נהמא דכיסופא [דיאלוג בין נהג מונית לבחור ישיבה]

מה מבין נהג מונית? ולדבריו היתה זו בושה לקבל צדקה, וכי מצוות הצדקה פסולה מחמת הבושה של המקבל??? 

וכמה שמבין תלמיד....

לאפשרי מגיע לייק, בהחלט חמוד.

לעצם העניין, ברור שמצבנו אינו 'טובה שלימה', וברור שאשרי מי שנהנה ניגיע כפיו וגם לומד כראוי.

כשיטה לא ברור כמה זה אפשרי, ולמרות שירוחם לא נלאה לצטט מהרמב"םהידוע בכל הזדמנות, הוא מתעלם שמושאי הביקורת של הרמב"ם לא היו בהכרח קטנים ממנו, ובצרפת זו הייתה תופעה רווחת ומתפתחת.

בדורנו, ישנן קהילות שונות שנראה ששבו לדרך הרצויה אבל מידת הצלחתם נתונה להערכה סובייקטיבית, וישנם סובייקטים שמסרבים להעריך אותה כמספיקה (ואני מתכוון גם לחרדלי"ם ושאר ישיבות קדושות שמתפשטות.)

נקודה אחרונה, אפשרי פתח בחד, אך סיים בחבית, שכן הוא עבר לטעון על חימום ספסלים שזו טענה הרבה פחות אלגנטית מהדיאלוג החמוד.

מי בדיוק הם מבוקרי הרמב"ם שלא היו קטנים ממנו? ר' שמואל בן עלי?
ואצל מי בדיוק זה רווח בצרפת? האם יש לך שמות חכמים שנהגו כך?

ירוחם ציטט פעם את הרמבם הזה

" והעלימו בני אדם עיניהם מזו הלשון הגלויה, והשליכוה אחרי גוום, ונתלו בפשטי מאמרים שלא הבינום - אני אבארם - והטילו להם חוקים על היחידים ועל הקהילות, ועשו את המינויים התוריים לחוק מכסים, והביאו בני אדם לסבור שטות גמורה, שזה צריך ומחוייב, לעזור לחכמים ולתלמידים ולאנשים העוסקים בתורה ותורתן אומנותן. וכל זה טעות,  וכו'

ותחילת אותו רמב"ם " אחרי אשר הסכמתי שלא אדבר בזאת הצוואה (=אל תעשם קרדום לחפור בהן) מפני שהיא מבוארת. ולדעתי גם כן שדברי בה לא יאותו לרוב חכמי התורה הגדולים ואפשר לכולן. חזרתי מהסכמתי ואדבר בה מבלי שאשגיח לקודמים או לנמצאים". (פיה"מ אבות פ"ד מ"ה)

וסוף אותו רמב"ם "הקילה התורה מת"ח חוקי המלכות בארנוניות ואכסניות החיל וחוקים המיוחדים בכל איש ואיש והם כסף גולגולת יפרעו בעדם הקהל. וכן בניין החומות וכיו"ב ואפ' הת"ח בעל ממון לא יתחייב דבר מכ"ז. וכבר הורה רבינו יוסף הלוי ז"ל לאיש א' שהיה לו שדה וכרם שהיה חייב בעבורם (מס) כמה אלפי זהובים ואמר שיפטר מתת בעבורם דבר מכל מה שזכרנו מפני שהיה ת"ח."
למה אף אחד לא מצטט את הרמב"ם הזה?
כל זה בלי לדבר על כך שכל גדולי הפוסקים (ב"י, רמ"א, ב"ח, משנ"ב) חולקים על הרמב"ם. למרות רצונם העז של החילונים, עם ישראל פוסק כמו הש"ע, רמ"א ומ"ב, ולא כמו הרמב"ם.