שאלה: קריתי בספרי החזנות שהי' תקופה אחד שהחזנים המפורסמים כמו, רוזנבלט, קוורטין,
רויטמן, הרשמן, כולם שימשו בבתי כנסיות בשכונת בורו פארק בברוקלין ניו יורק בארצה"ב
על ימים הנוראים. וחשבתי לעצמי לאיזה מהם הייתי בוחר לילך להתפלל לשמוע את תפלתו.
לכן אציע שאלה זו לציבור הקוראים בהפורום בצורה כזו: אם היית חי לפני הרבה שנים
בזמן שהיו החזנים הגדולים המפורסמים שהקליטו את קולם על התקליטים לפני השואה, לאיזה
מהם היית בוחר לילך ולהתפלל בבית כנסת על ימים נוראים?
ולמה דוקא חזן זה יותר משאר החזנים?
דוגמא של תשובה: אני הייתי בוחר לילך ולשמוע את התפלה מפי החזן זבולון קוורטין,
ולמה: מפני שבכל פעם שאני שומע את קולו על התקליט, אני מרגיש שהוא בעל תפלה בנוסח
וברגש מיוחד להפליא.
נשלח ב-25/1/2010 07:28
בוקר טוב
בוודאי שהייתי הולך לשמוע את קוורטין מכיוון שהוא היה חזן עם רגש קולרטורה עם קול חם ובאריטוני וכמובן עם נוסח מרטיט ויכולות אילתור אדירות וזה מה שאני מחפש(יש מצב שהייתי הולך ליוסלה אבל על פי הסיפורים הולך להיות שם צפוף אז אני מוותר)ולדעתי מבחינות אלו הוא עדיף על שאר החזנים בדורו. יום טוב
נשלח ב-25/1/2010 12:40
מה שבאתי להגיד זה שבתפילה אלו הדברים שדרושים מחזן. והפלוס בחזנים הבאריטונים (בטובים שבהם) שהקול שלהם ממלא ונעים לאוזן ולא צרחני מידי אמנם גם ליוסלה רוזנבלט יש את הדברים הללו אבל בטעם האישי אני אוהב יותר את החזן זבולון קוורטין אולי מכיוון שהוא מכניס יותר (מה שהעולם מכנה)אש ואמירה ליצירות ולתפילה מה שיוסלה רוזנבלט פחות נתן שלדעתי הוא היה יותר קלאסי
נשלח ב-25/1/2010 14:06
מה זה, כבר המציאו את 'מכונת הזמן'? למה אף אחד לא מספר לי שום דבר! ;-)
נשלח ב-25/1/2010 14:48
אני חושב שאם הייתי חי באותה תקופה, הייתי הולך לךשמוע כל פעם מישהו אחר.. אבל באותו עניין, אני מוכן לשלם הרבה כסף בשביל שיאמרו לי שמצאו תקליט שלם של הרשמן שעוד לא התפרסם.. אני פשוט משוגע על השירה שלו...
דניאל
נשלח ב-25/1/2010 16:07
על השירה שלו גם אני אבל לתפילה שלו היית הולךך כחזן ראשון? אני למשל בשבת הראשונה את רוזנבלט בשבת שאחריה את קרניאול ואחריה את רויטמן אח"כ קוורטין אח"כ בורנשטיין פנחס
נשלח ב-25/1/2010 16:33
לכל ה'משוגעים' על קוורטין:
עברתי באתר האוניברסיטה על כל תקליטיו. ישנם לפחות 50 קטעים !!! שאין להם לא טעם, לא ריח, לא הדר ולא צורה. אפשר לסכם ולומר שאין לקוורטין יותר מעשרה פרקים 'לעניין'.
מישהו יכול להסביר לי מה זה???
(עלתה סברא פעם, כמדומני ע"י ד"ר סובול, שהוא חתם עם חברת תקליטים - והיה מוכרח למלא מכסה...)
אודה מאד על החלפת דעות רצינית.
נשלח ב-25/1/2010 16:39
יודעים מה? הייתי אפילו מונה:
* ליל שימורים * ברח דודי * וע"י עבדיך הנביאים (מלכיות) * שומע קול בכיות * רבש"ע מלא משאלות * טיהר רבי ישעאל עצמו * מרן די בשמיא
ואפילו לא עולים לי עוד 'בשליפה'...
