|
|
| נשלח ב-17/2/2010 13:53 |
 |
| |
לירוחם,
כמדומני שהדברים שייחסת לר' חיים זוננפלד מיוחסים כבר לרמ"מ מקוצק.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 14:21 |
|
| |
למכאן
האימרה הזאת לדעתי לא מתאימה לקוצקער ואם הוא אמר אותה אז זו אחת האימרות שאינה מתאימה לחריפותו.
הרי אם אדם הוא קיצוני לצד של המחמירים הכל טוב ויפה.
אבל מה בקשר לצד השני?יותר טוב להיות שם מאשר בדרך האמצע?
ובכלל למה להמשיל באופן שרירותי לרחוב דווקא? הרי הסיבה שאנשים הולכים בצדדים היא לא בגלל כבוד רב שהם רוחשים לסוסים אלא מטעמי ביטחון.
אם נמשיל לאולם במקום לרחוב ואז דווקא המלך הולך באמצע על השטיח האדום ובצדדים נמצאים המשרתים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 14:36 |
|
| |
צענע
בענין הבחירה שלי- היא אכן הבחירה שלי,
את ההשואה לכלב כבר עשה שלמה. בשפה אחרת.
אם היית מעיינת בגמרא שם -בשבת -היית מגלה שהגמרא אומרת כי רבי- היה מהפך בזכות אבי אביו,, כנראה פרוטקציות משפחתיות וחבריות היו כבר אז. והיה אפשר להכחיש פרק שלם, ראי את האברבנאל בנידון,
הגמרא אומרת שצריך לדעת לטהר את השרץ בק"ן טעמים,??!!
איך אפשר לטהר שרץ בכלל??, אפילו בטעם אחד אי אפשר! אלא אפילו לשרץ יש ק"ן נקודות טוהר, לא כל שכן האדם.
איני עושה נפשות לרעיונותי- ולכן באמת זה לא כל כך מזיז לי מי יקבל או לא יקבל את רעיונותי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 14:40 |
|
| |
[להבנתי, המשפט "כל הגדול" וכו' אינו מכוון לכך שהיצרים של האדם הגדול (או זה שנחשב גדול, כהערת צענע) גדולים מאלה של שאר האדם, אלא לכך שעם הגדולה מתפתחת גם הגאוה ועימה יצר הכוח. שני אלה עלולים להטביע באדם את התחושה שהוא מעל היצר(ים) ולכן אדם כזה עלול לשים פחות מחסומים לעצמו, מה שאחרים - שיש בהם ענוות אמת - לא יעזו לעשות.]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 15:06 |
|
| |
אםשלום
ככל שאדם" גדול יותר" יצרו גדול יותר, הגדולה של משורר קומפוזיטור צייר סופר הוגה דעות, לא נעצרת רק בתחום עיסוקו הספציפי, ודאי לעיין בקורותיהם של גדולי העולם המוכרים לנו, לא אפרט, אני בטוח שאת יודעת יתר טוב ממני,
גאוניות וטירוף הן שני הקטבים של העיגול, אי אפשר לכלוא את הרוח, מכל בחינה, ואם הנסיונות נעשים, הופך הגאון לשבר כלי מסכן, המפסיק לתרום לסביבתו מגאוניותו
התורה הסינית והיפנית מתעלת את היצרים והדחפים השלילים של האדם לאפיקים חיובים, והופכת אותם לדבר חיובי, בשום פנים לא כולאת או מרסנת,
איני מתימר לבחור שיטה אחת על חברותה, ציינתי זאת לאינפורמציה בלבד. וכנראה -ריב תצטט את הרמב"ם בשמונת הפרקים שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 15:15 |
|
| |
אמשלום
ההסבר שלך יפה כשלעצמו אבל א.בהקשר שבו הוא נאמר לא נראה שזאת הכוונה ב. לפי פרושך את חילקת את היצרים לשניים יצר הכוח (שמביא לגאווה) ויצרים אחרים למשל עריות.אבל אין כאן לדעתי חלוקה כזאת. הנה המקור בגמרא עם הסבר לפי שיטת הרמב"ם שמצאתי בקישור הבא :
"עפ"י הנאמר יוארו נכוחה מלות הנחמה דההוא סבא (סוכה נב, א) כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, שרמב"ם מציינו כאחת המקורות התומכים בשיטתו.
שם מסופר: אביי עקב אחרי גבר ואשה זרים זה לזה שהלכו יחדיו מעיר לעיר בדרך שוממה, והשתאה מעמידתם ואיפוקם שלא נכשלו בעריות. אביי פקפק ביכולתו שלו לעמוד בניסיון שלא לחטוא אילו היה הוא במצבם, והצטער עמוקות בעקבי הכרתו זאת. בתגובה לצערו, אתא ההוא סבא, תנא ליה: כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. כפי שיטת רמב"ם מגלה ההוא סבא לאביי שהיותו תלמיד חכם היא שעלולה הייתה להיות בעוכריו בצומת המבחן המסוימת. דהיינו, צמד המטיילים נמנה על פשוטי החברה, ואמונים על 'שטיפת המוח' מקדמַת הילדות אודות החומרה הנוראה והגנות הגדולה והמפורסמת הגלומים במעשה העבֵרה דעריות. ואילו אתה, אביי, המניח נפשו על אהבתם, נותרתַּ חשוף לתאווה - כשרה ביסודה - מבלעדי סכר 'חינוכי הֵרגלי' יצוק ויציב[5].
לפירושנו, יצרו של הגדול מחברו אינו גדול יותר לגופו, כי אם מצד שאינו מוגן בחומת החינוך וההרגל המצויים בקרב הדיוטות.
