המשבר התקופתי מגיע תנו עיצה איך לעבור אותו דחוףףףףףףףףףףףף
חברים וחברות יקרים כרגיל בתקופת החגים מגיע תקופת המשבר. ולצערי זה השנה חזק מאי פעם.
אני חייב עצה לפני שאני מתמוטט נפשית.
די אני כבר לא ילד קטן ולצערי הרב כבר בחור גדול ואני לא רואה את האופק. די נשבר לי.
מה עושים?
קשה לי לראות את החברים נשואים באושר ועושר. קשה לי לראות את כל הנשואים והנשואות וקשה לי לראות את הטוב שכולם מחייכים לך מסביב.
זה משגע אותי.
די תצילו אותי.
נשלח ב-16/2/2010 16:15
יש לי עיצה קטנה. אפילו שהיא בנאלית ואולי גם מרגיזה ובכ"ז. תפילה להגביר ללא קשר. יחד עם זה אני משתדלת לקבל ברכות רבנים. זו עצתי. יש משהו מאוד מחזק, מאוד משתתף, מאוד תומך ומאיר את הדרך בברכה של אדם גדול. מעין צידה לנשימה קצרה נוספת. בתפילה שחודש אדר יהיה חודש הישועה!
תעבור אתזה. אחר כך שומדבר לא יזיז לך!! :-)
חודש אדר שמח...
_________________
תוקן על ידי אחת_מאלף22 ב- 16/02/2010 16:43:25
ואתה לבד מתגלגל בדרכך אתה לא לבד אחרים לבד איתך
נשלח ב-16/2/2010 16:45
כ הפעמים בחיים עוד אפשר לעבור את זה?
נמאס לי כבר לשמוע מהרבנים בקרוב בקרוב וכ'ו.
נשלח ב-16/2/2010 17:58
גמורה
אין עיצה
לבכות
נשלח ב-16/2/2010 18:03
אני מרגישה שזה לא בסדר מצידי לבוא ולתת עצה כי אני לא באותה בעיה ואני לא הרבה זמן בשידוכים אבל אני מקווה שמה שאגיד יעזור בע"ה .
אני יודעת שהמצב לא פשוט, במיוחד שהשנים עוברות ועוברות וכביכול לא רואים את ישועת ה' אבל זה באמת יכול ליהיות? שאין ולא תיהיה ישועה? זה הרי לא הגיוני ! אם ה' הוא הטוב המטיב ל-כ-ל איך יכול ליהיות שהוא לא יתן לנו את הישועה שלנו? אלא שאנחנו פשוט לא רואים את זה , ההסתר פנים כל כך גדול בדור הזה שקשה מאוד להתמודד עם הנסיונות בחיים. אבל אין מציאות שה' הוא לא טוב ומטיב, אין מציאות כזו אם עכשיו אדם הוא רווק ומחכה לזיווג ועדין הזיווג לא מגיע זה הכי טוב עבורו וזה הכל לטובתו למה זה לטובתו? לא יודעת, ככה ה' אמר אז זורקים את השכל האמונה מתחילה איפה שההגיון נגמר, השכל וההגיון אומרים, מה טוב פה? שרוי ללא אישה שרוי ללא ברכה מה טוב במצב הזה? לבד לי רע לי קשה לי מה טוב פה??? והשכל משגע ומשגע, אבל אין עצה אלא לתת לשכל בעיטה טובה ולהגיד לו - שתוק!- מי אתה חתיכת שכל עקום שלי שיודע יותר ממה שה' יתברך יודע ה' אמר לי שזה טוב לי עכשיו בלי זיווג, עובדה שאני בלי זיווג וההשתדלות שלי לא תעזור אז כל טענה כזו או אחרת של השכל וההגיון פשוט שקרית! ואני יודעת שזה הכי קשה בעולם ולזרוק את השכל במצבים כאלה זה כמעט ובלתי אפשרי, אבל ה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו.
