בית פורומים ספרים וסופרים

על אודות בעל ה'לשם' ותלמידיו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-9/2/2010 18:54 לינק ישיר 

מכיוון אחר אפשר להציע קשר. לאחר מותה של אשתו הראשונה, קיבל הרב קוק אישור מקהילת זוימל לצאת לחודש חופשה, שאותו ניצל ללימוד עם ה'לשם'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2010 20:06 לינק ישיר 

איני יודע כמה צריך להפוך את האשכול למשהו בסגנון "הראי"ה והלשם", אבל כיוון שכך הוא המצב כבר עתה, אוסיף משהו רלוונטי:

"בהזדמנות ליויתי את הרב [קוק, וכן להלן] לבית הרב אלישיב [=עליאשאוו, בעל ה'לשם'], וכשהרב הופיע שם כיבדו הרב אלישיב שהרב יישב על מקומו. הרב סירב. אמר לו הרב א'[לישיב, וכן להלן]: כהן ונזיר. הסכים הרב וישב. הראה לו גליונות דפוס מספרו "לשם" ח"ג. התחילו להתפלפל בהערות של הרב.
ושמעתי כשבא הרב א'[לישיב] לביקור בבית הרב, זה היה בחורף, וכשהרב ראה שאין לו לבוש חם, הוציא האדרת שיער לו והלבישו ונתן לו במתנה.
הרב הכירו עוד מימי צעירותו, ונסע אליו לעיר שעוול. וכשבא ספרו ליד הרב, אמר שהבית נתמלא אורה. כשנפטר שמעתי מפי הרב בהספדו, שאילו זכינו היינו רואים עמודא דנהורא. ואמנם יש כאלו שלווהו לבית הקברות שראו עמוד בהכניסו לקבר
"


(מרשימות הרב יצחק אריאלי. נ.ב. שני מכתבי 'הלשם' לראי"ה לקראת בואו ארצה, ידועים הם)



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2010 22:34 לינק ישיר 

היכן נדפסו רשימותיו של ר' יצחק אריאלי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2010 23:38 לינק ישיר 

ע''י שאול שיף בהצופה
עי'
דברי הרב אריאלי זצ"ל על הראי"ה קוק זצ"ל

המקור
"הוציא האדרת והלבישו" מוסף 'הצפה', כ"ח תשרי תשס"ד,
הוזכר גם ב
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42138&pgnum=144 
1


תוקן על ידי זחלץ_קליח ב- 10/02/2010 00:08:13




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/2/2010 08:54 לינק ישיר 

פעם נדפסו רשימות מאת ר' יצחק אריאלי בתוך ירחון של ישיבת עטרת כהנים. האם מדובר באותן רשימות?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2010 20:52 לינק ישיר 

מסתמא הועתקו מ'הצופה'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/2/2010 13:52 לינק ישיר 

בספר אלף כתב (רשימותיו של ר"י וייס מווערבוי הי"ד ח"ב ב"ב תשנ"ז אות תקכב) מביא שהגאון רי"ח זוננפלד הספיד את בעל הלשם 'ונצטער מאד על פטירת צדיק זה'

על רבי יצחק הוטנר מסופר שהצטער שלא הכיר מקרוב את בעל הלשם אף שהיה בידו לעשות זאת. (ספר הזכרון לר"י הוטנר עמ' לו הערה 140)


תוקן על ידי אלייעזר ב- 14/02/2010 13:53:52




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/2/2010 16:03 לינק ישיר 

הגם שאי אפשר לקראותו "התלמיד המובהק" אבל תלמידיו של הגרי"ש כהנמן זצ"ל, יודעים לספר בשמו, שהוא למד אצל הלשם שלושה שנים בתור בחור צעיר. 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-15/2/2010 16:22 לינק ישיר 

היכן מופיע פרט זה? או למצער, מי הם המספרים זאת?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/2/2010 15:18 לינק ישיר 

בספר הרב מפונוביז מובא הסיפור, וכן הרבה מתלמידיו היושבים היום בישיבת פונוביז, כגון הגר"ב פורברסקי והגרי"ג איידלשטיין וכו', וכן נכדיו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/3/2010 08:37 לינק ישיר 


*טמירין*

ישורון החדש ובו מאמר על הלשם

הופיע ישורון חדש וכתמיד מלא וגדוש בכל טוב. בין הדברים נדפס מאמר של הרב משה דוד צציק הנקרא " אריה דבי עלאי" אודות הלשם. במאמר לקט הכותב תולדות הלשם מתוך המקורות הידועים ולפו''ר אין בו חידושים בכלל. ניכר גם חוסר דברים על חידושו של הלשם לעומת מקובלים אחרים ואולי אין ביד הכותב הכלים המצטרכים לכך.
 
