|
|
| נשלח ב-27/1/2010 23:34 |
 |
| |
לילה טוב. ואני רואה שחזרת עם רוח קרב לדעתי פינקסוביץ לא חזן מהשורה הראשונה אבל בהחלט חזן מוצלח את צור ישראל ספציפי אני לא מכיר אבל לא היה גרוע עד כדי מצחצח נעליים. ולענין אחר:במשך היום הקשבתי מעט לחזן אליעזר שולמן להקלטה מסליחות והשתוממתי לא הכרתי שהוא היה עד כדי מוצלח אשמח אם אתם האספנים(פרעסריי וטנור66 או כל אחד )שיש לו יצירות שלו אם יוכל להעלות אותם כדי שכולם יוכלו להנות
תוקן על ידי Ban050 ב- 27/01/2010 23:36:12
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 23:43 |
|
| |
למה אתם מסיטים את האשכול? חבל מאוד שעד שעלה אשכול ממוקד לנושא ספיציפי עולים יחד איתו מספר ניקים חדשים עם הערות שונות. יש מספיק מקום ליצור דיונים שונים.
אולי כדאי שהנהלת הפורום תערוך סלקציה באשכולות בכדי שהנושא לא יוסט לכיוונים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 23:47 |
|
| |
לקורא ומגיב על מה לדעתך האשכול על ויכוח בין אספנים עם יוסלה הכי טוב או לא אז לפי הנראה יש הרבה נושאים באשכול אבל אני מסכים עם מה שאתה אומר ואולי אם תגיב על הנושא המרכזי זה יחזור לזה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 00:00 |
|
| |
cd3000: ובכן חזרנו לשפיות...
קודם כל, כתבתי לפני מס' עמודים שבפירוש יוסל'ה איננו 'ארוחת הבוקר' שלי - כך, שאינני "מעריץ נלהב". אך יחד עם העובדה שלא תמיד יש לי סבלנות אליו תמיד, אני מכיר בגדולתו כראש לכל החזנים - מכל הבחינות.
לגבי בקשתך האחרונה (לא במובן המטאפורי): קשה לי להתמקד בהסבר, בלי שהוא 'יקפיץ' פה כמה. אז בגדול אומר כך: לחזנות יש 'שלד' -- והוא יוסלה רוזנבלט.
האחרים הם חדרים, סלון, מטבח, טפטים וכו'. אינני מתיימר לחלק את התפקידים הנ"ל בין החזנים, אך גלנץ - עם גאוניותו ואולי דווקא בגללה - איננו קרוב ל'שלד'.
דוגמא נוספת: אתה יכול לאהוב מאד את אהרן רזאל ולומר שהוא הגאון של המוזיקה החסידית וכו' - אבל תסכים שהוא לא המייצג האולטמטיבי של המוזיקה הזו.
אבקש, לא 'לנקץ' על הדוגמאות והמשלים - אלא להגיב לשורש הטיעון.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 01:09 |
|
| |
בחגוי
מה שכתבת שהוא השלד
אני מאוד מסכים וכבר כתבתי את זה במילותי שלי
שהוא הבנין הרחב שכולם בונים עליו
והוא ,א ,ב של החזנות זו השפה ,מכאן כבר אפשר להמציא עוד מילים עם האותיות שלו ,או בנינים ופעלים שונים
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 06:59 |
|
| |
לנושא האשכול:
קראתי את התגובות האחרונות על כך שיוסל'ה רוזנבלט הוא ה"שלד" של החזנות, הייתי רוצה להוסיף על כך שהוא מהווה את השלב לקראת החזנות בת זמנינו.
כל החזנים שבאו אחריו ניסו בשלב זה או אחר ללכת בדרכו תוך שילוב דרך ססגונית חדשה ומקורית.
אולי כאן צריך לזכור שגם יוסל'ה נבנה מדרכם של חזנים אחרים טובים ודגולים ולאו דווקא אביו, והם אלו שהניחו את אבן הפינה לצמיחתו של יוסל'ה.
