|
|
| נשלח ב-22/2/2010 15:27 |
|
| |
דעתי על הנושא:
אני מאוד מקווה שהרב אילון נקי מכל דבר וזה רק ניסיון שהוא יעבור אותו בשלום. אני יודע שיש אמת והיא רק אחת לכל סיפור יש התחלה אמצע וסוף כמו אותיות המילה אמת. כל מי שעושה פשע בסתר נפרעים ממנו בגלוי. נתפלל שהוא זכאי ואם לא חלילה שיתן את הדין.
ולבורא עולם יש דרכים רבות להיפרע מאדם ולא משנה מה השבר. אתם בוכים ויוצאים נגד הפורום, תגיד תודה שזה הם ולא עיתון הארץ, ואם היו מבאים צילום של המעשים, גם אז היו התלונות נגד הפורום. הרב אריאל תלמיד חכם גדול וגם הרב אילון ובאמת כואב לי על מה שפורסם, וכולם יוצאים נגד הדרך של הפרסום ולא מתייחסים לאשמה. אני לא מנסה לעקוץ , באמת כואב לי הרב היה מתאים מאוד להנהיג את הציבור הלאומי וזה מה שחסר לו הנהגה אחידה וטובה ולמרות שאני לא שייך למגזר הזה, כי אם הייתה לו הנהגה רצינית מלבד הדבר הטוב שזה היה היה עושה לציבור הלאומי זה היה מרבה תורה ישראל וזה הכי חשוב. אני מתפלל שזה הסיפור על הרב שגויי ואני חושב על זאת רבות מאז שפורסם וגם אם היה מדובר ברב אחר מהמחנה, הדבר כואב, אבל אם הרבנים המכובדים של תקנה ניסו לעזור ובמיוחד שיש בינהם את הרב שפירא ולא הצליחו מה אני אגיד. הרב זכאי כל עוד לא הורשע בפלילים , אבל הרב הודה בפני הפורום שיש לו בעיה גדולה, ניסו לעזור לו, אבל פה מדובר בשלום הציבור, גם אבא של יהודי שאיבד שליטה וצריך לאשפז אותו בבית חולים כמה שהדבר כואב וזה אבא צריך לאשפז אותו. כנראה הרב הרב היה זקוק לטיפול .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 15:53 |
|
| |
מסתמנת איזו גישה הלכתית.....
להקל על בעלי נטייה... אני חושבת שהגישה הזו תקל על גברים רבים, ומקווה שלא תחול רק על הציבור הדתי, אלא על
כל בעלי הנטייה כולל החילונים, הנה:
הרב חיים נבון קורא לשינוי הגישה כלפי בעלי הנטיה הדתיים
הרב חיים נבון, רב קהילת השמשוני במודיעין, מרצה ופובליציסט. בימים אלה חתם יחד עם עוד 100 רבנים על מסמך עקרונות של ארגון הו"ד, הומוסקסואלים דתיים, הקורא לשינוי הגישה בכל הנוגע לקהילה הגאה בציבור הדתי. "מה שחשוב במסמך הוא שמצהירים נאמנות להלכה, תוך קריאה לא לגלות אכזריות כלפי אנשים שיש להם התמודדויות עם הנטיות שלהם" על תבונה, רגישות והלכה: "החיים של הומוסקסואל דתי הם מאוד קשים, הוא צריך לעמוד בהמון ניסיונות ואני מקווה שהקדוש ברוך הוא יעזור לו". כך אומר הרב חיים נבון, 37, ממודיעין, המשתייך לחוגי הציונות הדתית, לאחר פרסום מסמך העקרונות של הו"ד (תנועת הומוסקסואלים דתיים), הקורא לשינוי הגישה בכל הנוגע לקהילה הגאה בציבור הדתי. 80 רבנים חתמו על המסמך אך לא נחשפו. 20 נוספים חתמו והסכימו לחשוף את שמם ואת משנתם בנושא. אחד מהם הוא הרב חיים נבון. "מה שחשוב וחיוני במסמך הוא שמצהירים נאמנות להלכה, תוך קריאה לא לגלות אכזריות כלפי אנשים שיש להם התמודדויות קשות עם הנטיות שלהם", הוא אומר. הרב נבון לא מפסיק לכתוב, להרצות ולפרסם מאמרים, בלוגים ודעות, גם אם הן לא כאלה הרווחות ומקובלות בקרב הקהילה הדתית. גם כתיבת ספר פרוזה אינה מעשה מקובל לרב. זה לא הטריד את הרב נבון. גם כשחתם על מסמך העקרונות של הו"ד, לרב נבון היה ברור שיחשוף את שמו. "לא כל הרבנים הסכימו להזדהות בפומבי עם המסמך, והרבה מותירים את זהותם בסתר. אנחנו בתחילתו של תהליך וההתמודדות עוד ארוכה. אני חושב שאם יותר ויותר רבנים ייפגשו עם הומוסקסואלים, הם לא יוכלו להתכחש לכך עוד". אז אתה וחבריך שחתמו על מסמך העקרונות מקבלים בעצם אל חיק הקהילה הדתית בחום את ההומוסקסואלים?