ונכתוב כמה הערות קטנות מטעויות שראיתי שם בקריאה ראשונה:

בתחילה כתוב כי הרב הלשם נולד  בשנת תר''ב. ובהערה כתוב: כמו שכתב בעצמו בסוף ספר הכללים חלק ב. ודלא כמ''ש הר''א לוין עמ' ב' [שכתב שנת תר''א].

נאמנים עלי דברי הכותב אבל נא לציין מר''מ נכון, כי במקום שציין לא מצאתי  

 בהערה 30 כתוב: כאן המקום להעתיק את סיפורו של הרמ"צ מריה שם עמ' 396: "זכורני שנכנסתי פעם לבקר את המקובל הירושלמי הנודע בעל לשם שבו ואחלמה וכו'" 

אין לי את המקור של הסיפור, אבל בודאי שדבר זה לא יכול להיות,  כי ברי לי שהרב נריה עלה לארץ אחר פטירת הלשם בתרפ''ו וא''כ מעולם לא ראה הרב נריה את הרב לשם בירושלים.
 
 בסוף המאמר כתוב: על מצבת קבורתו [של הרב הלשם] נחקק לאמר "שמן משחת קודש אור הנשמות, להבת אש קודש דובר רמות וכו'".

הכותב הלך כעוור אחרי המקורות שלפניו, כי באמת אין מכל נוסח זה על קברו של הלשם. אמנם כך רשם הרב קוק לכתוב על  מצבת הלשם אך מסיבה שאיני יודעה, לא נחקק נוסח זה על המצבה בכלל. 

בהערה 14 מציין הכותב שבקונטרס תולדות הלשם של ר''א לעווין הנמצא  בספרית גרשם שלום, כתוב על אודות איזה ענין  בגליון הספר כך: "אח"כ שאלתי זה מהגה''צ ר' שלמה עליישעוו והשיב לי ג''כ כזה" ומסיים הכותב 'ולא הצלחתי לזהות אם הוא כתב ידו של ג' שלום או של ר' אריה'.

 האם עלה על דעתו שזה סגנון של ג' שלום?  ואטו כתב שלהם דומה בכלל? חוששני שהוא חמד כאן לצון.
 
בעמ' תש''צ כתוב: בהגיעם לירושלים [הלשם ומשפחתו] נערכה לכבודם קבלת פנים  צנועה בהשתתפות יחידי סגולה וכו' ובינהם תלמידו המבוהק רא''ש מהריל והמקובל חכם ר' יעקב אלאמגע וכו'.
 
צריך לתקן לר' אליהו יעקב לעג'ימי, והוא שותפו של המקובל הרב דוויק לכל ספריו ונזכר ע''י הלשם בהסכמותיו לספרי הרב דוויק. והטעות נפלה במקור, הוא רא''ל לעווין בתולדותיו, שמשם נעתק כל הקטע (ובטעות נשמט המקור, ופלא למה קיצץ הכותב בכל התוארים שנכתבו שם).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2010 20:07 לינק ישיר 

אכן עדיף היה שבביוגרפיה זו תסוקר גם תורתו של הלשם ומאפייניה הייחודיים, ולא רק פרטים יבשושיים חסרי משמעות.
גם מצער שהכותב לא השתמש בחומר שנזכר באשכול זה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-20/3/2010 22:41 לינק ישיר 

 הטענה על חוסר ההתיחסות לתורתו הקבלית של הרב הלשם היא טפילה למול הטענה על רוב השגיאות, השיבושים וחוסר הדיוק שבמאמרו של ר' משה דוד צציק

ואם בעניני שגיאות עסקינן הנה עוד כמה שהבחנתי תוך כדי קריאה .

 בעמ' תשפ"ה: "בזמן שהותו בטעלז נזדמן לו לר' שלמה להתוודע אל ת"ח זקן וכו' ולמד אתו שער רוח הקודש ושער גן עדן למהרח"ו".

מהר''ר חיים ויטאל לא חיבר מעולם שער גן עדן. 

 בעמ' תשצ''ג מביא הכותב דברי הלשם המעיד על עצמו, שכל ספריו מיוסדים על כתבי האריז''ל והגר''א ושאין לומר השערות מעצמינו וכו'. ומסיים: "למרות זאת מצאנו בכתביו, שר' שלמה השתמש גם בספרי רבי ישראל סרוג ובספרי תלמידי בית מדרשו: ספרי רבי מנחם עזריה מפאנו, עמק המלך, מאמר אדם דאצילות וספר שערי גן עדן.

בזה הוכיח הכותב חוסר ידיעה בסיסית. מה "למרות זאת" יש כאן???

