|
|
| נשלח ב-18/1/2010 13:19 |
 |
| |
"אמר ר' יוסי דרש פנחס בעצמו, ומה אם הסוס שהוא נותן נפשו ליום מלחמה אפילו הוא מת נותן נפשו על בעליו, אני על קדושת שמו של הקב"ה עאכ"ו". (שמות רבה פרשה לג ד"ה ה). האמנם דרש, האמנם הסוס נותן נפשו על בעליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2010 15:35 |
|
| |
וכי הסוסים בקריעת ים סוף לא מסרו נפשם לרצון בעליהם?
אחד מעשירי החרדים חשקה נפשו לרכוב על סוסים, הרחיק מעיני קהל קדושים לגליל העליון- ושם רכש במיטב כספו סוס רכיבה גזעי ויפה לתפארת,
אמר למאלף כי ישנה מדיבור של עכו"ם- עם הסוס, וישנן לו רק בלשון הקודש את הפקודות המתבקשות.
לאחר כחודשים כשהתבשר כי הסוס מוכן לרכיבה. נסע לגליל לאחוזת הסייס, לרכב על סוסו.
אמר לו הסייס עשיתי כדבריך, כשתרצה שהסוס ידהר- אתה צריך להגיד- ברוך ה' ! בשביל לעצור תגיד -אמן!
עלה האיש על הסוס ואמר ברוך ה', ומיד הסוס פתח בדהירה קלה, אמר שוב ב"ה והסוס התחיל לדהור דהירה מהירה.
כך דהר להנאתו עד שלפתע הוא גילה לחרדתו, כי הסוס דוהר ישר לצוק שמתחתה תהום עמוקה, נבהל מאד ורצה לעצור את הדהירה, אבל מגודל בהלה, שכח איך עוצרים.
החל לצעוק- הויסה- הויסה, עצור- עצור, והסוס -כלום -כאילו לא שומע, ממש על פי התהום הוא נזכר וצעק-אמן! מיד עצר הסוס ממש בשניה האחרונה.
נאנח בהקלה ואמרבקול- ברוך ה'
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2010 11:28 |
|
| |
<וכי הסוסים בקריעת ים סוף לא מסרו נפשם לרצון בעליהם?>
הם עשו את רצון בעליהם שלא ידעו שהם מוסרים את נפשם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2010 12:15 |
|
| |
הסוס כן יודע שהוא נכנס למים עמוקים- ונשקפת לו סכנת מות. יש לו אינסטיקטים, הרבה יותר ממה שנדמה.
לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי, אומר שלמה. ותחשוב על מה שאמר החכם באדם בזמנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2010 12:30 |
|
| |
לירוחם
אולי תוכל לפרט מה התכוונת כשהדגשת את המילה בזמנו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2010 12:40 |
|
| |
צענע
מי שהיה חכם אז -איני בטוח - כלומר אני בטוח שלא יהיה חכם אלף שנה אחר כך, וודאי לא היום,-= אם כמובן היה נשאר עם חוכמתו מאז.
אגב אני לא בטוח ששלמה נשאר חכם גדול כשהיה, גם בחייו- וזאת ,אם נבדוק את התנהלותו הדתית המדינית והפוליטית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 11:58 |
|
| |
ירוחם
<הסוס כן יודע שהוא נכנס למים עמוקים- ונשקפת לו סכנת מות>
שמות פרק יד (כא) ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים: (כב) ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם: (כג) וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים: (כד) ויהי באשמרת הבקר וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים: (כה) ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים: (כו) ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו: (כז) ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער ה' את מצרים בתוך הים: (כח) וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד:
תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/01/2010 12:01:03
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 13:02 |
|
| |
נישט
(כג) וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים
מה יותר ברור- מהפסוק הזה- כי הסוסים נכנסו במסירות נפש של בעליהם, ולכן סוס ורוכבו רמה בים
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 15:26 |
|
| |
הרמבם במו"נ חלק א נד מסביר שאחת מבקשות משה היתה לדעת את דרכי ה ככתוב "הודיעני נא את דרכיך".
כלומר , התבוננות בטבע עצמו ובאופן בו הקב"ה מנהלו מלמדת על תאריו של הקב"ה.
האדם מצווה ללכת בדרכו של הקב"ה מץוך התבוננות בטבע הבריאה.