"אני אומר שברור שהתורה רואה בזוגיות הטרוסקסואלית את המצב הרצוי. ברור גם שההלכה אוסרת על יחסים גופניים בין גברים. יש על כך עונש מוות, שהוא תיאורטי, אבל עדיין מבטא את החומרה שההלכה רואה זאת". איך אתה מתייחס לפרשת הרב מוטי אלון שהתפוצצה השבוע?
"עדיין רוב הפרטים נסתרים, וקשה לי להתבטא בעניין שאיני יודע עליו כמעט דבר. לפחות לא הייתה התעלמות, ופורום רציני לקח את הנושא על אחריותו. ברור שזו פרשה כאובה, וקשה לומר עכשיו מה יתגלה באחריתה". הרב נבון נולד ברמת גן וגדל ביישוב אלקנה בשומרון. הוא היה תלמיד ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, בעל תואר ראשון בחינוך ותואר שני במחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כתב בין היתר טור פרשת השבוע בעיתון "מקור ראשון", ובו תובנות תורניות על פרשת השבוע, משולבות בידע כללי ובאנקדוטות מחוכמת העולם. משנת 2001 הוא כותב טור פובליציסטי בכתב העת "נקודה", וחבר מערכת העיתון. בנוסף, מלמד הרב גמרא ומחשבת ישראל במדרשת מגדל עוז, במדרשת לינדנבאום, בישיבת הר עציון ובמכללת יעקב הרצוג. הוא נשוי ליעל, עורכת דין, ואב לשלושה: דוד בן ארבע, אברהם בן שנתיים, ורות בת חודשיים. במהלך הריאיון הוא שולף את ספר התורה מספרייתו העמוסה ספרי קודש המונחים לצד ספרי שירה של יהודה עמיחי. הוא פותח בספר ויקרא ומראה לי את הפסוק המתאר את האיום הזה, ובאמת, שחור על גבי לבן כתוב המשפט "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אישה, תועבה עשו שניהם מות יומתו" (ויקרא כ' פס' י"ג). אני חייבת הסבר.
"עונש המוות הזה הוא במידה רבה תיאורטי. כדי שהוא יתקיים צריך שיתקיימו תנאים כמעט בלתי אפשריים. למשל, צריך שני עדים שייגשו לאנשים ויזהירו אותם לפני מעשה, והם ישיבו: אנחנו יודעים שתהרגו אותנו ובכל זאת נעשה את העבירה. היישום של העונש אינו מעשי. זהו ביטוי עקרוני לכך שמדובר במעשה חמור". ומה באשר לנשים?
"לפי ההלכה אסורים גם יחסים גופניים בין נשים, אבל מדובר באיסור הרבה פחות חמור. אינני יודע מדוע יחסים חד־מיניים אסורים, ומדוע יש הבדל בחומרת האיסור בין גברים לנשים. באותה מידה אני גם לא יודע מדוע אסור לאכול חזיר. אני מרשה לעצמי לצטט את זוהר ארגוב: 'יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע, נעשה גם דברים שנראים בלי סיבה'. להיות אדם מאמין זה אומר לקבל את זה שהקדוש ברוך הוא חכם מאיתנו". בעצם גורמים לגברים אלו לכבוש את יצרם ובלבד שיקבלו אותם בקהילה.
