השאלה הכואבת של השבוע דומה לשאלה שבראש האשכול. בהנחה היפותטית (שהיתה רלוונטית במשך כמה שנים טובות או רעות) שניתן להפסיק את הפגיעה בתלמידים אחרים, האם מוסרית מוטל על ההנהגה להודיע לציבור מאמיניו של הרב את טיבו האמיתי, או שמא אין זה הוגן לגרום לו כאב ומשבר כה גדול, ומוטב שישגו באשליות שלהם ויחיו בצורה רגועה?

אם אדם אינו מסוגל להתמודד עם הידיעה שעשה משהו לא הגון, יתכבד ויילך ליועץ מוסמך. השאיפה לשתף במעשה את מי שאמור להיפגע ממנו יותר מכל, היא המשך ישיר של המעשה עצמו, היינו החרבת אושרו של אדם אחר רק כדי לפרוק מעליך תחושה קשה.

אין שום עניין מוסרי לספר. זהו מוסר מזויף. המוסר האמיתי הוא לדאוג לשלומו ורווחתו של האחר ככל שאפשר. אמנם, במקום שהדבר ייוודע ממילא, יש תועלת בווידוי מוקדם.