| נשלח ב-12/2/2010 19:20 |
 |
| |
לא יכול להתחתן בארץ?!?!
השבוע גיליתי שאם אני רוצה להתחתן עם לא-יהודייה, אני לא יכול. במדינה דמוקרטית (בשנת 2010) כאשר שנינו אזרחים לכל דבר, שוללים מאיתנו זכות בסיסית. איפה בדיוק אנו פוגעים במישהו? חוק לא מובן?!?! קראתי כבר את הערך של נישואים\נישואים אזרחיים וכל ההשלכות על הצביון היהודי... זה עדיין לא מספיק. זה רק אני, או שזה נשמע מוזר?!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2010 20:59 |
|
| |
אתה מעוניין לפתוח בדיון מדוע ליהודי אסור להתחתן עם לא יהודיה על פי חוקי התורה? או שאתה מעוניין לדון מדוע במדינת ישראל יש חוק שלא מאפשר כזו חתונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2010 21:01 |
|
| |
ובכלל מה היחס של הפורום להודעה שנכתבה בשבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2010 21:29 |
|
| |
סליחה. כנראה הגעתי לפורום הלא נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2010 21:34 |
|
| |
מותק, לא ירחק היום ואנחנו נעשה חק שאוסר לכתוב בשבת, אם תמרה את החק אנחנו נצלוב אותך.
מנהלים, נא למחוק את האשכול [נפתח בשבת].
תוקן על ידי סייף ב- 13/02/2010 21:35:38
הצטרף גם אתה למשתמשים באינטרנט מסונן, ולא תביא תועבה אל ביתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2010 22:03 |
|
| |
סייף אני מצטט מתוך: אשכול הפתיחה של הפורום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2010 22:47 |
|
| |
מתי ראית אותי עובר על חוקי הפורום הקדושים?
_________________
הצטרף גם אתה למשתמשים באינטרנט מסונן, ולא תביא תועבה אל ביתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2010 22:50 |
|
| |
| סייף כתב: |  | אנחנו נצלוב אותך.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2010 23:57 |
|
| |
אני מודיע לו זאת, עם כל הכבוד הראוי, כמובן. גם את הצליבה נעשה בצורה מכובדת.
תוקן על ידי סייף ב- 13/02/2010 23:58:56
הצטרף גם אתה למשתמשים באינטרנט מסונן, ולא תביא תועבה אל ביתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 00:04 |
|
| |
התקיים בך מאמר חז"ל (בב"ק) "ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה"..
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 00:26 |
|
| |
אם להודעת הפתיחה יש מקום בפורום, אינני מבין מהי התועלת במחיקתו בשל פתיחת האשכול בשבת. לכל היותר יש לבקש מכותב ההודעה לא לעשות זאת פעם נוספת, אני מתאר לעצמי שהוא יכבד את הבקשה.
לגופו של עניין, מדינת ישראל היא אכן מדינה דמוקרטית וליברלית, המאפשרת לכל אדם לחיות את חייו כאוות נפשו. למיטב ידיעתי, אין חוק שאוסר על שום אדם לחיות ולהתחתן עם כל מי שיחפוץ, ההגבלה היא על ההכרה של המדינה בנישואין אלו. ההכרה בנישואין של בני זוג רלוונטית לזכויות וחובות אזרחיות, כדוגמת קצבאות ביטוח לאומי; נקודות זכות במס הכנסה; ירושה; מזונות; זכאויות לדיור; רישום במרשם האוכלוסין וכיו"ב. להבנתי, זכויות וחובות אלו, אינן מונעות משום אדם לחיות את חייו כאוות נפשו. אף אחד לא יענש או יקנס על כך שנשא בן או בת זוג שלא באמצעות הרבנות הראשית, אבל הוא פשוט לא יוכר כבן זוג לעניינים הנ"ל. בדומה לחוק זה, ישנם חוקים נוספים בענייני דת ומדינה, כדוגמת "חוק השבת". כידוע, אין תחבורה ציבורית בשבת, ומרבית בתי העסק והמפעלים סגורים גם כן ביום זה. אולם גם כאן, החוק איננו מונע משום אדם מלנסוע בשבת כרצונו, או לעשות כל מלאכה שברצונו לעשות. כך ניתן גם להתייחס לחוקי הכשרות, המגבילים במידה מסוימת את מכירת החמץ בפסח, או יבוא של בשר לא כשר לארץ. כמובן שגם הם אינם מונעים משום אדם מלאכול חמץ בפסח או לשבוע נבלות וטריפות בכל השנה.
ההחלטה של המדינה לקבוע את החוקים הללו, אשר כאמור אינם חלים על הפרט אלא על המרחב הציבורי ו/או על זכויות וחובות של המדינה כלפי האזרח, נקבעה בהליך דמוקרטי מלא. מרבית חברי הכנסת שנבחרו על ידי הציבור החליטו לתמוך בחוקים אלו, בין אם מתוך הכרה אישית בנחיצותם ובין אם מחמת הסכמים קואליציוניים וכיו"ב עם הנציגים של הקהילה הדתית והחרדית. מי שמעוניין בשינוי החוקים הללו, יידרש גם כן לעשות זאת באותות תהליך דמוקרטי.