ספרים אלו גם הם תורת האר''י (ולפחות כך הוחזקו ע''י רבים והלשם בכללם, ואני מדבר על כולם חוץ משערי ג''ע שאין אני יודע ענינו בדיוק ולא שמעתי מעולם שהוא תורת ר''י סרוג) אלא שאינם  מכתיבת מהר''ר חיים וויטאל. [וכמו שהעתיק לשון הלשם בהערה]. וא"כ איזה ניגוד יש בזה לדבריו הראשונים של הלשם שכל ספריו מיוסדים רק על זוה''ק אר''י וגר''א????  אתמהה.

  שם: "בגודל ענוותנותו, לא רשם [הרב הלשם] את שמו על הגהותיו [על העץ חיים] כי אם בשם רשב''ח".

  מה ענווה יש באדם חותם שמו בתואר ר' ?

 אלא שגם כאן יש שיבוש בהעתקת המקור. בהקדמת הע''ח כותב המקובל רבי מנכין המו''ל "עוד כמה הגהות יקרות על הרחובות הנהר ונה''ש עצהי''ט וקראתי אותו  בשם הרשב''ח". ומוסיף ר' אריה לעווין: "ושמעתי שהמחבר זצוק''ל ביקש שלא לתארהו רק בשם הרשב''ח".  היינו שהרב הלשם ביקש שלא לכתוב שום תואר עליו זולת ר' (וגם לא לקרוא שם משפחתו) אבל כמובן שמעולם לא חתם עצמו בתואר כבוד...

בעמ' תשפח. נכתב: "היה מפורסם בדורו ועמד בקשר עם גדולי חכמי זמנו" וכאן מונה הכותב רשימה מוזרה הפותחת בר' ישראל סלאנטער ומסיים בר' אליהו לופיאן... (שבשעת פטירת ר' ישראל היה ילד כבן שבע...) ובהרב כהנמן (שבכלל לא נולד אז). על אודות הרב כהנמן נכתב:  

 "מספרים על הגרי''ש כהנמן רבה של פוניבז' שלמד אצלו קבלה בהיותו נער בין שנים עשר ..."

במחילה יש גבול מה שאפשר לעשות אויס לאכין מן הציבור, ויש בזה גם זלזול בחכמת הקבלה כמובן.

הלכתי לחפש בספר אודות רבי כהנמן של הסופר ר' אהרן סורסקי, מתוך סברא ששם מצא הכותב משהו מזה. ומצאתי שם שמספר על הרב כהנמן שבהיותו נער למד בז'ידיק, ושם שמע שביער בבקתה מסתופף הרב הלשם והלך לראות פניו וכך כותב סורסקי: "וראה זה פלא, למרות שהיה כ''כ צעיר הראה לו הצדיק המקובל פנים מסבירות קירב אותו בחיבה יתירה ולפעמים הפליג בשיחה עמו על דברים כמוסים מן הנסתרות".  

אין צריך לומר שקיים מרחק עצום בין הניסוח המופרז של הכותב כיכול למד רבי כהנמן קבלה אצל הלשם, לבין ניסוחו של סורסקי (שגם הוא כמובן תיאור ספרותי...)

הכלל, הרוצה לקרוא דברים נאמנים ומדויקים על איש האלהים בעל הלשם ילך למקורות שציין הכותב בתחילת דבריו, כי במאמר זה לא נוסף דבר מלבד שיבושים הפרזות וחסרונות.

 [וכדי שלא יהיו דברי רק ביקורת בכדי, אוסיף עוד ב' דברים המונח בזכרוני עתה, ראשית באחד מספריו הזכיר הרב הלשם בספרו את הגאון ר' ישראל סלנטער. ועוד ראיתי שיחה נאה באיזה ספר בשם הרב קוק שהתבטא ואמר מה שעשה ר' דוד קארלינער בנגלה עשה הלשם בנסתר...].



תוקן על ידי טמירין ב- 20/03/2010 22:49:39




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/3/2010 23:31 לינק ישיר 

אליעזר באומגרטן מאוניברסיטת בן גוריון כתב תזה "היסטוריה והיסטוריוסופיה במשנת ר' שלמה אלישיב" ובראשו סיכום יפה של תולדות הלשם.


תוקן על ידי marmarosh ב- 20/03/2010 23:36:32




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/3/2010 23:35 לינק ישיר 

במאמר הנ"ל צויינה העבודה של באומגרטן.

יש למאן דהו את נוסח המצבה שכן נחקקה בסופו של דבר על ציונו של הלשם?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > שירה ספרות ופרוזה > ספרים וסופרים > על אודות בעל ה'לשם' ותלמידיו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 6 לדף הבא סך הכל 6 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.