"השאלה היא איך מתייחסים לאדם שבא ואומר שיש לו נטייה או משיכה כלפי גברים. אם זה אדם שלא שומר מצוות ולא רואה את עצמו כאדם דתי, הוא לא יבוא לשאול. השאלה הקשה באמת היא איך להתייחס לאדם כזה שרואה את עצמו מאמין ושומר מצוות. הוא אומר: אני נאמן להלכה ומאמין שהיא נובעת ממקור אלוקי, לכן אני נמנע מקשר גופני עם גברים, אבל אני לא רוצה להתכחש לנטיותיי. ההלכה אוסרת על המעשה, ולא על הנטייה הנפשית". מה הציף את התופעה הזו של הומוסקסואלים דתיים?
"לפני עשר שנים לא ידענו שיש דבר כזה, ומה שהציף את זה היה האינטרנט – משום שאפשר היה לפנות לרבנים באופן אנונימי – וככה נחשפנו לנושא". מן הסתם הפניות הללו נענו, איך?
"יש גישה רווחת בציבור הדתי שתשיב לאדם כזה: אתה חולה, אתה סוטה, לך לטיפול פסיכולוגי כדי לשנות את הנטייה שלך". אבל זו התמודדות קשה.
"אני חושב שהאנשים האלה עוברים חיים קשים מאוד. הומוסקסואל דתי שמקבל עליו התנזרות בגלל אמונתו, חי חיים קשים. הוא בחר בחיים הללו משום שהוא מאמין בתורה, כמו שאני מאמין בה". יהיו שיאמרו שהכרה זו תפתח פתח לאחרים.
"יש רבנים שאומרים שאם אתה נותן אמפתיה להומוסקסואלים דתיים הנאמנים להלכה, זה יפתה אנשים צעירים ללכת לאותו כיוון, סתם כי זה אופנתי. אבל קשה לי להאמין שכדי להיות אופנתי אדם יגזור על עצמו חיים כל כך קשים". זה בעצם כמו להיות נזיר?
"אני לא אחראי על החיים של אף אחד חוץ מהחיים שלי ושל ילדיי. אני חושב שהחיים של הומוסקסואל דתי הם מאוד קשים והוא צריך לעמוד בהמון ניסיונות, ואני מקווה שהקדוש ברוך הוא יעזור להם". מקור: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3852291,00.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 18:53 |
|
| |
3ברית שלום
הדברים שהבאתי בהודעתי הקודמת התייחסו לנפגע לא לפוגע
אני לא מבין למה חשבת שאני מנסה לעקור מצוות מהתורה
אני דוקא בעד קיומן בצורה קיצונית בלי הנחות (עד כמה שאפשר ללא סנהדרין)
את כל במקורות אני מכיר ובודאי אין מקום לסלחנות למי שעובר על חטאים אילו
(שאגב זה חשבון של הקב"ה ושל סנהדרין - לנו אין כל אפשרות לדון הלכתית בדברים אילו היום כפי שאין אנו יכולים לדון מחלל שבת)
שוב, ההקבלה שהבאתי התייחסה לנפגע, ולדבריך על פגיעה באחרים ועל הצורך לעצור את הפוגע ממעשיו, הקבלתי זאת במתכוון בצורה מוגזמת כדי לתת את הדעת על כך ולהסיר את גישת הצביעות הקיימת בחברה (בכל העולם) בימינו (וזה לא מכוון אליך אישית דוקא)
דעתי האישית ברורה ולא בהכרח משתקף על פני הפורום, דרכי בפורומים כפי שודאי כבר ראית בעבר היא דרך של התבוננות בצורה שונה על דברים אך בו בזמן מכובדת לניסוחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 19:17 |
|
| |
בס"ד
לחברי וצופי הפורום היקרים...
לחרדים לגורלם ויראי ה' יתברך אתן לכם כמה עיצות ידידותיות ביניהם מסוד הקבלה...
לזיכויי הרבים ...
להתגברות על היצר וחילול הברית רחמנא ליצלן ברשות זרה (רשות אחרת) שזה תועבה = תועבה = אחר = שנאמר: לא יהי'ה לך אלוקים אחרים על פני ....
בכדי לנסות להתגבר על יצר הרע = הנחש = העורלה =ערל = אטום = אתיות טומאה = סיטרא אחרא = הס"מ וכת דילה שר"י
עד כאן הסברתי את הצד של הטומאה לאלה שאינם עשו ברית מילה ואין להם חלק בקב"ה בסוד הקבלה...