מעבר לחוקי המדינה המאפשרים או מונעים נישואים של יהודי למי שאינה כזו, כאדם דתי ומאמין אני מצטער מאוד על רצונך להתחתן עם מי שאינה יהודיה, ואני סבור שגם מנקודת ראות לאומית מדובר בצעד מצער מאוד. אנו בנים לעם מיוחד ועתיק יומין, אשר קיבל תורה אלוקית והנחיל לאנושות הרבה ערכים אוניברסליים חשובים ביותר. לעם זה ישנו עוד יעוד גדול לטובת האנושות כולה, ולכן ההתבוללות המאיימת על המשך קיומנו כעם, היא אובדן גדול מאוד. גם אם מצאת בבחירת ליבך את כל היתרונות שהינך רוצה למצוא בבת זוגך, עליך להתעלות על טובתך האישית בלבד, ולחפש את הדרך למצוא בת זוג מתאימה מתוך העם היהודי, על מנת שגם ילדיך יוכלו להתווסף לשרשרת הדורות של העם היהודי.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 00:52 |
|
| |
בן ציון
בדבריך אני רואה חלוקה בין כפייה דתית במרחב הציבורי לכפייה במרחב הפרטי, אתה מקבל את הכפייה כאשר מדובר במרחב הציבורי אבל אתה טוען שלא ניתן לכפות אדם במרחב הפרטי שלו.
לדעתי יש למדינה חובה בסיסית כלפי כל אזרח לאפשר לו להתחתן, ולהיות מוגדר כנשוי. ומכיוון שכך לא ניתן להגדיר את מניעת הנישואין האלו ככפייה המתבצעת במרחב הציבורי בלבד.
לדעתי מדובר פה במקרה שבו ההגדרה מדינה "יהודית ודמוקרטית" היא פרדוקסלית. ושני ההגדרות נלחמות זו בזו.
תוקן על ידי ההיולי ב- 14/02/2010 00:56:08
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 01:05 |
|
| |
אשכול על הפרדת הדת מהמדינה:
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 10:09 |
|
| |
לצורך ההקצנה, ונא לקחת זאת כך, אם יחליט מישהו לשאת לאשה מטאטא, האם על המדינה להכיר בכך מפני היותה מדינה דמוקרטית?
דמוקרטיה אינה בהכרח הכרה בכל בחירה של היחיד. מקסימום המנעות מכפיה, וגם זה מוגבל. המדינה כופה על אזרחיה שלא לסחור בנשק עם גורם עוין. האם זו לא פגיעה בחופש העיסוק?
זו אכן פגיעה, אלא שטובת החברה דורשת זאת והצעד נחשב מידתי. כלומר, מידת הפגיעה ביחיד מוצדקת מחמת הצורך למנוע פגיעה בציבור.
הציבור היהודי יש לו עוד כמה צרכים כדי לשרוד, מעבר לצורך למנוע את התחמשות האויב. למשל, מניעת התבוללות. המדינה רשאית אפילו למנוע זאת מהיחיד, אם היא תחפוץ בכך ותוכיח כי זו דרישת הציבור כדי להמנע מפגיעה. ודאי שאין סתירה לדמוקרטיה באי הכרה אקטיבית בנישואין אלו.
אגב, את רוב ככל ההטבות הכלכליות, ניתן לקבל היום במסגרת 'ידועה בציבור'.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 10:36 |
|
| |
אחד מהרעיונות הבסיסיים של הדמוקרטיה הוא חופש הדת, ובכלל זה החופש להיות חילוני.יש שני חילוקים בין המטאטא לגויה: א. יש הבדל בין מניעת סוג של נישואין למניעת נישואין לסוג של בן אדם. ב.יש הבדל בין מניעה מצד הבנה כי אין כאן מקום לנישואין למניעה מסיבה דתית.
לא מדובר כאן בחוק שמטרתו היא הישרדות העם היהודי, בעיקר מכיוון שהמדינה אינה מנמקת אותו ככזה. החוק נותן סמכות לבתי הדין הרבניים לבצע את פעולת הנישואין, והם לא מסכימים לבצע נישואין מטעמים דתיים ולא הישרדותיים. חלק מהחוק זה גם הנימוק שלו, ולכן לא ניתן לשנות את הנימוק.
לצורך כך יש לחוקק חוק חדש.
עצם הטענה כי מדובר פה בסכנה, היא מגוחכת, מכיוון שאנשים לא באמת שמים על החוק ולכן הוא לא מציל כלום, וגם מפני שבמדינת ישראל אין סכנה לביטול העם היהודי בגלל שהרוב הוא יהודי, והוא אינו מתחתן עם ערבים כמעט, רק עם מיעוט של גויים. ולכן זו סכנה שאינה ממשית, ואינה מווה עילה לפגיעה בזכויות הפרט.
אפילו אם לא היה שום נפק"מ בין ידועה בציבור לבין נשוי, עדיין המדינה מחויבת להעניק את התחושה הסמלית של נישואין לאזרחיה, ומכיוון שהיא לקחה על עצמה את התפקיד הזה (כמעט ברור שזה התפקיד שלה), היא צריכה להעניק אותו בשווה לכולם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2010 11:07 |
|
| |
הדיון קצת מיותר לאחר קבלת הפנים החמה לה זכה פותח האשכול, וקצת חבל.
|
|
|
|
|
