| נשלח ב-24/1/2010 12:54 |
 |
| |
הפרידה כ"כ קשה....
בס"ד
תענו לי בכנות.
כשניק/ית מתארס/ת,זה לא עושה לכם משהו בלב?
משהו כזה עצוב על זה שהוא/היא לא י/תהיה
פה עוד בשטח?
על זה שכבר לא נזכה לשמוע מהאמירות החכמות של הניק הזה?
(אני לא מדברת על הצד של הקנאה,ח"ו)
אני לא יודעת מה איתכם
אבל אני- שונאת פרידות!!! 
הפורום הזה הוא פורום מעבר
עד שנקשרים פה לניק וכבר צריך להיפרד......
מה אתם אומרים??
תוקן על ידי טיע ב- 24/01/2010 12:55:24
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 13:10 |
|
| |
פרידות זה אף פעם לא כיף ולא נחמד
אבל תמיד, זה בלתי נמנע...
כמו בכל דבר כדאי להסתכל הפרגון מול האנוכיות.
כמה שאתה פחות אנוכי (מתמקד פחות בקושי של עצמך)
את יותר מפרגן (קל לך יותר לשמוח עם השני)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 13:19 |
|
| |
צריך לחשוב שלשני טוב!
אני יעמיד אותכם רגע במצב של ישיבה, חבר חדר כבר 4\5 שנים מתארס, חברותא סדר א' שנתים, ואחרי שכבר קבעת חדשה הוא מתארס אחרי חודש....
אני ישב כל היום ויעלה סיטואציות...
ואם דיברתי על חישול, אני חושב שאין משהו יותר מחשל לחיי נישואים, יותר מאשר להפנים את השמחה עם השני.
בואי נקרא לזה צביטה.... וכן יש ניקים שצובטים שהם מתחתנים....
ויש גם חברים בישיבה כאלו... אבל זה מגיע מתיסכול עצמי, על המצב באישי...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 13:22 |
|
| |
מצטרפת לדברי ברבי!! גם אחים שלי אומרים שבישיבות זה יותר מורגש...כי שם הם חיים אחד את השני 24 שעות...(לטוב ולמוטב...)
אבל כן,גם בפורום מצליחים להיקשר...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 13:34 |
|
| |
גם בפורום מצליחים להיקשר,
אבל הכי שמחים ומפרגנים בעולם כשזה קורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 13:39 |
|
| |
בס"ד
ברבי,שירה,נאות וגילו לי
לא הבנתם אותי נכון!!
אני לא מקנאה ח"ו, אני מאד שמחה
על כל אחד/ת שמתארס/ת.
אבל בואו לא נתעלם מהתחושה של הכאב על הפרידה
מאותו בן אדם...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 13:39 |
|
| |
גם אני שונאת פרידות! מאד!
מבינה את הקושי והצביטה
ומסכימה עם דברי ברבה (נקודה חזקה ביותר!)
יותר להתמקד בשמחה של השני ולא בקושי שלי
בכל דבר בחיים!
יופי
אשכול ההסכמות יוצא לדרך........
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 13:43 |
|
| |
בס"ד
יופי קטנה,
סופסוף מישו כאן מבין אותי...
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 14:57 |
|
| |
מותק שלי, הבנתי אותך מהתחלה.
ואם תשימי לב,
כל אחד פה כתב כמעט אותו דבר רק בניסוח שלו...
נכון. הפרידה קשה וכואבת, לכולנו!
פשוט עצה להתמודד איתה - לפרגן!!
כשחברה טובה שלי התחתנה,
שמחתי איתה, באמת!! גם בשבילה זה היה אחרי דרך ארוכה...
במכתב עם ההזמנה היא כתבה (בין השאר):
תודה על הפרגון, מכל הלב, באמת, ממש "וראך ושמח בליבו"
ולי זה נתן המון!!
שגם היא הרגישה שאני שמחה איתה בלב שלם!!!!
עם כל הקושי שידעתי שמעכשיו יש בעל...
ויש שנה ראשונה.....
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 15:25 |
|
| |
בס"ד
גילו,
שוב לא הבנת אותי.
זה לא שאני מקנאה.
אני מאמינה ויודעת שאני אקבל את שלי מתי שנקבע לי למעלה.
ובזמן שריבון העולמים ירצה..(שיהיה בקרוב!!)
אני גם יודעת לפרגן (ובאמת משתדלת שיהיה זה מכל הלב)
אין זה סותר -קשה לי להיפרד מאותה אחת שמתארסת 
זהו זה הכל!!
תוקן על ידי טיע ב- 24/01/2010 15:26:00
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 15:49 |
|
| |
ח"ו, לא אמרתי ולא חשבתי שאת מקנאה!!
אבל מה לעשות, באיזשהו מקום שם בפנים זה צובט לנו....
בכ"א מה שחיזק אותי,
לפרגן עוד יותר....
אני חושבת עליה ואני אומרת וואוו, איזה כיף לה,
היא מצאה את הבחור שלה, היא מתחתנת!!! איזה יופי!! ברוך ה'!!
אולי אני יכולה לעזור לה ? קצת, בהכנות?
החלק של השותפות בשמחה והפרגון נותן כח להתגבר על הקושי של הפרידה!!!
אחרי הכל,
הכל מאת ה'!
גם הקושי של הפרידה
וגם הכח לפרגן....
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2010 23:23 |
|
| |
לי זכור ניק 1 כזה. לא יותר
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 00:37 |
|
| |
מי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 11:25 |
|
| |
קשה להפרד, טיע. צודקת!
כשמתרגלים למשהו/מישהו זה הופך לחלק מאיתנו וכשהטוב הזה נקטע פתאום זה בכלל לא קל.
כאן באתר הפרידה היא תוצאה של ארוסין ב"ה שנרבה פרידות כאלו בעז"ה!!!
(אולי אם תהיי שותפה ממש בחלק מהשמחות כאן זה יקל עלייך.)
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 13:52 |
|
| |
| ליטאי613 כתב: |  | | לי זכור ניק 1 כזה. לא יותר _________________
|
|
ליטאי,
מתאים לך לומר:
כשליטאי יתארס אז הוא יחסר לליטאי....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2010 13:57 |
|
| |
| משתוקקת כתב: | | (אולי אם תהיי שותפה ממש בחלק מהשמחות כאן זה יקל עלייך.) _________________
|
|
אולי...
מה ל'שות שאפחד לא מזמין אותי לחתונתו??
|
|
|
|
|
