| נשלח ב-21/1/2010 17:10 |
 |
| |
"חידת חז"ל"
בס"ד
כשאנו אומרים חז"ל למה אנו מתכוונים? מה שזכרו חכמינו (טרם מותם) לברכה הוא לנו? או זכרון אנו את חכמינו ברכה הוא לנו? כיצד היו עונים על כך חז"ל?
אפשט מעט את השאלה.
אפשרות ראשונה:
ידוע שטרם מותם חכמינו אוגרים בזכרונם ידע עצום ומידע עצום, מכיוון שידע זה עתיד להיות נחלת הדורות הבאים "זכרונם לברכה"
אפשרות שניה:
לפני שחכמינו לפני שהולכים לעולמם, בודאי קיימות מספר שניות שבו זוכים לסכם ולזכור את העולם הזה, מכאן שברכתנו תהיה...שטרם מותם יהיה "זכרונם לברכה" מהעולם הזה
אפשרות שלישית:
העובדה שאנו זוכרים את חכמינו, טוב לעם היהודי, שנשכיל ממלמדינו ונעלה דמותם לנגדנו תמיד - "זכרונם לברכה"
החידה
מה היו אומרים על כך חז"ל
ושאלה שניה מטרידה הרבה יותר....עד עכשיו שקברנו את מתינו, את אהובינו....למה בדיוק התכוונו כשאמרנו זכרונו לברכה?
רונן
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2010 19:21 |
|
| |
הפוך בה הפוך בה כולה בה
זוכרים את הצדיק, כשחי, לברכה. ברכה לנו ברכה לזכרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 16:05 |
|
| |
רונן, שבוע טוב
כל יהודי שהולך לעולמו - זכרונו לברכה, שאנחנו זוכרים רק את תכונותיו הטובות, ותכונותיו אלה כמו גם מעשיו הטובים הזכורים לנו היו לנו לברכה ויהיו לו לברכה בעולם הבא.
ותוסיף את הפירושים האלה שלך ואחרים לחכמינו, שהאירו באורם את דרכנו עד היום וגם בעתיד, וזו לדעתי התשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 19:58 |
|
| |
בס"ד
בעת שכתבתי את "חידת חז"ל" לפני מספר שנים. רציתי במובן מסוים להוכיח טענה....שלא הכל נכתב, לא הכל ידוע, תמיד יש מקום לשמוע פרשנות חדשה לדברי התורה.
99% אחוז מיהודי העולם אומרים זכרונו לברכה כלאחר יד ואין הם מבינים מה משמעות דבריהם. בעת שאדם אומר על הנפטר ":זכרונו לברכה" לרוב כוונתו לעשות מעין "טובה לנפטר" שמעלים את זכרו. יצאנו למדים שבעצם יש לבקש שזכרונו מהעולם הזה יהיה לברכה...זהו מעין קיצר תפילה לעילוי נשמת המת ומכאן חשיבות השינוי.
במקרה של חכמים וצדיקים גדולים יש גם כוונת זכרונו לברכה. השפע שהיה מצוי בזכרונו (שכלו) של הנפטר בודאי שהשפיע על אשיותו ועל נפשו (ממנה נהנים הדורות הבאים - גלגול הנשמה)...ומכאן שבמקרה של חכמינו הם נהנים מכל שלושת האפשרויות הקיימות בברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 21:47 |
|
| |
רונן ערב טוב
אני מאד מעריכה את החשיבה האישית שלך שעולה כאן, אני מרגישה שאתה רוצה לשתף אחרים במעיינות הנובעים בתוכך, ראה בפורום הזה ביתך, הצפייה בפורום גבוהה גם אם לא מגיבים .
דעתך לגבי 'מעין קיצור תפילה' מעניינת, עם זאת היא נוגעת בהסתכלות המידתית שלנו, שעליה כולנו צריכים לעבוד, לדעתי אין אדם שתכונותיו רק רעות, וגם התורה אומרת שנשפוט את חברינו לכף זכות, ושתהיה לנו עין טובה, ודרך הטבע שלא נזכור לאדם, לאחר לכתו, משהו רע, אלא תמיד את הטוב.