לעומת אלו, יש לו עוד עשרות שלא הייתי מתאמץ ללמוד.
חוץ מזה, מישהו שמע פעם מקוורטין קטע עליז? חי? שמח? מישהו יכול להגיד שחזן לא צריך את זה? איך הוא היה שר הלל?
נשלח ב-25/1/2010 17:40
לחגויהסל מה אתה מתכוין הרי קודם כל יש מספיק קטעים טובים שלו מפורסמים יותר או פחות אבל זה לא מפחית בערכם כמו אבינו מלכנו קדושה אחינו ברכת החודש אתה יצרת והכהנים שכן חובת ועוד הרבה ואפילו שמחים כגון אדון עולם או חופה ומן הסתם יש עוד רק אני לא מכיר. ובודאי שחזן צריך לשיר שמח ועליז אבל רוב היצירות שהוא כתב הם היו על טקסט עצוב מעולם לא תשמע אותו שר את ושמחת בחגך בבכי ומן הסתם שבהלל הוא היה שר יותר עליז אבל מכיוון שלא זכיתי להיות בזמנו אני לא יודע. ודווקא מהיצירות שלו אפשר ללמוד ולקבל את הנוסח האדיר שהיה לו כדוגמת שכן חובת כל היצורים. ומה שפאברוטי כתב ליוסלה לא הייתי הולך ראשון כי מבחינה מסוימת הוא משעמם אותי הוא לא מכניס אש הוא שר יפה מאוד אבל זה לא החזנות המחייה וגם שבת אחרי זה הייתי הולך לשמוע את גלנץ האמן שמסביר את התפילה ואין צורך להרחיב בזה או לקוסוביצקי שנותן חיים בכל יצירה שהוא שר
תוקן על ידי Cb3000 ב- 25/01/2010 17:45:30
נשלח ב-25/1/2010 18:21
הייתי רוצה לשמוע חזן שהוא גם בעל תפילה ולא מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות בין קטע חזנות למשנהו.
הייתי הולך לשמוע את קוורטין. אבל לא מצאתי אותו בביהכ"נ בשחרית של יו"כ...
נשלח ב-25/1/2010 19:14
בהקשר למה שlibsonmo העלה
אוי ואבוי זה נוראי האם יש מישהו שמוכן לקחת על זה אחריות אמנם יש לו קול יפה אבל מסכן הקהל האם יש בית ספר לחזנות שמלמד להתפלל ככה
תוקן על ידי Cb3000 ב- 25/01/2010 19:23:33
תוקן על ידי Cb3000 ב- 25/01/2010 19:26:33
תוקן על ידי Cb3000 ב- 25/01/2010 19:28:16
נשלח ב-25/1/2010 19:32
למה 'לימוד קלוקל'? למה 'מסכן הקהל'?
בעיני- זה נוסח פשוט ונחמד, אך זה דורש 'טיפה' יותר גיוון...
ובעניין קווארטין- יש אצלו כמה וכמה קטעים, שנשמעים בערך 'אותו הדבר' (וי"א: אותו הדבר עצ-מו ! :-)), עם אותם המוטיבים פחות או יותר, ולכן השיעמום...
