הצדיק אושעיה איש טיריא

קבר רבי אושעיה איש טיריא אמוראי, נימצא בכניסה המערבית של פקיעין, יש המון סיפורי אגדות על הצדיקים הקבורים באדמת פקיעין. הנה אחד הסיפורים ששמעתי מדודי. יהודי קשה יום העמיס שקים של חיטה על חמורו והלך לטחון את החיטה בכפר מעיליה המרוחק מפקיעין, ביציאה המערבית עצר ליד המעיין (הנקרא עין-טיריא) מתחת לקבר הצדיק כדי להשקות את חמורו, ולקחת מים לדרך.כשפנה ללכת שמע קול הקורא עשירי למניין, עשירי למניין, הוא הרים את ראשו ונדהם. פתח נפתח במדרון התלול מתחת לקבר הצדיק ובפתח עמד אדם לבוש לבן נעליו וזקנו לבנים ומאיץ ביהודי להשלים מניין, היהודי לא יכול היה לדבר מרוב תדהמה ופחד, לאחר שסיימו את התפילה לקח הצדיק שתי אבנים, שם אחת בשק חיטה ואמר זה כדי שהקמח לא יכלה לעולם, ואת האבן השנייה שם בכיסו של היהודי ואמר ,זה כדי שיהיה לך קצת מעוות (כסף), אבל הצדיק הזהירו, דע לך כי אם תספר למישהו על מה שראית, שק הקמח יתרוקן, הכסף יאזל ואתה תחזיר נשמתך לבורא עולם. חזר היהודי הביתה מבולבל ומפוחד, אשתו שידעה כי הלך לטחון חיטה, ואמור היה לחזור רק בערב, הציקה לו עם שאלות קשות. ככל שעברו הימים הקמח בשק לא ניגמר והיה כסף בבית, דבר שלא היה רגיל, האישה שהייתה נודניקית, חבל על הזמן, לא הפסיקה להציק ולשאול שאלות, עד שהחליט היהודי כי טוב מות מחיים עם אישה כזאת, אמר לאשתו הביאי מניין אנשים ואספר לך את האמת. הגיעו האנשים והיהודי סיפר את הנס שקרה לו, כשסיים נפח נשמתו ומת . *הכותב הוא: אילן-חי-דוד תומא-שכטר, נולד בחדרה בשנת 1958. לאחר שירותו הצבאי עבר להתגורר בישוב אופירה שבסיני עד הפינוי בשנת 1982. בשנת 1993 חזר לפקיעין לעבד את מטעי הזיתים של המשפחה ולהמשיך את מורשת האבות שעבדו את האדמה ברציפות יותר מ- 2000 שנה ושמרו על רכוש ההקדש של הקהילה היהודית בפקיעין.