דילמת התגובה

דילמת התגובה היא קשה. לפעמים היא קשה לא פחות מדילמת ההקפצה.

כידוע ליודעי ח"ן פשוט, יש אפשרות לערוך הודעה עד 30 דקות מזמן כתיבתו.

הגאים מבינינו מתעלמים מהאפשרות הזאת.
הסיבות ש"אנחנו" לא משתמשים באפשרות הזאת, הן רבות.

א) אנחנו כתבנים מצוינים, ולא עושים טעויות (מזכיר לכן מישהו?).

ב) אנחנו יורים ובורחים. בכלל לא מעניין אותנו מי קרא, כתב, הגיב, לא הגיב, עקץ, שמקץ וכו'.

ג) את דעתנו צריכים לקבל, ויהי מה. נדמה לכם שטעינו? לא אנחנו, תקרא שוב ותראה.
לא ראית? מה זאת אומרת לא ראית? אני כתבתי את זה.



אבל מי יפספס הזדמנות לתגובה שנונה ולעניין, שישים את הכותב מעלינו ללעג ולשנינה,
במיוחד לניק שאנחנו לא מסמפתים.

מתכבד בקלון חבירו, אתם שואלים?
יש בכלל חברים באינטרנט?


לצערי הרב שתי החתולות של בח"ח, יושב בסתר (תרגיע! זוכרים את הקינדרלך?) וקוק,
לא למדו את המשחק הזה.
אם הם היו משחקים אותו, המונולוג התרתי דסתרי והאילמת שלהם,  היה מהנה פי כמה.

וכאן מתחיל את המשחק.

פותח אשכול מביא איזה ידיעה חדשותית. תוך כדי הוא דורך בעוצמה, בזדון על בוהן רגליו של ניק פעיל באותו רגע, או על קבוצת ניקים, שאחד מחבריו ודאי יגיב במהירות.

את הקטע הכואב כותבים בצורה רשלנית וקצרה, בכדי להקל על המגיבים לבטל את דבריך.

אחרי כמה תגובות עסיסיות ומבטלות, אתה עונה להם סתם לא לעניין. הם בדרך כלל רואים שיש להם עסק באיזה טרול, ומניחים אותך לנפשך.

עכשיו מתחיל העבודה. אתה מחכה עשרים דקות מעת כתיבת ההודעה הפותחת,  ואתה מרחיב את הקטע הכואב בצורה כזו שעושה מתגובותיהם צימעס.

 הבעיה הגדולה מצד הנפגעים היא, שתיקון זה לא יקפיץ את האשכול בכלל.

לראות אמן המשחק הזה בעבודה, היא תענוג צרופה, במיוחד כשאנחנו לא צד בעסק הזה.

אורך המשחק תלוי בטמבליות של הנפגע.
לפעמים, עד שהוא מבין שהוא סך הכל כדור פינג-פונג בידי השחקן האמן, הדברים יצאו מכלל שליטה.

ממש לא. אני אוהב את המשחק, התזמון, ההימורים, החוסר שליטה, האי יציבות, ה"היום זה כאן, מחר זה התנדף" וכו'