הראייה לאותה 'הסתכלות מידתית' היא דווקא ראיית חכמינו זכרם לברכה, שידוע לי שלדוגמא הרמב"ם 'לא התקבל' תקופה ארוכה , וספריו עלו באש, ואם אני לא טועה, היתה ויש התנגדות לחכמים נוספים והכל ענין של תקופות, עתים והסתכלות.
מה שאומר שהראייה שלנו מוגבלת וחסרה וזו הסיבה לעבודה על המידות לקראת ימות משיח, בהם ייפקחו עינינו לראות את האמת ולא מה שהשכל או הרגש רוצים לראות, או מדמים אשליה כאמת.
שבוע מבורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 14:16 |
|
| |
תודה על ההזמנה, בשמחה.
מסכים בהחלט לדברייך באשר לפיתוח המידתיות כנגזרת לחלוף הזמן...היא המצויה בברכה המקורית ללא התוספתות של האפשרות הראשונה והשניה בחידת חז"ל.
אגב, מעניין יהיה לשמוע תשובת תלמיד חכם לחידה והאם חז"ל נתנו דעתם לנושא בישירות או בעקיפין.
המשך שבוע טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2010 11:30 |
|
| |
בס"ד
לרונן היקר ...
פירוש חז"ל כפי הבנתי היא
זיכרונו = הזכרונות שהשאיר לנו אחריו הם לברכה כלומר להתברך מהם ולהשכיל מהם מצידינו
ומנגד שיהיה מקובל לברכה ולחיי עולם אל הקב"ה יתברך ומא כל הארץ כבודו
כלומר רוחו והשראתו של החכם נשארת איתנו אחרי לכתו וללמוד מדבריו ומחכמתו היא מה מה שנותנת לנו להרגיש אותו איתנו כאילו הוא חי בקירבנו ובכדי להכירו מקרוב צריך לקרוא מספריו או ממזכרות שהשאיר והוריש לנו להיעזר בהם אחרי לכתו ... וכו'...
כמו שנאמר:
תורה ציווה לנו משה מורשה = מורשה = ירושה = השראה = עיצות לחיות ולהתברך = ברוך משמעו כפי הבנתי הוא כמו שאומרים דברים ברוך לאדם שאוהבים ורוצים לעודד וכן דברים מחמיאים ומעודדים שמרוממים את המצב רוח לצאת ממצב של עצבות לשמחה = כמו שאומרים לאדם מפונק כאילו שהוא שמור ועטוף בצמר גפן רך וכו'...
שנאמר בקהלת ז' פסוק י':
ז זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב.
ופירש האבן עזרא (הראבע) ע"ה פסוק זה להלן:
[י, ז]
זכר צדיק -
יזכרהו השם בעבור ברכתו שתבואהו, כענין: ה' זכרנו יברך.
והטעם: יזכרהו ויברכהו:
ומנגד על פסוק שם רשעים ירקב רחמנא ליצלן נאמר:
ירקב -
יהיה נשכח כעץ רקבון, שלא יצלח.
שא ברכה ידידי ...
חזק וברוך..
חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים ל - ה' ...
ונאמר:
ואתם הדבקים ב - ה' חיים כולכם היום ....
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון....
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 09:48 |
|
| |
בס"ד
על צדיק גדול ברכתו משולשת:
שהטמון בזכרונו ושינה את נשמתו יאיר לנשמות בדורות הבאים (מכאן זצ"ל)
שזכרונו מהעולם הזה טרם עבר לעולם הבא היה מבורך
שנזכור אותו לעולמים ובכך נתברך ונועיל לעילוי נשמתו (צרור החיים)
ושאר אנשי עולם ברכתם כפולה בלבד:
שזכרונם מהעולם הזה טרם עבר לעולם הבא היה מבורך
שנזכור אותו לעולמים ובכך נתברך ונועיל בעילוי נשמתו (צרור החיים)
|
|
|
|
|
