למרות שאמרתי למנהלי הפורום שזה יהיה הנושא הראשון שאעלה - התאפקתי עד עכשיו.
פשוט, תנועות ידיים מיותרות ומגוחכות של חזנים רבים מוציאות אותי מדעתי!!!
זה מתחלק לכמה:
יש את אלה שפשוט לא יודעים מה לעשות עם הידיים כשהם שרים (בדומה לרובנו, כשעומדים להצטלם) וזה גורם להם לגחך את עצמם לדעת.
מתעלים עליהם אלו שפשוט 'מסבירים' לנו את המילים, כמו שאנו מפגרים...
ויש את אלה שהתנועות לא מתאימות למוזיקה, כמו פתיחת ידיים לרווחה באופן שממש לא משקף את גובה הקול ועוצמתו...
דווקא ההזדמנות שניתנה לי כאן בפורום לצפות בכמה קטעי ווידאו, מחזקת את התחושה ואת הביקורת שלי.
(למשל, מישהו רק מתחיל את המילים 'המעביר בניו' וכבר עושה תנועות מעגליות עם ידו. מה זה?!)
תמיהני על חזנים שאינם 'מבקרים' את עצמם בנושא זה מול קטעי ווידאו שלהם עצמם - ותמהני יותר על מורים/מנצחים/אמרגני הופעות שאינם שמים דגש על נקודה זו.
--------------------------------
אינני רוצה ח"ו לחטוא ולא להחטיא, על כן אבקש מכולם לא לנקוב בשמו של אף חזן לשלילה ח"ו.
ואין בכך חטא אם אפנה את תשומת לב החזנים בעיקר לזמרי אופרה וגם לחזנים ב"צ מילר ובנימין מולר שתנועות ידיהם מאופקות ומדודות ומכבדות.
ובמסגרת ה"לשם שמים" שלי אודה למי שיסב, ב'פרטי', את תשומת ליבם של היכולים לגרום לשינוי לדבר אשכול.
נשלח ב-10/2/2010 11:53
אוי כמה שאתה צודק
אבל זה בא הרבה פעמים מחוסר כישרון להופיע לפעמים זה מזעזע איך שחזנים שרים. דווקא עמידה שמאוד הרשימה אותי הייתה של איטשא מאייר הלפגוט. אבל יש חזנים שהשם ישמור אי אפשר להסתכל עליהם כשהם שרים הם משתוללים ומתפרעים מתחזנים בקרטה בלי שום קשר לכלום ולכן הרבה חזנים ומורים לחזנות אומרים להתאמן מול המראה ואני מקווה מאוד שהאשכול הזה ישפר את המודעות לחזנים
תוקן על ידי Cb3000 ב- 10/02/2010 11:56:34
נשלח ב-10/2/2010 12:11
האמת, התעלמתי מנקודה אחת: תנועות ידיים, מדוייק יותר - כפות ידיים, קשורות בהרבה מקרים להקלה על המאמץ הפיזי של הוצאת הקול. לכן, לא כ"כ הוגן להביא 'ראיה' מחזנים שאינם מתאמצים בשירתם.
אך בכ"ז, יש מקום לתשומת-לב רבה מצד כולם לנושא חזותי אקוטי זה.
נשלח ב-10/2/2010 12:55
אני מציע שהכלל בחזנות יהיה ידיים למעלה על הראש.
בשירה בכלל זמרים הם הרי פסלים ומצליחים לנענע את עד אגן חלציהם .
אצלנו יש אבנט ולכן תנועות ידיים בתפילה.
למביני התפילה לעומקה אכן כל תנועה משבשת את דעתם, והם צמודים לעמוד.
נשלח ב-10/2/2010 13:04
בחגוי וטנור 66 אהבתי את הכתיבה שלכם מסכים מאוד עם מה שכתבתם כל הסיבות מסבירות את הרדידות הקיימת היום מה שמעצבן שגם אם יש כבר איזה אחוזון קטן שכן שייך לענין היצירה דווקא הוא לא מקבל את הבמה ואת העידוד לזה וככה מתייבשים ומתביישים אותם אנשים חבל שצריך פרסום אגרסיבי כ"כ לאומנות כ"כ רגישה ואיכותית
נשלח ב-10/2/2010 13:10
חבר, ברוך שובך!
אבל כלך לך אצל האשכול המתאים...
נשלח ב-10/2/2010 14:53
וכמובן, תגיב כאן תגובה כלבבנו...
נשלח ב-10/2/2010 21:39
יש להבחין בין תנועות ניצוח (אולי זו הכוונה "תנועות מעגליות בתחילת המעביר בניו"), שאצל חזנים צעירים בעיקר נחוצה בשביל לקבל תחושה של קצב עד שמפתחים קצב פנימי, לבין תנועות מגוחכות שבאות "לחזק את הכתוב" (... כל בכוריהם הרגת!!!!!) או סתם לנופף בצורה חסרת טעם.
דניאל
נשלח ב-10/2/2010 22:10
"למביני התפילה לעומקה אכן כל תנועה משבשת את דעתם, והם צמודים לעמוד."
השוה כאן: מלכים ב' ד':ל"ה וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה, וברד"ק וברלב"ג שם, ואפשר שלא היה ממביני התפלה לעומקה והצליח להחיות המת בכל זאת?
נשלח ב-10/2/2010 23:32
בס"ד
ישנו הסיפור הידוע: כשבא חברו הפריץ של הפריץ לבקרו, אמר לו :אין כמו היהודי שלי. כשהוא מתפלל שום דבר לא יזיז אותו.