ובתכלס הכל טוב ויפה ונחמד להגיד את הדברים האלה שנשארים בגדר תאוריה, אבל מה נעשה כדי שנצליח לקיים אותם? תפילה, רק תפילה. כי הרי האדם לבדו לא יכול לפעול כלום בלי עזרת ה', בכל יום מחדש יצרו של האדם מתגבר אליו ואילולי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו. וזה יצר בכל המובנים וביניהם העצבות היאוש וכל משפחת הדיכי. בלי תפילה האדם לעולם לא יכול להתגבר על היצר הרע!
אנשים חיים את העולם הזה כשהם חושבים שהם נראים יראי ה' ובגלל שהם נראים כאלה הם חושבים שהם באמת כאלה אבל זה הכל שקר כי אדם לא יכול באמת ליהיות עבד ה' וקרוב לה' בלי תפילה, זה הרי לא הגיוני, יש לך אבא שיכול לתת לך הכל למה אתה לא מדבר איתו? אני לא חושבת שיש אדם שיכול להגיד לי שטענה זו אינה נכונה.
מצחיק שאדם לא מדבר עם ה' אם הוא היה יודע כמה ישועות יכולות לייהיות לו בזכות התפילה אדם צריך ישועה בפרנסה זיווג שמחה וכו' מי יכול לתת לו את זה אם לא אדון הכל? אדם צריך זיווג, לידו שוכן השדכן הכי גדול בעולם שכל הזיווגים ממנו אז למה הוא לא מדבר איתו?? במקום להכנס לעצבות ויאוש האדם צריך להתפלל רק להתפלל ולא תהילים 18 וכו' , לא! תפילה אישית שלו בלשון שלו בשפה שלו . אדם צריך ישועה? אבא שלו הוא האדון לכל הישועות, אז רק תפנה אליו תבקש ממנו והוא יתן!
כתוב בליקוטי מוהר"ן מחילה אני לא זוכרת פשוט איפה שהקב"ה שהוא מלא ברחמים ברא את העולם הזה בשביל לגלות רחמונותו כי הרי אם לא יברא את העולם על מי יראה רחמנותו? ולכן הוא צמצם את עצמו והשאיר חלל קטן בו הוא יברא את העולם רק כדי להראות רחמנותו אז אם הוא צמצם את עצמו וברא את העולם הזה רק כדי להראות רחמנותו הוא לא ירחם עלינו שנבקש ממנו? זה הרי אבסורד! בשביל זה הוא ברא אותנו!
אז העצה, תפילה. רק תפילה. תפילה לעבור את החגים בשמחה ותפילה למצוא את הזיווג במהרה והכי חשוב, לא להתייאש לעולם כי צריך להגיע למכסה מסוימת של תפילות כדי שתגיע הישועה אבל בסופו של דבר זה יקרה, וכשזה יקרה זה יקרה בזמן הכי נכון עם האדם הכי נכון. תפילה והתחזקות באמונה, זו העצה הכי טובה. בהצלחה
נשלח ב-17/2/2010 00:42
אם זה לא היה לא פשוט, זה פשוט לא היה
נשלח ב-17/2/2010 02:08
יהיה בסוודר. אל תדאג.
נשלח ב-17/2/2010 08:59
ליטאי613 כתב:
יהיה בסוודר.
אל תדאג.
מי שאין לו מה לומר שלא יאמר את זה בקול
_________________
ואתה לבד מתגלגל בדרכך אתה לא לבד אחרים לבד איתך
נשלח ב-17/2/2010 09:40
אני צריך פיתרון מעשי לא דיבורים.
