| נשלח ב-2/2/2010 00:39 |
 |
| |
מוסר מול מוסר
פלוני נשוי לפלונית מזה עשרים שנה ומעלה. פלוני מעד ובגד באשתו לפני כעשר שנים. מאז הם חיים בעושר ובאושר עד עצם היום הזה, כאשר כמובן האשה לא יודעת מאומה. מצפונו החל להעיק עליו והוא תוהה אם להתוודות בפניה על מעידתו, ובכך להעיב על חייהם המאושרים, ורוב הסיכויים שהדבר יביא לקץ החיים המשותפים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 01:07 |
|
| |
יש עוד צד של המוסר,
האם הוא צריך לספר לבעלה ??
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 02:32 |
|
| |
maxmen
השאלה שאתה מעלה היא לא מוסרית אלא הלכתית
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 03:42 |
|
| |
| תקיף כתב: |  |
השאלה שאתה מעלה היא לא מוסרית אלא הלכתית |
|
למה לך לחשוב כך ?
הרי מה הסיבה להתוודות אחרי עשר שנים ?
הסיבה היא שכביכול אשתו חיה בשקר,
כלומר היא חושבת שהוא נאמן לה והיה נאמן לה,
ולכן כואב לו והוא רוצה להתוודות בפניה,
אז מבחינת מוסרית ?
מה לי אשתו חיה בשקר ?
ומה לי חברו חי בשקר ?
הרי במעשיו הוא גרם לשניהם לחיות בשקר,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 06:38 |
|
| |
סוגיה זו נדונה באומר לשון הרע.
האם יבקש סליחה ויספר מה אמר ובכך יפגע יותר בנפגע או שיחריש.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 07:12 |
|
| |
השאלה היא אם מעידה ( נפילה חד פעמית) נחשבת לבגידה - כלומר אם עמד בפני סיטואציה בה לא עמד בפני יצרו, ועל כגון זה אמרו אל תאמן בעצמך עד יום מותך, וב'קידושין' הם אף הכירו בסיטואציות בהם אדם אינו יכול לעמוד בפני יצרו כש'יעצו' לו שילבש שחורים ילך לעיר אחרת וכו' -
מצד שני למרות שמצפונו של האיש נוקפו ( והוא חושב בעיקר על עצמו כלומר על הצורך שלו להתנקות) ו בהנחה שתוך עשרים שנה כבר הפכו למשפחה מורחבת יש לעשות חשבון נפש רחב יותר ולשקול נזק מול תועלת שהוידוי יגרור אחריו..
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 07:24 |
|
| |
בנסוף הם גם אמרו 'אל תהי צדיק הרבה' כלומר, יש מקרים בהם האדם מחוייב ללמוד לחיות עם עוולות שעשה ולהשלים עם מאמרם: אין אדם על הארץ שיעשה טוב ולא יחטא - ובכל אופן במקרים בהם מדובר בפגיעה שאין בה אלמנט של פגיעה שאדם אחר ספג ביודעין -
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 07:29 |
|
| |
יש צד חמישי
האם היו לו יחסים עם אשתו,ועצם הבגידה גרם לו לחשוק באשתו?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 07:39 |
|
| |
| riv כתב: | |
וב'קידושין' הם אף הכירו בסיטואציות בהם אדם אינו יכול לעמוד בפני יצרו כש'יעצו' לו שילבש שחורים ילך לעיר אחרת וכו' -
. |
|
על הגמ' הנ"ל חל את המושג של "נשתנו התבעים" מכמה סיבות,
1,) חז"ל התייחסו אך ורק לנושא חילול השם,
2,) חז"ל התייחסו למצב שאין בנות ישראל פרוצות, (ולכן ברור שלא לקחו בחשבון את הבועל נידה)
3,) חז"ל לא לקחו בחשבון את המצב המודרני שהבנות רואות את זה כבגידה,
כלומר זה שאלה של בין אדם לחבירו,
4,) אין כהיום את המצב של "יצרו תקפו" בגלל המבנה של מגזר החרדי,
כלומר אין לחרדי שום תירוץ של "יצרו תקפו" בגלל כל המוגבלות שיש כהיום במגזר החרדי,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 07:42 |
|
| |
איזו מוגבלות יש לחרדי והארץ פתוחה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 08:03 |
|
| |
מקס
ראשית אתה צודק לגבי סוגיית בן-אדם לחברו.
שנית כיום בציבור החרדי יש בעיה גדולה יותר של יצרו תוקפו. בגלל המבנה החברתי עד הנישואין מתחנכים לשמרנות יתר. אחרי הנישואין רואים עולם, ובעידן האינטרנט ניתן לראות את כל העולם, ורואים שיש דברים שאין בבית..
שלישית החינוך החרדי, בעיקר חינוך הבנות, הוא דוגמתי מדאי, ואינו פתוח לגמישות מחשבתית כחלק מהתנהלות החיים. לפיכך חיי המשפחה בעיקר בגילאי הביניים אינם תמיד יש של שושנים וחיפוש האושר בחוץ אינו נושא שלא יכול להתקיים.
זה נכון שמנסים בציבור החרדי למנוע את הכרת העולם והפשרות ליצור אינטרקציה בין-מינית, בכדי למנוע אפשרויות של בגידה.
תוקן על ידי שרפ ב- 02/02/2010 08:09:48
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 08:07 |
|
| |
.
עשרים שנה לקח למצפונו להתעורר? ממש חוני המעגל המצפון הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 08:09 |
|
| |
תוקן על ידי שרפ ב- 02/02/2010 08:10:16
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 08:21 |
|
| |
מקסמן, [הערת אגב לא קשורה לנושא] דבריך משקפים תפיסה רווחת.
מותר בהחלט להסביר מדוע דברים השתנו מאז ימי הגמרא והראשונים, וכפי שאתה אומר 'חז"ל לא לקחו בחשבון', 'חז"ל לא התייחסו', 'כיום המצב שונה' וכו', אך רק כשזה נוגע לחומרא כמו בנושא הנידון. מי שישתמש בתובנות כאלו להקל, הוא 'ניאו רפורמי' ו'פורץ גדר'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 09:02 |
|
| |
במ
ושוב אזכיר את דברי הרב קוק בערפלי טוהר:
ל. לפעמים יש צורך בהעברה על דברי תורה, ואין בדור מי שיוכל להראות את הדרך, בא הענין על ידי התפרצות. ומכל מקום יותר טוב הוא לעולם שיבוא ענין כזה על ידי שגגה, ובזה מונח היסוד של מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. רק כשהנבואה שרויה בישראל אפשר לתקן ענין כזה על ידי הוראת שעה, ואז נעשה בדרך היתר ומצוה בגלוי. ועל ידי סתימת אור הנבואה, נעשה תיקון זה על ידי פרצה, שמדאבת את הלב מצד עצמה, ומשמחת אותו מצד תכליתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2010 09:15 |
|
| |
תרגום דברי הרב קוק, למי שאיננו מורגל בטרמינולוגיה ובשפה הייחודית:
'פורצי הגדר' של היום, עושים מה שעשו נביאים וחכמים כשהדברים עבדו כמו שצריך.
|
|
|
|
|