הברית מילה בקבלה הוא בסוד ספר תורה וכך גם מראהו = וכל מי שמחלל את ברית המילה כאילו מחלל ספר תורה רחמנא ליצלן ... = בסוד הכתוב: כל המכבד את התורה גופו מכובד בידי הבריות ומנגד כל המחל את ספר התורה, גופו מחולל בידי הבריות רחמנא ליצלן ...
עוד סוד בקבלה על ברית המילה מהפסוק :
א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם
כלומר: וירא אליו = ה' נראה למי שעוסק בצות התורה והיסוד לקיום התורה והבנתה בצד הקדושה מתחיל בקיום מצוות ברית מילה ...
כאן אני מוסיף חידוש כפי הבנתי בנושא האוהל (ואולי פירשו חז"ל את דברי והדבר נשכח ממני)
והוא יושב פתח האוהל = אוהל = צורת הברית מילה נראית כאוהל = פתח האוהל = שנאמר: לפתח חטאת רובץ ואילך תשוקתו = אבל אם תרצה הבחירה בידך אם למשול בו = שנאמר בהמשך : ואתה תמשול בו = שנאמר: הבא להיטמא פותחין לו ומנגד הבא להיטהר מסייעין לו ...= בהמשך הפסוק כתוב = כחום היום = הפיתוי של היצר הרע = הגירוי המיני = התשוקה למימוש התאווה = וכבר פירשו חז"ל ע"ה שהיצר הרע משול (דומה) לאש = התחממות היצרים = כמו שנאמר: איש בער לא ידע = בער = בהמה = כמו שטבע הבהמה להתרגז כמו שור נוגח ועל הסוס נאמר שהוא שטוף זימה מכל הבהמות ובעל יצר חם ותשוקה עזה וכדומה וכו' = בוער = כמו שאומרים, ליבי בוער בקירבי = כמו שהכעס מעלה את הדם לראש וגורם להתחממות היצרים = וכאשר הדם עולה לראש (צבע) מראה הפנים נהיה אדום = וידוע מי שכועס כאילו עובד עבודה זרה = שנאמר: לא יהי'ה לך אלוקים אחרים על פני .... כדברי חז"ל ע"ה
עוד חידוש שלי ...
אבר המין הזכרי נקרא בלשון עמי הארץ במליצה "בולבול"
למה ?
כפי השכלתי בנושא יוצא מאותיות המילה "בולבול" = בילבול בכתיב חסר = בלבול =
כלומר אם נוהג כהלכה אז אותיות בולבול = בול פגיעה, בול במטרה ... = כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים ( תהילים קכ"ז)". כשאנו ילדים , אנו מקבלים לידינו את חץ החיים, מותחים את הקשת, מכוונים למטרה ... ויורים. .. ברית = קשת = בסוד הקבלה ברית וברית מילה = שנאמר: אם לא בריתי חוקות יומם ולילה שמים וארץ לא שמתי = קשת = קשיות האבר = זקפה וכו'... לפי פירוש חז"ל = כמו שנאמר על יוסף הצדיק ע"ה : בראשית מ"ט - פס' - כ"ד : ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו .... = אחד הפירושים לפסוק זה מפי חז"ל אומר שכאשר התגבר יוסף על יצרו ותאוותו ברגע האחרון לאשת פוטיפר וברח ממנה ונשאר לבושו אצלה אז הזרע יצא לו דרך ידיו כתוצאה מההתאפקות (ההתגברות על היצר) וכו'... ועל כן נקרא יוסף, - צדיק ...
ואם לא נוהג כהלכה רחמנא ליצלן ומתבולל = גורם בילבול ואנדרלמוסיה רחמנא ליצלן .. = דור המבול = כתוצאה מההתבוללות וההשחתה = בילבלו מעשי אדם ובהמה = ובלבלו קדושה וטומאה רחמנא ליצלן ...
= בולבול בצד הטומאה = בולבול = אותיות התבוללות = התערבבות = ערב רב = מערבב טוב ורע = עץ הדעת טוב ורע לא תאכל כי ביום אכלך ממנו תמות רחמנא ליצלן ... = עוד נאמר על החמץ (יצר הרע לפי חז"ל) בל יראה ...ובל ימצא = בל ובל = של הפסוק בל יראה ובל ימצא = אותיות בולבל ...
עד כאן לבינתיים...
כי תש כוחי ....