נשלח ב-25/1/2010 20:21
לחזן אי שם אני יודע דבר אחד שזה לא חזנות אלא נדנוד ויכול להיות שהוא חזן מעולה ומבצע מעולה כי יש לו קול טוב וכישורים אבל להתפלל הוא חייב ללמוד ולהשקיע כי אנשים לא אוהבים לשמוע כזה דבר ובקשר לקוורטין אני לא מאמין שהוא מתפלל ככה אולי חסר לו מעט גיוון ביצירות כמו שהדוקטור מרדכי סובול מתבדח שהיו לו שני יצירות טיהר רבי ישמעל ויצירה שניה אויי ויי אוי ווי אוי ויי וכו׳ ואולי זה בגלל מה שכתבו שהיה לו חוזה אבל ברור ששום יצירה שלו לא מנדנדת ומעצבנת והבעיה היא(אני מתכוין לחזן המתלמד) פחות בנוסח אלא יותר בהגשה באמירה
תוקן על ידי Cb3000 ב- 25/01/2010 20:23:41
תוקן על ידי Cb3000 ב- 25/01/2010 20:26:14
תוקן על ידי Cb3000 ב- 25/01/2010 20:28:43
נשלח ב-25/1/2010 20:38
ב"ה
אני הייתי הולך לשמוע בראש ובראשונה את יוסל'ה רוזנבלט. ומי שכתב פה שאין לו אש בתפילה ראשית כל יוסל'ה הקליט יצירות קונצרט כך שאי אפשר למדוד את תפילתו לפי תקליטים, שנית אפילו לפי התקליטים הייתי הולך לשמוע אותו. למושג אש בחזנות יש כמה הביטים אני אציין כאן את כבקרת רועה עדרו שאומר יוסלה בכזו חמימות ואפילו אש, אש זה לא אומר לשיר כמו מופרע... יוסלה אפילו כשהוא שר עם אש הוא שר בצורה הכי תרבותית עם מחשבה וכיוון, כמובן שלקווארטין יש את החמימות שלו והרגש אך במבחן המוסיקאליות הרי שהוא ליד יוסל'ה כלל לא עובר את המסך (קווארטין לא הקליט יצירות הוא הקליט פרקי תפילה כל אחת מיוחדת מאחר ולקווארטין יש "פה" מאין כמוהו). במקום השני, הייתי הולך לשמוע בתפילה את דוד משה שטיינברג (שגם הוא מתבטא מאד מבחינה אסתטית). נקודה מאד מעניינת בפרשנות של יוסלה ביצירותיו, היא שכשהוא מבטא דברים עצובים הוא מבטא את זה דווקא בשירה, לדוגמה, ביצירה "על חטא" הוא שר בסוף "ועל כולם", כמו כן ביצירה "אלוקי עד שלא נוצרתי" הוא שר בסוף "אבל לא ע"י יסורים וכו'", הפרשנות של יוסלה נותנת בעיקר תקווה ועתיד כמובן בשילוב עם רגש, סביר להניח שסגנון תפילתו הוא בעיקר בסגנון הקטעים שהוציא לאור בצעירותו כגון זורע צדקות ולירושלים עירך את צמח דוד הבן יקיר לי אפרים, כמו כן בכתובים השאיר אחריו ברכה יצירות מדהימות כגון יזכרם שהיא יצירה עם עומק ורגש כאחד, ואחתום במשפט ממצה ששמעתי מהחזן שלמה אייזנבך : גדלותו של יוסלה היתה בפשטותו היה חזנים רבים שהוציאו תקליטים לאור אך יוסלה השכיל להו"ל יצירות פשטותיות הנקלטות מהר לאוזן וזו היתה גדלותו, הוא יכל לעשות נפלאות לא פחות מרויטמן וקרניאול (ביצירותיו הכתובות הוא מראה דברים מדהימים שאין להם אך ורע אצל אף חזן) אך הוא השכיל לדבר ללבו של הקהל וזו היתה גדלותו.
נשלח ב-25/1/2010 22:00
כשאנו מדברים על "מבינות" ביצירותיו של יוסלה, אני חושב שאחת מיצירותיו הכי גאוניות זו היצירה רבונו של עולם - ספירה, אפילו רבים ממעריציו של יוסל'ה לא ירדו לעומק דעתו ביצירה זו, הגאונות שלו ביצירה זו באה לידי ביטוי בעיקר בכך שהיא מורכבת מ2 סולמות בלבד ועם כל זאת הצליח להכניס בה כל כך הרבה מעברים כמובן עם "זאגעכט'ס" יוצא מן הכלל ו"ברייטקייט" שאין אותו לאף חזן. מעבר לזה אני רוצה לגעת בנקודה נוספת שאף אחד לא מזכיר אצל יוסל'ה והיא היותו משכיל ועמקן מעין כמוהו בדרך כלל נוטים לייחס זאת לפיני מינקובסקי ולייב גלאנץ אולם כל מה שאלו הרצו דיברו וכתבו יוסלה בפתיחת גרון אחת מיצה את כל הפילוסופיות למיניהן... והבן.