הלכו לראות. הציצו מהחלון וראו את היהודי בפינת החדר, פניו אל הקיר, לא נע ולא זע. דפקו ודפקו בדלת - לשוא. יריה באוויר - היהודי לא זע.
אחרי זמן מה כשהיהודי פסע אחורה דפקו שוב, וזה קיבלם בכבוד הראוי וכו' שאלו אותו מדוע לא ענה קודם ואמר שלא שמע כלום. שאל הפריץ האורח: כשהיהודי שלי מתפלל, כולו מתנענע ומזדעזע וכו' אמר היהודי: אספר לכם סיפור. פעם המלך בנה ארמון חדש, ורצה שבחדר השנה תהיה כספת סודית, על כל צרה שלא תבוא. הזמין את המומחה ודרש ממנו להכין תא שיכנסו בו בדיוק 10000 מטבעות זהב. לאחר שהושלמה המלאכה התחילו להכניס מטבעות ולספור. 1...2....3.....9,999..... והאחרונה סירבה להיכנס! אוי ואבוי! אך המומחה לא התרגש. "הוציאו את כל המטבעות!" הוא לקח סמרטוט וניגב את התא מכל אבק הבניה שדבק בו. "עכשיו תכניסו!" 1...2....3....9,998...9,999.............10,000 !! סיים היהודי ואמר לפריצים: מי שיש לו קצת "אבק" על הלב צריך להתנועע כדי לעזור לעצמו להסיר כל המחשבות וכו' ולהתעורר בכוונה. אבל אצל מי שליבו נקי אין צורך בגורמים חיצוניים.....
נשלח ב-11/2/2010 00:03
עדיף שינענעו וינפנפו את האוויר בבית הכנסת/קונצרט מאשר במקום אחר ודל...
_________________
"כל מי שאומר בנגלה שאינו מאמין בנסתר, יש לחשוש שבנסתר אינו מאמין בנגלה". (ר משה סופר מפרשבורג)
נשלח ב-11/2/2010 00:03
עדיף שינענעו וינפנפו את האוויר בבית הכנסת/קונצרט מאשר במקום אחר ודל...
_________________
"כל מי שאומר בנגלה שאינו מאמין בנסתר, יש לחשוש שבנסתר אינו מאמין בנגלה". (ר משה סופר מפרשבורג)
נשלח ב-11/2/2010 00:03
עדיף שינענעו וינפנפו את האוויר בבית הכנסת/קונצרט מאשר במקום אחר ודל...
_________________
"כל מי שאומר בנגלה שאינו מאמין בנסתר, יש לחשוש שבנסתר אינו מאמין בנגלה". (ר משה סופר מפרשבורג)
נשלח ב-11/2/2010 04:35
ניוטרל הבנו בפעם הראשונה אכן הציעו כאן דבר נכון להתאמן מול המראה., אך חוששני שיש חזנים שלאחר אימון מול המראה יפרשו מהמקצוע. זכורני כד הוינא טליא את עמידתו המכובדת של החזן משה שטרן בצורה מלכותית, כמו"כ בהסרטה של יוסלה רוזנבלט תענוג לראות עמידה יפה ללא נפנופי ידיים. ככלל דעתי שככל שהחזן קטן יותר נפנופי ידיו גדולים יותר.
נשלח ב-11/2/2010 21:46
אני קצת חולק בענין כי הידים בכל אופן שפת הגוף ורוצים להעביר איזה מסר תראו את דויד רויטמן חזן החזנים איך הוא משתפך ותראו את הסרט של דוד קוסביצקי בקונצרט באוסטרליה למי שיש וראה ותראו איך הוא עומד ועושה עם הידים חבל על הזמן וגם משה קוסביצקי בחתונה למרות שלקח סידור וידע בע''פ את ולירושלים עירך ששר את זה אלף פעם ואכ''ז לקח סידור בשביל להחזיק את הידים של א ישתולל יותר מדי ומהאי טעמא יוסלה מחזיק סידור בא יידישע מאמע וגם ויתגדל באידיש ששניהם לא כתוב בסידור אבל בשביל לשלוט על עצמם כי הנשמה יוצא עם השירה ומי ששר בלי נשמה כמובן אין לו צורך בכלל לעשות עם הידים ובלי שמות אבל אתם בהחלט צודקים לא צריך להגזים ואולי צריכים ג''כ להחזיק טיכאלע כמו פאווארוטי שלא בשביל לשלוט ולפעמים אתה שר במקום שאין סאנוד נכון ורוצה להתרכז פוקוס בפיתוח הקול שלא תלך לאיבוד כשהמוניטור לא טוב תעלו על הבמה ותבינו תלוי בניסוין ותלוי בנשמה ואין כללים בזה
נשלח ב-11/2/2010 22:23
איני יודע על מה המהומה על לא דבר. לענ"ד אין זה עניין להתגדר בו כלל מצד עצמו וכל הוויכוח אינו אלא פלפול סרק בלא קץ ובלא תכלית. כל חזן רשאי לנופף בידיו, לרקוע ברגליו ולהעוות את פיו ביודעין ושלא ביודעין, באונס וברצון , כדרכה ושלא כדרכה - ואיש לא יאמר לו מה תעשה. זהו חלק מאישיותו האינדיבידואלית ואין כאן המקום להעלות סוגיה זו על ראש שמחתנו. דומה, שמן הראוי לעסוק בשאלה יותר קרדינלית - מהו המקור להתנועעות בתפילה (מה שנקרא בלשון העם "זיך שאקלען") של היחיד והרבים כאחד, ולשם מה היא באה? בטוחני, שההידרשות לתופעה זו, שקנתה לה שביתה במחוזותינו מימים ימימה, תהיה יותר הולמת ויותר רלבנטית. אז אנא...