מקווה שיהיה לעזר לזיכויי הרבים להתייחס לגופם וגופם של אחרים לפחות בקצת יותר כבוד כפי שתיארתי בפסוק: מי שמכבד את התורה גופו מכובד בידי הבריות וכו' ...
והמשכילים יזהירו...
כן יהי רצון ....
חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים ל - ה' ...
ואתם הדבקים ב - ה' ... חיים כולכם היום ...
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 20:07 |
|
| |
אדמק ערב טוב
תודה שהבהרת את הדברים, לא הבנתי אותם כראוי. אולי באשכול אחר אפשר לפתח את נושא 'הצביעות' החברתית,
חשוב לא פחות...
בינתיים אחכה לדבר תורה שלך השבוע..
תבורך.
תוקן על ידי 3ברית ב- 22/02/2010 20:18:47
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2010 21:28 |
|
| |
בס"ד
לידידת הברית היקרה ...
יישר כ"ח ... על ההלכות שהבאת בנושא המדובר ..
מהם השכלתי ולמדתי ...
שנאמר: מכל מלמדי השכלתי ...
תבורכי מפי עליון (-:
הבאתי הנה מאמר מתוך "תפארת ישראל" המסביר מהיכן נובע האפיקורסות וכדומה מהם אנו "מופתעים"
כל פעם מחדש ...
מתוך: "תפארת ישראל"
פרשת " זכור את אשר עשה לך עמלק" ...
בכדי לדעת מאיפה צומחת שורש המינות ומלשינות ואפיקורסות בישיבות ובשאר תחומי החיים
ונאמר: אל תהי להם תקוה ...
א. כ. י. ר
עיינו היטב
מאמר מתוך "תפארת ישראל" לפרשת "זכור"
קצת ארוך אבל מחזק את האמונה ומאיר את החושך (הבילבול) בו אנו חיים כיום ממלחמת עמלק עד דורינו ...
פרשה זו חלה בזמן הפורים, על כן נאמר משהו מענינא דפוריא.
המן מזרע עמלק היה, ונצטוינו: ''מחה תמחה את זכר עמלק'', ידוע שתורתנו היא נצחית ומחית עמלק נוהגת בכל מקום ובכל זמן. ואם כן היאך נקים מצוה זו תמיד, וכי מי מאתנו יודע ומכיר בזרע עמלק? ועוד גם אלו היינו מכירים, התינח בזמן שידנו תקיפה, אולם כשאין ביכלתנו לעשות כרצוננו - מצוה זו מה תהא עליה?
ונראה כשם שדרשו רבותינו בענין השבתת שאור בפסח, דהשבתה בלב, כן גם במחית עמלק שיך משג של מחיה בלב.
ונבאר זאת בעזרת ה':
את מרוץ המהלך של קדוש שם שמים שהחל בעשר מכות, יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מרוץ מזרז זה שהלך למישרין יפה יפה לקראת התכלית והמטרה שהיא קבלת התורה, היחיד החצוף שהעז לנתק ולחתך אותו באמצע, היה עמלק הרשע.
''אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען'', מי לא נזדעזע מה' ומעמו בחירו, בשמעו את קריעת ים סוף ויציאת מצרים, מי היה מעיז לפגע באמה זו, עם כל קנאתם במעמדם של ישראל ולהיותם עם הנבחר - ''בני בכורי ישראל'', מכל מקום לא העיזו להפריע את הסדר שהכין לו האלקים לעמו.
המתקנא היחיד שקנאתו העבירה אותו על דעתו, והחליט להתאבד על מנת לאבד היה עם עמלק הרשע, שראה אמבטיה רותחת וכלם פוחדים לכנס בתוכה, אמר אכנס בתוכה, ואף על פי שיודע אני שאכוה, אצנן אותה לאחרים.
