מכתב של אישה, וכך עושים לאלפי אנשים במדינת ישראל ע"י ממשלת ישראל האכזרית שביטלו את חוק הבטחת ההכנסה במסווה של "ויסקונסין" ויוצאים לתעסוקה" בושה וחרפה!.
אנו קבוצת נשים מחדרה בנות 50+. באוגוסט 2006, נפתחה תכנית ההפרטה של ויסקונסין, "איגנס", שמחנו וחשבנו שיהיה טוב, שנמצא עבודה ויעבירו אותנו קורסים והכשרה מקצועית. רובינו נשים עם עבר עשיר שעבדו בעבר בעבודות שונות. אך כגודל הצפיה כך גודל האכזבה, כל הצרות רק התחילו. בשלב ראשון, דרשו מאיתנו להפסיק את כל עבודתינו, כי להם יש עבודות טובות יותר. סבלנו מגזרות שונות ומוזרות : אסור להיות חולה, כל האישורים הרפואים שהבאנו לא היו קבילים רק לרופאים מטעמם מותר היה לקבוע מחלות. במסגרת התכנית, ישבנו במרכז 42 שעות שבועיות, ללא כל תכלית. ישבנו לחפש עבודה באינטרנט, והעבירו אותנו קורסים של יסודות המחשב ואנגלית, הנחיות איך לגשת לראיון עבודה ואיך להתלבש. רובינו עבדנו כך שאנחנו יודעות את התורה, אבל הם התייחסו אלינו כאל מפגרים.
פקידות השמה בתכנית, יושבות על משכורות של 6000 אלף שקל לחודש + מנגנון מנופח עם 50 שומרים, ולנו אסור להכניס מקל הליכה לנכה. בחורף אסור להכניס מטריה, אסור להכניס פצירה. כאילו היינו פושעים או התכוונו לפגוע במישהו. אסור לצעוק או ולמחות. מי שצעק או מחה הוצא מהמקום עם 4 שומרים.
עברנו שנתיים לא קלות- מקרי מוות, התעלפיות ובתי חולים. רובינו סובלות מנכויות נפשיות, פריצות דיסק ובעיות אורטפדיות. ניידו אותנו לעבודות דחק ועבודות קהילה מעל ל40 ק"מ מחדרה, לעבודות נקיון של יערות ושל מקלטים. קשה לתאר מה עברנו שם, הרגשנו כמו במחנות הסגר, לא רוצה להגיד של מה. על כל מה שנתפס כאי שיתוף פעולה או סירוב, פגעו בקצבה. אנשים לא קיבלו קצבאות קרוב ל – 5 חודשים. מדובר על קצבאות של 1500 שקלים, נראה חברי הכנסת הגיבורים חיים מסכום עלוב כזה.
קוויתי שבתכנית יאפשרו לי ללמוד מקצוע, רציתי ללמוד לתואר ראשון בחינוך המיוחד, אך מבקשים ממני לממן את הלימודים כאשר אין לי אפילו כסף לחיות. מבקשים שאשלם ואח"כ יבדקו אם מגיע לי החזר של חלק מההוצאות, אני ממש מרגישה במילכוד.
זה מדינת ישראל שרומסת את אזרחיה, לכן אין לה זכות קיום במצב כזה.
