה היה לאחר ייאוש,
יש להסתפק האם צריך להשלים את התפילה שהפסיד בגלל העסק במצוה].
צדדי הספק, שהרי למעשה זה לא היה מצוה, אבל מ"מ הוא לא עסק בצרכי עצמו, אלא עשה את המוטל עליו.
הוספתי לו שכמו כן יש להסתפק להיפך: אם לא עסק במצוה [ונמנע להתפלל] ובסוף התברר שקיים מצוה מבלי משים,
כגון שנסחב בחבילתו איזושהי אבידה והתברר שהוא בעצם עסק בקיום מצוה.
וגם אם נאמר שששניהם אינם נחשבים לקיום מצוה, [כאן כי לא קיים בסוף, ושם כי לא "עסק" בזה]
יש להסתפק מה הדין אם שני הדברים אירעו לו ביחס לשני אבידות [שאבידה אחת החזיר מבלי משים,
ורק קיים מצוה מבלי עסק, ואבידה שניה רק עסק בה מבלי לקיים בפועל] האם משדכים את ב' הדברים,
ונאמר שיש כאן גם עסק וגם קיום - או"ד שאלו ב' דברים לחוד.....
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 17:50 |
|
| |
אל תקרי שאלות הלכתיות מובחרות - אלא שאלות הלכתיות מבחורות..
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2010 22:57 |
|
| |
יש להסתפק אם יש דין זכין לאדם שלא בפניו ביחס למי שלא מכירים רק יודעים את הניק שלו.
ומסתבר שכן.
ויש להביא ראיה מהא דדנו הפוסקים במקרה שיש ספק אם לברך בפדיון הבן,כגון אם חוששים שכבר נפדה,
שאפשר לכוון לפדות את הכהן הזקן בעולם [שלא יודעים מיהו] ביחד עם כהן זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2010 23:32 |
|
| |
ה-קפה טורקית ורטט גורלי
כדי שתירדמו טוב אציג בפניכם ב' שאלות:
א. אדם לווה ממקום עבודתוו (אני - אם אני אדם) שקית של קפה טורקי שעולה בערך 7 שח.
כאשר הלך לקנות בחנות, היה שם את אותו שקית עם תוספת של 20 אחוז בשל מבצע.
האם כאשר קונה את זה בעצם באותר מחיר של שקית רגילה, ומחזיר זאת עם התוספת,
זה נחשב לריבית?
ב. אדם הניח בתפילה את הפלאפון שלו על שולחן במצב רטט.
התקשר חבירו, והרטט הזיז את הפלאפון עד שנפל מהשולחן ונשבר.
האם חייב כדין מזיק באונס לדעות מסויימות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2011 12:45 |
|
| |
ת"ו הזהב
בסימן ת"ו בהלכות תחומין מבואר שהנמצא מחוץ לתחום ונצרך לנקביו (מתאים לגיל הזהב),
יכול להיכנס לתוך העיר אל מקום צנוע כדי להיפנות.
יש לעיין מה יהיה הדין כאשר נכנס שלא ברשות, והתברר לפתע שהוא צריך לנקביו,
באופן שהיה מותר לו להיכנס אם היה יודע מזה, האם הוא מקבל את התחום של בני העיר שהגיע לשם וצ"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 19:46 |
|
| |
ידועה התשובה בנודע ביהודה, שם דנו לגבי מי שנשבע שלעולם לא יראה את פני שותפו ששנאו,
ולימים מת השותף - ועתה הוא רוצה לראותו בתור מת - כדי לבקש סליחה, האם השבועה חלה גם על מצב
של מיתה.
והביאו לכך ראיה מפרשתנו בשלח, שנאמר כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם,
ולאחר מכן כתוב " וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים.
אלא ראיה שלראות במצב מיתה - אין זה נחשב לראיית אותם האנשים.
ויש לעיין מפרשת ויגש שם כתוב שיהודה שכנע את יעקב אבינו לשלוח עמו את בנימין ואמר לו: "אם לא הביאותיו אליך והצגתיו לפניך" וכו.
ורש"י מפרש שם: והצגתיו לפניך - שלא אביאנו אליך מת כי אם חי:
משמע שמהמילה "הבאתיו" לבדה היינו אומרים שיתכן להביאו מת, וזה נחשב לקיום ההבטחה.
ורק בגלל תוספת ההבטחה והצגתיו, כלול בזה שזה יהיה חי.
ולכאורה מאי שנא מראיה שנאמר לעיל שמתייחסת רק על מצב חיים ודוחק לחלק בין לשון הבאה לראיה וצ"ע
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 14:34 |
|
| |
כי מלאה 'הארץ' 'חומוס'
לידיעת הרוחצים בים ואוכלים כדורי פלאפל ללא פיתה.
יש מוכרים שמערבבים פירורי לחם רבים במקום חומוס, מה שמצריך לברך 'המוציא' או מזונות,
במקום 'אדמה' או שהכל על החומוס (לפי תרכיבי החומוס ויש לברר)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2011 14:46 |
|
| |
בשבת שעברה השתתפתי באיזהו קידוש, שם הגישו געפילטע פיש, והעירני חכם א' שהגעפילטע הזה (מייצור מוכר וידוע) טעון נט"י וברהמ"ז.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2011 15:27 |
|
| |
אומרים שבעל יקב ידוע קרא לבן שלו לפני מיתתו ואמר לו, אני רוצה להגיד לך סוד, יין אפשר לעשות גם מענבים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2011 15:59 |
|
| |
אורי, חייכתני.
ולפי זה יש לומר, שלזה התכוון המשורר: האוכל דג ביום דג ניצול מדג.....
כלומר, מי שאוכל דג געפילטע מ"ייצור מוכר וידוע" ביום דג שזה שאבעס, ניצול מדג, שכן הכל שם זה פירורי לחם......
|
|
|
|
|
