| נשלח ב-26/1/2010 21:38 |
 |
| |
התקפי חרדה
במקביל לכל האשכולות הנפלאים כאן בפורום, חשבתי להקדיש אשכול מיוחד לתופעות התקפי החרדה והטיפול בהם.
כוונתי היא לתופעת החרדה על כל גווניה: חברתית, טראומתית, התקפי אימה ופאניקה וכו'.
יהיה תועלת רבה לכולם אם החברים היקרים יעלו כאן את חוויותיהם ונסיונם בנושא, דרכי טיפול, מטפלים וכל מה שקשור לענין.
שאלות שאולי יעזרו לדיון להתפתח:
1. האם יש פתרון מושלם להפרעות חרדה? ואם כן, מהו?
2. כמה זה מפריע לחיי היומיום?
3. האם אתם רואים זאת כמחלת נפש?
4. עד כמה הסביבה שלכם מודעת לתופעה, וכיצד מקבלים אותה/אתכם?
אשמח אם תתיחסו לשאלות ותעלו עוד היבטים ושאלות כיד ה' הטובה עליכם.
רפואה שלמה ובשורות טובות!
_________________
"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 17:20 |
|
| |
ערב טוב, בנגיעה ראשונית לנושא החשוב שיפהנפש מעלה, אני רוצה להתייחס לחרדה או בעצם לפחד שקיים אצל כולנו, לאו דווקא כהפרעה אלא כמנגנון חיים. אנו נולדים עם היכולת לפחד!. הקב"ה ברא באדם וגם בחיה מנגנון פיזיולוגי שמתריע בפני סכנה ומכין אותנו להיות מסוגלים פיזית ונפשית הילחם או לברוח מאותו מקור של סכנה. מה שמכונה בשפה המקצועית fight or flight. לפעמים אנו משתמשים במנגנון זה יתר על המידה או כשאין בסביבתינו גורם אמיתי של סכנה, או כתגובה לגורם פנימי וכאן כבר מתחילם לדבר על חרדה שהיא פחד מוגזם שפוגע בתפקוד שלנו.. חרדה זו יכולה להיות רבת סוגים: חרדת נטישה, חרדת מוות, חרדה מתלות, חרדת זרים, חרדה מהיצרים שלנו, חרדה מעונש שמיים, חרדה מבושה, חרדת מהמצפון שמייסר אותנו, חרדה מכיליון......
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2010 22:38 |
|
| |
שלום, יש הבדל בין סוגים שונים של הפרעות חרדה, גם מבחינת הגורמים וגם מבחינת הטיפול. מה קורה לגבי פוביות למיניהם- ושאלה נוספת. האם ייתכן שילוב של מספר הפרעות כמו ptsd ופוביה. או שמחייב קשר בין ההפרעות השונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2010 22:45 |
|
| |
אקטין,
שאלת שאלות טובות ורבות, שעליהן אני מלמדת כמעט חצי סמסטר..:)
בגדול אכן ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה, חלקן פוביות - כשהמאפיין עיקרי שלהן זהו פחד מוגזם מגורם ספציפי, כמו קלאסטרופוביה- פחד ממקומות סגורים , אגורופוביה פחד ממקומות שקשה לצאת מהם.
בנוסף, יש את הפרעת חרדה כללית,ויש את החרדה החברתית וכמובן ההפרעה המוכרת והשכיחה בקרבינו היא טורדנית-כפייתית..
ההפרעות היותר ספציפיות מקובל לטפל בהם בשיטות ההתנהגותיות והקוגנטיביות. בשילוב של טיפול תרופתי לפי הצורך. הפרעות חרדה יותר כלליות מקובל טיפול פסיכותרפויטי.
לגבי השאלה על פוסט טראומה- הזמנתי חברה קרובה וקולגה הסתר פאס מסנט לואיס שהיא מומחית לפוסט טראומה להתייחס לשאלתך.
לילה טוב
רונית
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2010 17:28 |
|
| |
שבוע עבר מאז פתיחת האשכול, ולא נראה שמישהו מעוניין להגיב לנושא....?!
