בנוגע להחזן מרדכי הרשמן הנה לפי הידוע הוא היה חזן נפלא עם קול נפלא, ומוסיקאי, והקלטותיו אשר שר באידיש מוכיחים על זה, אבל מאידך גיסא ידוע כי הוא לא היה קאמפוזיטר בכלל, והיה שר רק ממה שכתבו מחברים אחרים, וממילא יתכן לומר שבעת עמדו בתפלה שלזה צריכין הרבה אימפרובזציה וחידושים ורעיונות עצמיים, אז "יכול להיות" שבתפלה לא היו שומעים אותו במיטב כשרונותיו.
ובנוגע להחזן זבולון קוורטין, יש לידע שרוב הקלטותיו הם לא ניגונים וקאמפאזיציה של שירים חזניים ששרים בקונצרט, אלא רובם הם נוסח התפלה שהיה מקובל במחוז וואלין בפאדאליע מאות בשנים, לכן תמצא שרוב הקלטותיו הם בערך בסגנון ואופן אחד (מינור - שהוא תפלה ובקשה), לפי הרגש של בעלי התפלה באיזור ההוא. ויזכר לטובה שהקליט אותם כדי שבעלי תפלה בזמנינו ידעו איך להתפלל. ראיה לדבר, כי השיר "מגן אבות" שהוא הקליט עם הכאר הוא ממש כאותו שיר שהקליט החזן שלמה פינקסוביץ שהיה חבר שלו ונתגדל ג"כ בוואלין שמה, (גם הקלטת "על חטא" שהקליטו שני החזנים האלה הם דומות זל"ז). ואדרבא זהו גופא מה שנותן לקהל השומעים מושג איך היה תפלתו בבית כנסת, ויכולים להחליט עם רוצים לילך ולשמוע את תפלתו, משא"כ חזנים אחרים קשה קצת להחליט בברירות איך היה אופן וסגנון וגם רגש תפלתו.
וארבל45 יקירי: מקודם שכתבת דברים לא יפים כ"כ כלפי קוורטין, היה לך לקרוא את הביוגרפיה שלו שהוא בעצמו כתב אותו "מיין לעבען", ואולי זה הי' משנה את דעתך עליו (גם תחקור אחר יהדותו של שאר החזנים מתקופה ההוא וד"ל).
ובנוגע להחזן דוד משה שטיינברג שהוא היה ענק והיה מגדולי החזנים בתקופה ההוא, ויצירותיו מושרים ע"י חזנים גדולים אחרים (כמו חזן יוסף שמידט), תדעו כי החזן שמואל וויגודא בעיתון ה"פורוורטס" כותב: שהחסרון של חזן שטיינברג היה זה שהוא היה אדם מפונק מאד וכל מילה שיצא מפיו היה מוכן מקודם לכן, וידוע שהבעל תפלה צריך לעשות אימפרוביזציה בתפלה, וזה לא היה דרכו, כי הכל היה צריך להיות בדיוק כמו שהכין מקודם לכן (בתווי הנגינה שהכין לעצמו מקודם). כמובן שאני מדעת עצמי לא הייתי יכול לכתוב דברים כאלו, אבל זהו מה שכתב החזן שמואל וויגודא שהכיר אותו וידע את דרכו בחזנות.
שלום