"שהשיג את טבעם והתקשרותם זה בזה כך שהוא ידע את הנהגת האל אותם כיצד היא בכלל ובפרט .
למשל כאשר משיגים את הנהגתו המעודנת ביצירת עברים של בע"ח ..המונעים אותם מלכלות ולהישחת ..נאמר עליו רחום וחנון".
ייתכן שהתנהגות הצפרדעים במכת הצפרדע שימשה את חנניה מישאל ועזריה בהבנת דרכי הנהגת ה את עולמו ועל כן ראו את עצמם מצווים ללכת בדרך זו.
וזה עולה קרוב לדברי מיכי הנ"ל.
תוקן על ידי האסופי ב- 21/01/2010 15:42:06
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 15:29 |
|
| |
תוקן על ידי האסופי ב- 21/01/2010 15:32:25
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2010 03:27 |
|
| |
ירוחם
<(כג) וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים> כנראה שהבנת את "תוך הים" כאל "תוך המים" בעוד שמהפסוקים - שלפניו ושלאחריו, ברור שאין לומר כן, שהרי אם בתוך הים פירושו בתוך המים, מהו פירושם של הפסוקים: "ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם", ו"וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד". ובאשר לסוסים שהיו מוכנים למסור את נפשם עבור רצון בעליהם. הם לא מסרו את נפשם עבור רצון בעליהם, אלא מסרו את נפשם ונפש בעליהם כשסוסו של ראה סוסה יפה. " ... והיו המצריים רצים לבא אחר ישראל וחוזרין לאחוריהן יראים שלא ישובו המים עליהם, מה עשה הב"ה נראה לפניהם כאיש רוכב סוסיא נקבה, שנ' לסוסתי ברכבי פרעה דמתיך רעייתי, והסוס שהיה רוכב פרעה ראה סוסיא נקבה ורץ אחריה, ונכנס אחריהם בים, וכשראו המצריים לפרעה שנכנס לים נכנסו כלם אל הים אחריהם, שנ' וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה, מיד שבו המים ועלו ויכסום, שנ' וישובו המים ויכסו את הרכב ...''. (פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק מא). או כשכל הסוסים ראו סוסות: "דבר אחר לסוסתי ברכבי פרעה מהו לסוסתי אלא ראה הקב"ה שלא היה פרעה רוצה ליכנס בים מה עשה הקב"ה רכב על עב קל והפכו לסוסיא ועמד לפני סוסי החיילות והיו הסוסים רצים אחרי הסוסיא והקב"ה ירד לים והסוסים אחריו הוי לסוסתי לשון נקבה''. (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים סימן יד).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2010 12:49 |
|
| |
נישט
ראה מה אתה עושה לי- בתחילה אתה מביא מדרש חז"ל ומקשה הגיונית עליו.
בא ירוחם ומסביר הגיונית- בהגיון של אדם שחושב שהוא מבין מה שהסוס חושב,
ואז אתה בא וסותר את ההגיון של הסוס. ממדרש של חז"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 12:14 |
|
| |
<ואז אתה בא וסותר את ההגיון של הסוס>
לא באתי לסתור הגיון של סוס מפני שאיני יודע איך סוס חושב.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 13:25 |
|
| |
נישט
בראש העמוד אתה שואל על המדרש. מנקודת מבטו של הסוס! ועכשיו אתה לא מבין מה חושב הסוס??
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 14:56 |
|
| |
[ נזכרתי בויכוח המפורסם בין סוקרטס השואל את תלמידו : אמור נא לי, במה הסוס הוא סוס? האם הוא סוס משום שיש לו ארבע רגליים ? האם בגלל מימדיו, אורכו, רוחבו, גובהו, משקלו האם בגלל צבעו צורתו (= במשמעות הגיאומטרית)? והתשובות תמיד שליליות, כך הולך ונמשך הויכוח, ולבסוף אומר סוקרטס לתלמידו : הסוס הוא סוס משום הסוסיות שיש בו. למשמע הדברים מגיב התלמיד ואומר: תפסיק לבלבל לי את המוח, ואני כאן רואה סוס אך אינני רואה שום סוסיות ! ועל כך השיב לו סוקרטס: אתה אינך רואה סוסיות, משום שאתה מסתכל בסוס בעיניים של סוס ! ]
|
|
|
|
|