_________________
"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2010 16:07 |
|
| |
הייתי מעוניין לשמוע קצת על חרדה חברתית, מה זה אומר, והאם ניתן לצאת מזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2010 10:32 |
|
| |
חרדה חברתית היא פחד או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי עד כדי הימנעות כדי שלא לחוות את הסבל הכרוך בהם. הפחד העיקרי של אנשים עם חרדה חברתית הוא שבמצב המאיים הם יושפלו או יתנהגו באופן שלא מתאים לסיטואציה, וכתוצאה מכך יחשפו ללעג או לביקורת. הטיפול השכיח הוא שילוב של תרופות SSRI וטיפול קוגנטיבי התנהגותי כמו CBT. המחקרים מצביעים על 80% של הצלחה (זה שיעור מאד גבוהה) עם זאת, אם הפרעת החרדה יושבת גם על הפרעה אישיותית אז לדעתי צריך גם טיפול פסיכודינמי.
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 16:15 |
|
| |
מה הכוונה הפרעה אישיותית, ולמה ההבדל בטיפול?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 16:52 |
|
| |
כשמישהו מגיע לטיפול פסיכולוגי רגיל שיש לו למשל פחד מוגזם מפיגועים, האם הטיפולים של הפסיכולוגיה
הרגילה יכול להצליח במאה אחוז?
וכמה זמן זה יקח בערך? אני יודע שתלוי כל אחד וכו' אבל באיזה זמן בערך מדובר שבועות או חודשים או שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 23:05 |
|
| |
שלום לך צפור,
חשבי על אדם שהוא בריא יחסית, עם דימוי עצמי חיובי, בטחון עצמי, יחסים בינאישיים זורמים, הדדיים, מסוגל לווסת ולהכיל רגשות מורכבים ובעת הצורך מסוגל לפנות לקבל עזרה מחבר/קרוב. - הסובל למשל מפוביה ספציפית כמו חרדה לעמוד על הבמה ולדבר מול קהל.
לעומתו, אדם שמקטנות נמנע מליצור קשרים חברתיים,כל אירוע חברתי מעורר בו תחושת מצוקה, נמנע מאירועים , חרד מקשרים אינטימיים, וכשיוצר אז הם לרוב מתאפיינים בחוסר יציבות - הסובל אף הוא מחרדת קהל. טיפול באדם זה עשוי להיות שונה מטיפול באדם הקודם.
הראשון יתכן שיסתפק בטיפול ממוקד ונקודתי כמו טיפול קוגנטיבי, אולם האדם השני שהחרדה והמצוקה מוכללת לכל כך הרבה תחומים ולאורך שנים,יהי צורך להעמיק יותר ולטפל בתמונה הכוללת של האישיות ולא רק בחרדת הקהל.
אל_תבשי,
ישנו טיפול קצר מועד שהוא בן 15 פגישות עד חצי שנה , והוא מתאים לטיפולים הנקודתיים והממוקדים.
לעומתו, הטיפול הפסיכודינמי ארוך טווח , לרוב לא מוגדר ולא מוגבל בזמן כי הוא מתייחס לתהליך ולהתפתחות. לרוב הוא נע בין שנתיים לשבע שנים.
ולשאלת המאה האחוז- אין שום טיפול שיכול להבטיח מאה אחוז.
להת'
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2010 13:23 |
|
| |
אני יכולה להמליץ למי שרוצה טיפול יותר קצר שיחה בן שעה אחת למי שרוצה באמת לפתור את הבעיה
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2010 13:25 |
|
| |
לכל אלה שממליצים על "הטיפולים" זו "תעשיית כסף" בלבד - ושקר אחד גדול.