לא זכיתי לחיות בתחילת המאה הקודמת ולכן לא שמעתי את החזנים שציין "מביןאמת" בפתיחת האשכול, אך גם לי יצא להתעניין אצל בני הדור ההוא על תפילתם של חזנים בתקופתם.
האמת ניתנת להיאמר כי לא ניתן היה ממש להבדיל בין החזנים, לכל אחד היה סגנון עצמאי ושונה ומנגד חומר מקורי (שנכתב עבורו, או שכתב בעצמו) ולא היה "מייבינים" עד כדי כך לדעת מי כתב מה ואיפה.
ודווקא על כך אני הייתי רוצה שאספני האשכול ייאשרו את דברי. מלבד כמה תקליטים של 78 לא מופיע בדיוק שם המלחין. גם תווים לא כל המייבינים ידעו, בקושי החזנים עצמם.
הוזכרו באשכול כאן מספר שמות של חזנים שלא יצא לי לשמוע הקלטות שלהם, ואם ניתן יהיה להעלות מבחר דוגמאות לשמיעה לתועלת החברים הרי זה דבר נפלא.
יום טוב ומוצלח לכולם
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 07:46 |
|
| |
לבחגויהסל אתה צודק שלייב גלנץ זו לא החזנות הקלאסית וגלנץ הוא שונה בדרך שלו בתפילה שלו בחזנות שלו ואני חושב שדווקא בזה שהוא יחודי ולא חקיין ולא דומה לשלד אז החזנות שלו מעניינת ולכן זה מושך אותי לשמוע אותו ואני מאמין שיש עוד הרבה שחושבים כמוני
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 11:02 |
|
| |
למביןאמת ולפרעסעריי : האמת שקצת נסחפתי וכתבתי מעט בצורה קיצונית ובוטה כלפי שלמה פינקסוביץ'. אך אני רוצה להרחיב ולהסביר בצורה מקצועית ומתקבלת על הדעת. מביןאמת כתב: משל לאדם רעב שנכנס למסעדה ורוצה מיד את המנה העיקרית ואין לו כך להקדמות. אני לא רוצה לעקוץ ולומר שהמשל הוא מאד אומלל כי זה מעיד על רעבתנות וחוסר נימוסים, אבל ברור שלפני בורא עולם צריך לעמוד כעבדא קמיה מריה וישנו סדר לכל דבר. וכמו שתיקנו את סדר התפילה כנגד ד' עולמות עשיה יצירה בריאה ואצילות כידוע ליודעי ח"ן (ומובא גם בכל ספרי החסידות) א"כ בכל דבר ובדבר ישנו סדר ואי אפשר לקפוץ לקומה שלישית או לקומה רביעית מבלי להכנס תחילה לקומה הראשונה ולעלות במדרגות לשניה וכן הלאה. כך הדבר גם בתפילה ישנה כניסה אחריה עיקר התפילה ואח"כ סיום. דוגמה כשמתחילים כל ברכה קודם אומרים ברוך אתה - שהמשמעות היא הקדמה שהקב"ה הוא מקור הברכות, לאחריה הזכרת שמו ית', ולאחריה נושא הברכה, (ובברכות שחותמים ישנה גם סיומת שחותמת את הברכה).
העולה לנו מכל זה שבכל דבר יש מתודיקה וסדר, ומי שלא מבין את הדבר הפשוט זה פשוט אינו חי במציאות, ובנוגע לעניינינו למה שהגדרתם שיוסלה תמיד משתמש עם משהו כעין הקדמה מוסיקאלית ולא ניגש מיד למנה העיקרית זהו בדיוק עומק הבנתו של יוסל'ה את רזי התפילה והשירה, ובדברים אלו אנו בעצם חוזרים לנושא הדיון המרכזי באשכול.
