כשירות לציבור נרחיב מעט את הדברים שנאמרו בקיצור באשכול אחר.
קובץ ירושתנו ירד לדפוס עוד קודם פסח אלא שעיכובים טכניים בהדפסה מנעו עד עתה את הפצתו. כאמור, אי"ה בימים הקרובים יושלמו ההכנות והקובץ יופיע על מדפי חניות הספרים.
בקשר לביקורות הכלליות שכתבו כאן.
מר נפתלי סבור שהכרך האחרון נוטה למודרניות יתר. (אגב הרב ישכר א"י מורמורשטיין הריח את ריחה של המודרניזציה גם בשני הכרכים הראשונים. ראו מכתבו שנדפס בירושתנו ספר שלישי עמוד שצו)
לעומתם קיימת הביקורת שהטיחו (בבימה ידועה) נאמני תנועת תועד"א על התמקדות מכון מורשת אשכנז במנהגי קהילות (ובלשנם "וִימְפְּל ופולקלור אחֵר") תוך הזנחה של הדרך החיובית בה נקלטה תרבות המערב אצל רבני אשכנז.
נראה שהביקורות מאזנות זו או זו. וכבר אמרו חכמים כי ביקורות הניתנות מימין משמאל מלמדות על הליכה בדרך האמצע.
מר מנקנק רואה את ירושתנו כ"ייעודי" וכחסר עניין לקהל אוהבי ספר תורניים.
חבל מאד שהקבצים לא הגיעו לעיניו (כפי עדותו שלו עמו) שאם היה קורא בהם ודאי היה רואה שלצד מאמרים העוסקים ביהדות אשכנז, קהילותיה ומנהגיה (שגם בהם יש כמובן עניין לתאבי דעת מכל מגזר שהוא) ישנם מאמרים רבים שהקשר בינם בין יהדות אשכנז הוא קשר אישי גרידא בהיות הכותב קשור בטבורו ליהדות זו.
ניטול לדוגמא מדגם אקראי של מאמרים מן הקובץ הנוכחי: שרידי תוספות למסכת שבת; חיוב נזקי בור ואש בזמן הזה; שופר הכשר לתקיעה בראש השנה; שירת פסוקים בהלכה (מאמר שכתב על ידי חכם תימני!); פירושו של רש"י למסכת נדרים. כל אלו הם דברים השווים לכל נפש ויש בהם עניין לכל מבקש חכמה מכל מגזר שהוא.
וכאן יש לראות את נקדת ההבדל בין קובץ ירושתנו לקבצים המיועדים מבחינת תוכנם לשיטה או דרך מסוימת. שאכן מי שלא חש קירבה נפשית או רעיונית לאותה שיטה, לא ימצא בהם חפץ. (למעט אלו שליבם פתוח כאולם לכל חידוש שבעולם)
אחתום דברי בהבהרה: כותב השורות אינו דבּר רשמי של הקובץ (כפי שהכותב הרב גורן לא מתיימר לבטא את דעותיו של הרב הצבאי ז"ל. הכותב מירער אינו נציג של קהילת או ישיבת מיר. וכן ע"ז הדרך) אלא אדם פרטי המנצל את קרבתו למערכת הקובץ כדי להביא את דבר הקובץ אל חברי הפורום.
תוקן על ידי ירושתנו ב- 15/04/2010 07:12:18
{די ברור שידיהם של כמה כותבים כאן בוחשים בקדרת ירושתנו וד"ל}
