שפיטת הרבנים: תקדים לרפיון שלטון החרדיבן?

אני מתכוין לשמואל הנביא, לנחמיה בן חכליה,  לרבן שמעון בן גמליאל הראשון, לרבן יוחנן בן זכאי, לרבי טרפון, לרבי יהודה בן שמעון הנשיא, לרבי חייא, ולכל מי שהוכיח חפץ טהור לעשות צדק.

על שמואל ריננו עם ישראל, הוא היה צריך לצעוק בקול שלא לקח שוחד

הפתעת אותי. חשבתי שאתה יודע דבר וחצי, וכעת אני נוכח שאתה מפריח בלי לחשוב שמישהו יעקוב אחר דבריך.

על שמואל כתוב (ש"א יב, ג): הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי וגו' ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת ממנו מאומה.

ר' שמעון בן גמליאל הראשון (עיין בתגובתי לעיל) לא הודח מכהונתו לעולם, ואם אתה תלמיד חכם דוק ותשכח את עשייתו הצדק והיושר.

על רבן יוחנן בן זכאי לא אמר ר' עקיבא משיב חכמים אחור, אלא רב יוסף האמורא. גם אם זה הפרחה לא קשורה, לפחות תדייק. (אגב משיב חכמים אחור - מדובר מחכמים ולא מסכלים).

תודה על העובדה הנעלית שמצאת לר' טרפון שהצדיק עליו את הדין.

ר' חייא לא היה שופט? חחחח ר' מרדכי גרוס והרב סילמן והרב אלישיב והרב שך (סליחה לא היה פוסק) ידעו חושן משפט יותר טוב ממנו....

לא זכור לך? זיל קרי בי רב. כבר הראית את ידענותך.

תוקן על ידי ספרן ב- 26/01/2010 07:33:26

שבח.

זה שאתה משתלח מרוב תסכול לא הופך את דברייך לאמת!


שמואל הנביא הודח מתפקידו העם רצה במקומו מלך, מבלי להזכיר את בניו שהתנ"ך מזכיר את מעשיהם  

זה שאני מטיח בך את האמת, עדיין לא הופך אותי למשתלח ומתוסכל. לא נמצאו בדבריך דבר שאמור לתסכל אותי. כך שלא מובן למה הזכרת מונח זה.

אתה יורד לבקורת הנמוכה מה באמת אירע בימי שמואל הנביא, אני מדבר על הדמות עצמו, דמות ששפטה את ישראל עשרות שנים, המליך מלכים, לא גר מפני מלך, וכתוב עליו שכל בית ישראל הודו שלא לקח מימיו שוחד מהם.
אתה בא להתפלפל אתי מה בדיוק אירע והאם זה נכון או לא נכון. זה לא הויכוח כאן, לפחות מבחינתי.

אני לא מדבר מרבן גמליאל, אני מדבר מרבן שמעון בן גמליאל הראשון. עיין מסכת כריתות פ"א מ"ז, ואם תלמד את הסוגיה שם, תבין למה הבאתי אותו לדוגמא.

גיטין דף נו וכו'. למדת לדייק, הא?

דומני כי כל האשכול מדבר מיושבים על מדין בעלי חו"מ השופטים את העם (משפט צדק). ובדבר ר' חייא, הנה אם תלמד קצת היסטוריה של עם ישראל, תדע שר' חייא בדורו היה גדול מר' יהודה הנשיא, ועלה מבבל להעלות קרן התורה בארץ ישראל. והיה מקובל על כל כלל ישראל, מבבל ועד ארץ ישראל. דומה כי מזמן עזרא הסופר לא נמצא אוטוריטה גדולה כל כך.