על אודות בעל ה'לשם' ותלמידיו

עלי לציין שלעומת מאמרו של קמניצקי הגדוש שטיות (הדברים הטובים ברובם כבר נאמרו אצל אחרים) קראתי את מאמרו הרב איתן הנקין שהרשים אותי מאד במתינותו ובבירור האמת הכל מתוך איפוק ויראת הכבוד. שנות אור מרחיק ביניהם!

מתינות מרשימה אותך. אין ספק. הלך המתון אצל המתינות ומצא מנוחה. חבל שחיים מוסקויץ לא למד ממנו!

(די, די)

מה אסור להתווכח כאן? הפורום חייב להיות רדום?

בן זוטא, אדרבא תראה לי מאמר אחד שנדפס בהיכל הבעש"ט שלא נכתב מתוך כבוד לכל גדול שיהיה ליטאי או חסיד מדורינו או דור שלאחריו כולל זה של מוסקוביץ שבעת עריכת המאמר נסחט כל קינתור אישי כפי האפשר (אך כמובן הההערות שקמינצקי אינו חוקר אמת לא היה מנוס מלהכניס)  והמערכת עמדה בתוקף עריכה אחרי עריכה -  שזה יהיה עניני בלבד, ואכן לפועל קמניצקי אינו לא פחות ממחוצף והוא שבכל מאמר שלו חייב להקדיש מלים של מחלוקת שמזה הוא חי, אז באמת חשבת שאף אחד לא יענה לו? אם הוא חולם כך (ואני יודע שהסתובב בדמיון שדבריו הם כל מוצקים שקשה להפריכום)- הוא הזוי. בוודאי אש תמשוך אש, אך המערכת תשתדל שזה יהי' עניני וללא ביזוי ת"ח או צדיקים מכל חוג וללא נסיון

ובאמת השוואה בין שני מאמרים זה אחרי זה - קמניצקי ליד הנקין שדנים באותן סוגיות רגישות - רק מוכיח כמה ברבוריו של קמנצקי הם דבר הבל ובלבול לעומת דבריו השקולים של הנקין. זה פשוט מדהים

שטות אופיינית של קמניצקי במאמרו החדש היא השוואה המשונה שחסידים נוהגים להפוך מתנגדיהם למפלצת ומביא דוגמה נוספת  "על רבי אברהם חיים דוב לוין מחסידי חב"ד שהתנגד לדרכם והיה נקרא ה'מלאך רבי".הדבר פשוט מצחיק ומבדח ומשעשע (לא יכולתי לא לפרוץ בצחוק על השגעון) . ר' אברהם דוב לוין מאיליא -ארצות הברית הוא המלאך הידוע, מעולם לא שמעתי עליו הכינוי ה"מלאך רבי" אלא ידוע בשם המלאך סתם בפי חסידיו ותלמידיו ואין זה כינוי מזלזל כלל שהמציאו חסידי ליובאוויטש אלא כינוי יוקרתי (ואילו לפי עדות בנו של המלאך המובאת בספר 'מפיהם ומפי כתבו' מחסיד סאטמאר ח"ב עמ' קמ"א טוען שהכינוי מלאך כבר קיבל באיליא "כאשר חמותו ראתה איך שאבא מאיר לומד בלי הפס אמרה עליו מלאך הוא"

קמנציקי מציין למאמר של י"ל זיסניץ על הצ"צ שנדפס בכת"ע כנסת ישראל - וכעת לא היה לפנייי לבדוק על מה יש לעיין שם על המלאך?

אחרי ששמרן העלה כאן בטובו את מאמרו של צ'ציק וראינו שאינו כצעקתה כלל,אולי מישהו יכול להעלות גם את מאמרו של קמינצקי,ולקינוח גם את מאמרו של הנקין(הכותב עצמו מוזמן להעלות זה גם בקובץ וורד...)

(אתנחתא,

עוד הערה אחת. אודות חתנו השלישי של בעל הלשם.
ר' שלום אב"ד ווייאגאווא.

ר' משה צ'צ'יק, כתב בסוף, על כל הצאצאים, "כנראה שלא נותר גם אחד מהם לאחר חורבן יהדות אירופה".

אמנם, ר' שלום [קמינסקי], עלה לארץ שנים רבות לפני החורבן, היה בחיפה, ונפטר ט"ו סיון תרצ"ה. לא ידוע לי אם הותיר צאצאים.

   תולדות. מנין המידע והתאריך המדויק? אגב במליצי אש (שמן הסתם לא ידע מעצמו אלא קיבל הכל מרצ''ה פרבר) כתוב שהיה שמו ר' שלום מרדכי קרומנסקי.  במפעל לשוקלד צ.ד. עבדה אשה אחת שהיתה נכדת הלשם ואף היו תח''י כתבים מבית סבא. ואולי היא אמו של האדם שהוזכר כאן.   

 מענין מה היה יחס הקורבה בין הסופר האידישסט 'בעל מחשבות' ישראל עליאשאוו מקובנה למשפחת הלשם. בביוגרפיה עליו בספר ליטע ח''א עמוד 1045 כתוב על אביו ר' שלמה זאלקינד עליאשאוו: 'ער האט געשטאטמט פון א שיינער משפחה אין זאגער וואס איז בארמיט געווען מיט אירע לומדים און משכילים'.  

 כהשלמה למה שהזכרתי לעיל. זה לשון הלשם (ספר הדע"ה ח''א דרוש ה'):  '...וסימנך בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו. ומ"ש יתפתחון כו' ר"ל שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלהים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי [וכל מי שיעמיק בזה ישכיל וימצא ולא היה כ"ז קודם שנת ת"ר. כי אז היה עדיין סתום וחתום. אלא רק ליחידי סגולה לבד. כן שמעתי בשם הגאון החסיד ר' ישראל סלאנטער ז"ל'

 ומכאן קושיא גדולה למספרים את הסיפור על פגישת הלשם והגריס ומענה הגריס ללשם אודת לימוד הקבלה. כמובן.

  ואגב בעמ' תתג נכתב בהערה אודות הסכמת רבי יוסף חיים מבגדאד ללשם שלא נדפסה והובא שם הנימוק לפימש''כ הרב''צ חזן בתולדות הבא''ח כי מסורת היתה לו עוד מאבי אביו להמנע מליתן הסכמות 'כי הרב מור זקינו רבינו משה חיים ז"ל כתב הסכמה בשנת תקצ"ז לספר פאת השלחן להר"י משקלאו תלמיד הגר"א ז"ל, ובאותה שנה חלי"ש ולא זכה לראות הספר'.  והנה אמנם כן הרמ''ח נפטר בשנת הופעת הספר.  אכן, עיני ראו טופס של פאת השולחן עם חי''ק של רבי משה חיים בשערו. (ואולי אפי' הוצג בקטלוג של מכירה פומבית).

-----------------------------------

טמיר ונעלם