לפרעסעריי: אני מעט מתנצל שכתבתי מעט בצורה בוטה כלפי פינקסוביץ, אך אני רוצה לחדד את דברי. ליוסלה וקוורטין ישנו סדר מסויים שכל אחד בדרכו מבצע מלכתחילה ועד סוף, לשניהם היתה מתיקות בלתי רגילה באמירה, ושאנו מתווכחים למי היינו רוצים ללכת אין הכוונה שחלילה האחר אינו גדול כל הנידון הוא את מי הייתי מעדיף על פני האחר. לעומת זאת פינקסוביץ אולי נתברך בקול גדול אך מתיקות מאד חסירה אצלו, מה גם שחיתוך הדיבור שלו ממש לוקה בחסר, ושומעים את זה בעשרות קטעים שלו, אני זוכר שכשקיבלתי את החומר ממנו הייתי צריך לשבת במשך שעות בכדי למיין ולקטלג את שמות הקטעים כיון שחיתוך הדיבור היה ממש גרוע. היו חזנים מפורסמים שחיתוך הדיבור שלהם לא היה טוב ונציין כאן את גרשון סירוטה הגדול - שהיה 'זגער' גדול ואני נהנה לשמוע אותו מכל רגע, עם כל זה אני יודע להכיר בחסרונו שהוא לא תרבותי בשירה וכן שחיתוך הדיבור שלו ממש גרוע (וזו גם אחת הסיבות שלא נתקבל לאופרה [רבים לא יודעים, אך גרשון סירוטה הופיע במשך תקופה מסויימת באיטליה בתור זמר אופרה תחת השם 'סירוטיני'], וכיוצא בזה גם לענייננו גם כשאוהבים דבר צריך לדעת גם להכיר את המעלות וגם להכיר את החסרונות ואין להיסחף ולעצום את העין ממגרעת בולטת. פינקסוביץ אכן הגדיל לעשות בכך שהוא הקליט פרקי תפילה וייתכן גם שהיה מוסיקאלי אך מכאן ועד להעמיד אותו כאמן מן השורה הראשונה רחוקה הדרך - בכתובים מצאתי גם שמשה גנופולסקי היה נחשב מאד בין החזנים מבחינה מוסיקאלית ועכ"ז כשאנו שומעים אותו בתקליטים הוא כלל לא נחשב כגדול מבחינה קולית. חזן יוצר ובעל נוסח עדיין לא נחשב כגדול הוא צריך להתברך בקול או לכל הפחות ב'פה' וב'שפתיים', קווארטין התפלל במתיקות כה גדולה שלמרות שבכל התפילה אמר למעשה את אותו סגנון עכ"ז נהרו רבים לשמעו. את האמת נאמר, שגם ליוסלה רוזנבלט היה נוסח תפילה אחיד אך בזכות קולו ובזכות המוסיקאליות שלו הוא השכיל לצבוע את הנוסח בצורה מגוונת ולהפכה לאמנות, עד כדי כך שבדורו התבטאו עליו חכמה היא ולא מלאכה...
אני מקווה שתבינו את דבריי סה"כ הוויכוח הוא פה עניין של טעם אישי, וגם אם נכתבו מילים חריפות אם לא נאמרו חלילה באופן אישי, אלא בתור ויכוח גרידא. אני שמח שלפחות השכלתם ליצור פה דיון על נושא חשוב בחזנות, שלצערינו רבים זנחו וכמעט אינם מודעים לתור הזהב של החזנות ולמה שהיא אמורה לייצג, ואני שמח להיות חלק משתתף בדיון זה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 11:09 |
|
| |
טנור66:
סירוטה "לא תרבותי בשירה" - המשפט הכי ענק שנכתב כאן!
וחוץ מזה, "מעט מתנצל" מזכיר לי "אביסאלע מעוברת"...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 11:24 |
|
| |
ובנוגע לעניינינו למה שהגדרתם שיוסלה תמיד משתמש עם משהו כעין הקדמה מוסיקאלית ולא ניגש מיד למנה העיקרית זהו בדיוק עומק הבנתו של יוסל'ה את רזי התפילה והשירה, ובדברים אלו אנו בעצם חוזרים לנושא הדיון המרכזי באשכול.
