אצא אל ההרים לראות יקיצת השמש. איך יחויר לעומתה הלילה, איך יגורש מפניה החושך. יוזהבו פניה של כנרת ינצנצו מי שחרית הרי גולן יכופו ראשם מפני הבריאה המתחדשת.
ולא יאמר ליל כי היום מגרע חלקו, והרים לא ישאו נהי על כי יעמדו תמיד על עמדם. כי על כן כל אחד את המוטל עליו הוא עושה.
ואומר לו יהי חלקי עמהם. לו אוכל לעשות רצון בוראי כי צוויתי ותו לא. לו תכנע רוחי בפני כל נברא העושה את המוטל עליו.
אלא שבני האדם מערבים הם נטיות הלב עם המוטל עליהם. ומי יאמר לי אם זולתי עירב נטיות ליבו או ליבי מעורב בשפטי אותו.
כי עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו..
תוקן על ידי חורא_גנב ב- 01/02/2010 10:15:52