למי שרציני ורוצה להבין את הדברים לעומק מוזמן לאישי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2010 21:50 |
|
| |
למה שלא תסבירי את זה כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 08:58 |
|
| |
קשה מאוד להסביר כאן אבל אני יכולה לתת קצה חוט
הענין הוא שהאדם פועל לפי מטרה (לא מודעת) שאליו הוא רוצה להגיע ולא על פי סיבות כפי שהפסיכולוגיה עליה בנויה. סיבות שוללות את "בחירה" ולכן זה נוגד את היהדות (הערת אגב)
מה שעוזרים לאדם להבין את המטרה הלא מודעת שלו ושם הפתרון. כאשר הוא מבין לשם הדוגמא בשביל מה הוא רוצה (ברצון בלתי מודע) את הדיכאון למשל. אני נוכחת יום יום עם אנשים שהחיים שלהם התהפכו מקצה לקצה בעקבות תובנות אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 09:45 |
|
| |
הערת אגב- זו תמציתה של הפסיכואנליזה הפרוידיאנית- חשיפת המניעים הלא מודעים להתנהגותנו ...וזו הבחירה החופשית של האדם..וזה מאד תואם ליהדות... האדם אמור להיות עסוק בחשבון נפש תמידי לבחון את עצמו בציר זה.
אולם, אדם שכבול בייסוריו ובסבלו לא תמיד יכול לעשות זאת בכוחות עצמו ויכולת הבחירה החופשית שלו יותר מוגבלת "אין אדם מוציא עצמו מבית האסורים". ולכן מומלץ לפנות לאנשי מקצוע המתמחים במערכת הלא מודעת, במבנים הנפשיים של אישיות האדם.
דרך אגב, אנשי מקצוע אלו, לא למדו קורס אחד ומיד יצאו לתעשיית 'הכסף' אלא לומדים שנים על שנים, מוציאים הון חודשי על הכשרה לימודית, על הדרכה, על אנליזה אישית, על השתלמויות חודשיות וזאת בגלל שהם רוצים לתת את הטוב ביותר למטופלים שלהם. לפחות אלו שאני מכירה..
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2010 22:15 |
|
| |
צר לי, אבל תמצית הדברים שכתבתי לא רק שהם לא פרוידיאניים אלא הם דברים של אדלר שסתר מהותית את פרויד. פרויד בבסיס שלו טוען שאדם פועל על פי סיבות - דבר ששולל בהחלט בחירה וסותר את הבסיס של היהדות. ובזה חלק עליו אדלר, אדלר טען שאדם פועל על פי מטרה - על פי העתיד ולא על פי העבר. וזה ההבדל המהותי ביותר בינהם.
נכון ש"אין אסיר מתיר את עצמו מבית האסורים" אבל בדרך הפרויידינת רק נכנסים לבית סוהר עמוק יותר. האמת שהויכוח אינו מתאים בכלל מעל במה זו וזה נושא שצריך ללמוד אותו. אני למדתי במקומות רבים שמבוססים על "פרויד" ואף מערבבים "אדלר" ועם הנסיון והלמידה במשך השנים, ראיתי במוחש לאיזה תהום אנו הולכים עם כל התובנות הפרויידיניות.
דבר נוסף, צר לי לאכזב אותך אבל אנשי המקצוע שאני עובדת איתם, יש להם את כל התארים בפסיכולוגיה כפי שכל בעלי המקצוע לומדים, והם מכירים טוב טוב את הנושא, העבודה שלהם בפועל היא "אדלריינית" וזה דרך הפוכה לגמרי. מי שרוצה לומר שאפשר להשתמש בשתיהם אינו אלא טועה, ולא מבין את ההבדל המהותי.
המבחן הוא בתוצאה, אנשים רבים שהגיעו אחרי אבחונים ועוד... והגיעו רק לתהום כשהגיעו בפגישה אחת שתיים כל החיים שלהם התהפכו וחזרו להיות אדם מן השורה בלי שום בעיה. זה נקרא עזרה לעזור לבן אדם, ולא להפוך אותו ל"חולה" ולעזור ל"חולה" אלא לעזור לו לראות ולהיות "בריא" כפי שהוא באמת.
בנוסף לזה צר לי לומר לך שאני מכירה מקרוב הרבה מאוד במגזר החרדי שעושים קורסים למיניהם ובזה נהיים פרופסורים.
אגב ברור שכל אותם העוסקים במלאכה זו כוונתם מעבר לטובה מאוד, ואם הם היו מבינים את הנזקים שהם עושים הם היו בורחים כמו מאש. אבל מה לעשות שהדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. ולצערי אני רואה אפילו אנשים "לא טיפשים" שנופלים בתיאוריות האלה.
|
|
|
|
|
|