ישר כח לך על כתיבתך הנפלאה ועל הידע העשיר שאתה מקנה לחברי הפורום אבל לא הבנתי איך מתקשר ההקדמה המוסיקלית של יוסלה למנה העיקרית להבנתו בנוסח התפילה. ולגבי חוסר תרבותיות בשירה של סירוטה אני חושב שהמופרעות הזאת נובעת בשל קולו הגדול שקשה להשתלט על דבר כזה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 14:20 |
|
| |
קולני
הקשר הוא שנוסח אינו רק המנגינה או המוסיקה למילים של אמצע הקטע
וגם לא רק המודוס הנכון לשיר את הקטע
אלא זה סדר של דבר מתחילתו ועד סופו איך להתחיל איך לגמור
ובודאי שבתורת המוסיקה הכללית חייב להיות בנין ,ובניית כל קטע מתחילה
ובזה יוסלה היה ענק וגאון של ממש
כל קטע יש לו בסיס מסויים שעליו בנוי הקטע ויש לו התחלה ברורה והמשך מפותח לפעמים עם נושא חדש וביטוי נוסף באותו קטע וזה דבר נדיר אצל אחרים במיוחד קוורטין שאין התפתחות מוסיקלית לנושא חדש באותו קטע אלא רק חזרה על אותו דבר בוריציאות שונות למשל רבש"ע הידוע לשלש רגלים
האמירה של הפתיחה והכניסה לתוך קטע לפי כל כללי המוסיקה ונוסח היהודי ועם כל זה היה יוצר ומלחין גאוני פורה ומגוון מאוד [מה שאין לקוורטין]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 15:05 |
|
| |
לכל אמארגני יוסלה בפורום למיניהם אפילו שהוא היה חזן מוזיקלי והביא הקדמה ליצירה לפי כללי הנוסח שאם מותר לי לשאול מי הוא זה שיחליט מהו נוסח התפילה שהרי היה כל כך הרבה נוסחים אולי לפי כללי המוזיקה זה בסדר אבל בחזנות יש הרבה חזנים יותר טובים. ולגבי רבונו של עולם של קוורטין לימים נוראים אף שהוא חוזר על עצמו זה הרבה יותר מרגש מעניין ומתאים לתפילה מאשר יצירותיו של יוסלה וכן אצל פינציק רבונו של עולם של ספירת העומר לא נופל לא במוזיקה ולא בהתאמה לתפילה (ואף עולה עליו)מספירת העומר של יוסלה וכן ועינינו תיראנה של יוסלה לא מתקרב מבחינת החזנות לממקומך של וידר ולא שאני בא לכתוב שהחזן יוסלה רוזנבלט לא היה חזן טוב כי גם אם אני יאמר זאת אני זה שיצא שוטה אלא שהוא היה חזן ענק עם קול ענק ומרגש רק היצירות שלו היו פחות מרגשות ויותר שירתיות וקונצרטיות ונשמע שהוא השקיע ביצירות יותר במוזיקה מאשר בחזנות
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 16:37 |
|
| |
טעות
תוקן על ידי Cb3000 ב- 15/02/2010 16:39:00
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2010 17:56 |
|
| |
האם קיימות הקלטות של תפילות של יוסלה רוזנבלט? אפילו של סליחות
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2010 23:11 |
|
| |
אם כוונתך על תקליטים של תפלותיו אשר התפלל בבית כנסת בחייו, כמובן שאין דבר כזה, כי בימים ההם לא היה הכלים לזה, אבל מה שיש הוא תקליט של 78 שהקליט את אמירת אשרי וגם הנשמה לך שאומרים בתחילת תפילת הסליחות
|
|
|
|
|