עריות' נמנו על חוקי התורה לפי נוסחת רמב"ם בפרקנו, והכל אתי שפיר[6]. ביאורו זה של רמב"ם עוקף קשיים נכּרים שפגשו המפרשים בבואם לעמוד על חידתו של 'כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו'. " http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan
-article.asp?id=312
אגב האם ציטוט זה אינו מהווה כתב סנגוריה מושלם ?.....
תוקן על ידי צענערענע ב- 17/02/2010 15:24:56
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 15:26 |
|
| |
לא לחינם יצר, יצריות ויצירה מאותו שורש.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 15:54 |
|
| |
להבנתי, המשפט "כל הגדול" וכו' אינו מכוון לכך שהיצרים של האדם הגדול (או זה שנחשב גדול, כהערת צענע) גדולים מאלה של שאר האדם, אלא לכך שעם הגדולה מתפתחת גם הגאוה ועימה יצר הכוח. שני אלה עלולים להטביע באדם את התחושה שהוא מעל היצר(ים) ולכן אדם כזה עלול לשים פחות מחסומים לעצמו, מה שאחרים - שיש בהם ענוות אמת - לא יעזו לעשות.]
אמשלום,
מסכימה עם הבנתך, ולא לחינם הוטבע המונח "שיכרון הכוח" -
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 16:13 |
|
| |
ממתי גודל מחברו מתכון לכוח ???
גדול מחברו, כלפי אלוקים,
הגדול הזה יכול להיות במערה כל חייו,
כל מידת הגדלות היא כלפי האלוקים,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 16:30 |
|
| |
מקס כל מידת הגדלות היא כלפי האלוקים,
איך אפשר להשוות מידות אנושיות לזה של אלוקים?
הרי אתה אומר כל בוקר!? אין לו גוף ולא ישיגיהו משיגי הגוף, ואין לו דמיון בכלל
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 16:39 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | | מקס כל מידת הגדלות היא כלפי האלוקים,
איך אפשר להשוות מידות אנושיות לזה של אלוקים?
הרי אתה אומר כל בוקר!? אין לו גוף ולא ישיגיהו משיגי הגוף, ואין לו דמיון בכלל |
|
כוונתי כמה טוב האדם בדרישת האלוקים ממנו, זה המודד לגדלות האדם,
ולא כמה כוח יש לאדם מול אדם אחר,
חז"ל לא התכוונו לומר שהיצר של ביבי (ראש הממשלה) יותר גדול משלי,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 19:15 |
|
| |
מקס
כל הגדול מחברו יצרו גדול
נראה לי עכשיו לפרש גם אחרת
- יצרו של ביבי הרבה יותר גדול מיצרך ויצרי- עובדה שהוא הגיע לפסגה שהוא רצה להגיע אליה\
יצרו של מוטי זיסר גדול יותר- העובדה שהוא הגיע לרכוש שאחרים לא הגיעו
איני רוצה להזכיר כאן גם גדויילים, מחשש עינא בישא
להצליח להגיע להשגים בכל תחום, אי אפשר להגיע רק עם יצרים, כמה שהיצרים יותר גדולים, ההשגים בהתאם.
אין בדברי אלו לשלול את הפרוש הרגיל\ כי כמה שהאדם גדול יותר- יצרו=יצרו המיני -גדול יותר.
פרויד העמיד את התכונות המנעיות את האדם- מין -ואוכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2010 17:28 |
|
| |
מקסמן,
ממתי גודל מחברו מתכון לכוח ???
ממתי שהגדול = התלמיד החכם, נעשה בעל שררה -
(מה רצו לומר חז"ל כשאמרו 'אין אדם נעשה ראש למטה אלא אם תחילה נעשה רשע למעלה ? )
גדול מחברו, כלפי אלוקים,
הגדול הזה יכול להיות במערה כל חייו,
כל מידת הגדלות היא כלפי האלוקים,
זה נכון , הגדול מחברו אינו מתכוון לכוח אם הגדול אינו בעל שררה (כן כן היו פעם כאלה גדויילים), והוא במערה כל חייו והוא תלמיד חכם. ממילא הכל אצלו עניין של השקפות נכונות, והוא מודע לכך ש'עריות' אין בהם כל רע לכשעצמם והם החוקים ( = השמעיות ) שהשם גזר עליו כמו במאמרם 'אל יאמר אדם אי אפשי לבוא על ערווה אלא אפשי ואפשי ומה אעשה שהשם גזר עלי' אלה הם בינו לבין אלוהיו. יצרו גדול מחברו מאחר והוא יודע שאין במעשים לכשעצמם כל רע.
תוקן על ידי - riv - 18/02/2010 18:08:37
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2010 01:49 |
|
| |
ירוחם, פשיטא שהכיוון שלך צודק. כל הגדול מחבירו יש לו 'יצרים' נעלים יותר.
לא אשכח את אמרתו של ר' שלמה זלמן, שאמר "אינני אוהב כבוד? פשיטא שאני אוהב כבוד! אבל עבורי 'שלישי' ו'סידור קידושין' איננו כבוד. אצלי כבוד זה לחכות בלילה לטלפון מר' משה פיינשטיין"...
ולגבי הגמרא עם אביי כפשוטה, יש הרבה מה לדון. אביי אמר שהוא במקומם היה חוטא. ובוודאי שיש לתלות את ההבדל בינם לבינו בכך שליבם היה 'גס' מכיוון שנחשפו לעבירות, משא"כ אביי שתאוותו הייתה בוערת בו ביותר משום שלא נחשף מימיו לאשת-איש.
ואם תרצה, הגמ' הזו היא הנגטיב של "מרעיבו שבע משביעו רעב"...
|
|
|
|
|