נשלח ב-17/2/2010 10:33
מי שרוצה פתרון מעשי שיתחיל לעשות מחוסר אמונה אי אפשר לברוח צריך להתמודד זה לא יעזור לשקוע בדכאון מילא אם אדם שמחפש זיווג היה אומר שזה שהוא שוקע בדכאון מקרב את הזיווג שלו הייתי שותקת אבל במה זה עוזר? זה לא עוזר בכלום וזה סותם הורס את האווירה הנחמדה של החגים. לאף אחד המצב לא פשוט אבל תמיד צריך להסתכל על הטוב גמלי לא פשוט בחגים ולא בגלל הגיל שלי, הנה פסח בא ואני עדין בבית של ההורים ומתה מפחד שאני לא אכניס איזה משהו ספק חמץ לפה שלי, וזה מדכא כי אני רוצה כבר להתחתן ושיהיה לי בית כשר למהדרין מן המהדרין אבל זה לא המצב וזו ההתמודדות שלי כרגע וככה ה' רוצה אותי אז מה אני אלחם בו? להכנס לדכאון מהניסיונות זה בדיוק כמו להלחם בה' כי הרי הוא שם אותנו במצב הזה אז איפה שייך הדכאון פה? למה שלא נחפש למה אנחנו במצב הזה ומה ה' רוצה מאיתנו ונתחיל לעבוד ואז יהיה פתרון מעשי ולא סתם דיבורים "אם אין אני לי מי לי" אדם שמחפש עצה ועזרה אם הוא כל הזמן יחפש שאנשים יפתרו לו את הבעיות ואז פוף זה נעלם הוא רק ישקע עמוק יותר כי זה לא יקרה, אותו אדם חייב לתפוס את עצמו בידיים ולהתחיל לעשות.
נשלח ב-17/2/2010 12:27
אחת_מאלף22 כתב:
יהיה בסוודר.
אל תדאג.
מי שאין לו מה לומר שלא יאמר את זה בקול
_________________
ואתה לבד מתגלגל בדרכך אתה לא לבד אחרים לבד איתך
לא מבין, אסור לתת עידוד למישהו? למה תמיד התגובות שלך ציניות.
נשלח ב-17/2/2010 13:08
בתקופת החגים מגיע המשבר..... ......קשה לי לראות את כל הנשואים....
בעיות חברתיות ודימוי עצמי נחות אופיניים למגזר הרווקים/ות....
ואני לגמרי לא צינית. נראה לי שזה השורש, ההשוואות בין החברה לביני. מה נוגע לי שהם נשואים? האם נשוי=טוב/שווה/מוצלח יותר? ורווק=מסכן/חריג/פגם בייצור?
נשלח ב-17/2/2010 13:13
בס"ד תפילה,תפילה ושוב תפילה זה הפיתרון. אין משהו מעשי אחר! אלא אם כן אתה רוצה שנגיד לך :מה אתה בוכה שאתה לא נשוי לך תתחתן!! אז דווקא מתוך הכאב והצער תתפלל ותבכה(כן, זאת לא בושה גם זה מותר) הקב"ה שומע ועונה יותר מהר...
נשלח ב-17/2/2010 16:08
היי בחור_חסידי נכנסתי לפה היום במיוחד כדי לכתוב לך באשכול..
"המשבר התקופתי" נשמע איכשהו צמד מילים מוכרות מדי ולאו דווקא בענין שידוכים. יודע מה אני עושה בתקופות כאלו? בזמנים בהם אתה יושב עם עצמך ובא לך פשוט לקחת מספריים ולגזור את כל העולם הזה, יחד עם עצמך, לפיסות קטנות ולהעיף ברוח?
בתקופות האלו אני חושבת למה. מה מכאיב לי. מה מציק לי. ממה מורכב המשבר. מה הביא אותי לתוכו שוב. מה הפעם. כתבת "השנה זה חזק מאי פעם" וגם "אני לא רואה את האופק" ניסית לשאול את עצמך "למה" על הקביעות האלו? מה קרה השנה? למה אתה לא רואה את האופק? למה קשה לך לראות את הנשואים והנשואות מסביב? ברגע בו יש לך תשובות לכל השאלות, אתה פשוט יודע איך להרים את הראש ולהמשיך ללכת. ההגיון שלנו ממציא מעצמו פתרונות ודרכי התמודדות, (או לחילופין: דרכים פשוט לשרוד) כדי שנוכל להמשיך לחיות פה, בעולם הכל כך לא ברור הזה, לפחות עד המשבר הבא
