אנא, אחי, אל נא תרעו. וכי מה יצא לנו משריפת כתבי אחרים, והלוא יוכלו לעשות כמו כן גם לנו, ואנה אנו באים. אם ברצוננו למחות על פגיעה בכבוד גדולינו מה לנו כי נעשה כמעשיהם ונפגע בכבוד גדוליהם, ובכך מראים אנו כאילו מלחמה לנו בין גדוליהם לגדולינו, ולא כן הדבר, שהרי אהבה ואחוה שלום ורעות שוררים בין כל בתי גדולי ישראל, וכל המסכסכים הם שועלים קטנים המחבלים כרמים שעתידים ליתן את הדין.
האם נתחיל כעת במלחמה אשר נקרית בשפת העם "על כל הקופה", בעוד אשר במלחמה כזאת כוחם רב מכוחנו. ואשר יאמרו הדור הצעיר אשר זה מקרוב בא כי יכול נוכל להם, ומה בכך? הרי בכך תהא כמוהו, ומכל אשר אתה כועס עכשיו תרבה עוול ויותר מכך. שמעו נא אחי, אנשי הדור הצעיר, ואל תשעו אל קול היצר הקורא לכם לבוא חשבון ללא דין וחשבון, ללא מחשבה יתירה על העתיד העשוי להיות לנו. הן בכך רק יחזקו אותם טועים, המכונים בטעות גזענים (שהרי לא גזע הוא, וכל ישראל זרע קודש), ויאמרו כי אלימות בדמנו וכי הם צחים וטהורים כשלג. כמובן שטענתם לא תהיה נכונה, אך מה נוכל לענות אל מול ערימות נייר, אשר גם דברי קדושה כתובים בהם, העומדים שרופים ואותיות פורחות באוויר?
אל נא, אחי. הן ארץ אחת לנו, ובה נחיה יחד עד ביאת גואל. מדוע נזרע שנאה וסכסוך? מדוע נצטרך לעבוד מול שכנינו ופנינו ופניהם לא יהיו כתמול שלשום? הלנצח תאכל חרב השנאה בלבבותינו? חלילה! אלו הרוצים להביא אותנו בזדון לידי כך, חרבם תבוא בליבם וקשתותם תישברנה, אך אלו בודדים הם, ברחמי ה' על עמו. ואילו המון הציבור אשר יד ורגל אין להם רק מתדרדרים ונופלים אל המערכה בראותם כתבי עת אשר נשלפו מתוך תיבת הדואר אשר היא רכושם הפרטי ונופלים שדודים אצל האש המאכלת.
ולגדולי המחנה קורא אני: עמדו בפרץ אל מול ההמון הצעיר הנבער אשר לב לו אך מוחו לבשלות עדיין לא הגיע. מתפקידנו הוא לעמוד על המשמר ולנתב את תחושת המרץ לכל דבר שבקדושה אשר אצל הדור הצעיר אל דברי התורה הקדושה אשר מתוקה היא מדבש ונופת צופים. ומי יוכל לנו בעוד אשר נערינו יושבים והוגים בתורה הקדושה, כפי דרכם של קדמונינו, ועוסקים בתורה לשמה ורובם הגדול עושה זאת תוך כדי דרך ארץ, וזו היא התורה המתקיימת ואשר אינה בטלה לעולם ודוחה עוון ופשע.
תהי ברכת שמים עליכם, ותבורכו בכל מילי דמיטב, מנאי, הצעיר באלפי ישראל.
 |
|
|
*--#b0b2b4*