קנאתו של עמלק העבירתו על דעתו, מה עשה? חקר ובחן במה מצטינים עמו ישראל שכל כך אוהבם האלקים, אעקר מהם את יחודיות זו וממילא ימאסם האלקים. ראה ובדק שאהבת ה' לעמו בזכות האמונה, ורק בכח התפלה ''ויזעקו ישראל אל ה '', ורק בזכות ''ויאמינו בה' ובמשה עבדו'', בחר בהם ה' להיותם עם מאמין בו ומוכן להשתעבד לו, ובכן אמר אקרר את אמונתם ואצננה מהם ובכך יבעטו בו ויבעט גם הוא בהם. וכיצד עושים זאת? פשוט, להלחם אתם, ולצנן את פחד האמות ומוראם מעם ישראל, ועל ידי זה תתרפה האמונה אצלם, בראותם הנה אלקינו שבו האמנו, וראינו בו כאבינו ואת עצמנו כבניו, כביכול בגד בנו ומגרה בנו את האמות, הרי שכביכול אין בשליטתו לעשות כרצונו, שהרי רצה בנו כעם, עשה לנו שדוד מערכות הטבע וכל זה לקנות אותנו לעם, ולא הצליח במעשה ידיו שהרי נתן לעקף את רצונו ומי שרוצה להתנגד לרצונו יכול. ועבדה שבאו אלו האויבים העמלקים לאבדנו, ואם יש ביכלתו למה לא מנעם אחר שבחר בנו? ובזה צננו את אמונת ישראל וקררום.
ומובא בילקוט (סוף פרשת תצא) ''אלמלא לא בא עמלק להלחם בישראל לא היתה שום אמה ולשון שולטת בהם לעולם''.
הרי שהוא נתן את תעזת המרד בהקדוש ברוך הוא לכל האמות שתתקרר אמונתם ופחדם בבחירת ה' את ישראל לו לעם, וכמו כן גרם שתתקרר אמונת ישראל עצמם באלקיהם בזה שנתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים.
וכן איתא שטמאם במשכב זכור ופגם קדשתם, אם כן הרי שבב' נקדות יסודיות של עם ישראל פגע עמלק - אמונה וברית.
ובזאת תלויה מחית עמלק גם בימינו אנו.
לעקר את הכפירה והאפיקורסות ולהתחזק בקדשה, שהרי פשיטא שאין ענין במחית עמלק מצד שגופם שנאוי, אלא מצד כפירתם השנואה שהשרישו בלבות ישראל. העולה לנו שהעמלק נושא את דגל הכפירה באלקי ישראל, ושיטתו להפריד אב מעל הבנים ולהטיל שנאה ביניהם בזה שיחטיא את הבנים כדי שימאסם האב, ובשיטה זו הוא עובד עד היום, כפי המובא בספר ''בני יששכר'' וזה לשונו (מאמר חודש אדר מאמר ג' מלחמה לה')
ומעתה תתבונן מה שכתוב בזהר (בשלח סז) ''אמר רבי יהודה בכל דרא ודרא ובכל דרין דאתין לעלמא, לית דר דלית בהו מההוא זרעא בישא דעמלק, וקדשא בריך הוא אגח בהו קרבא''. עד כאן לשונו
ועוד מדבריו שם, כי כל היועצים עצות רעות על עם ישראל בכל דור ודור ובכל אמה במלכותם וכו', וכבר גזרו אמר בזהר (בראשית) אשר כל העומדים על ישראל בכלי חמס ובמינות ואפיקורסות הם המה משרשי עמלק.
ועוד יש לדעת, שאת זהמתם - זהמת הכפירה, הכניסו בלבות ישראל, והדברים מבארים בספר ''עבודת ישראל'' וזה לשונו (זכור)
''זכור את אשר עשה לך עמלק'', הנה רגילות העולם לקרא ולכנות אדם רשע - בשם עמלק, ואין זה סתם, לפי שאין לך דבר למטה שאין לו שרש וטעם, והנה הענין, מפני שעמלק בטמאתו ורשעתו הכניס במלחמה אז כשנלחם בישראל - איזה ניצוץ וענין רע בלב כל איש אשר לא לחם כנגדו כראוי, וכו'
''אשר קרך'' הוא מלשון קרירות, שהקר אותם מהתלהבות הראויה לאיש הישראלי. עד כאן לשונו
ועוד מובא בספר ''אך פרי תבואה'' וזה לשונו (פרשת בשלח)
''ויבא עמלק'', דהנה כחו של עמלק במה שאומר שהעולם כמנהגו נוהג, כמו שכתוב. ''השמר לך פן תשכח וגו' ורם לבבך ושכחת וגו', וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל'', ואלו עמלק שהוא כח הסטרא אחרא מטעה את העולם בזה. עד כאן לשונו.
וב''אלשיך'' כתב. כי עמלק זה יצר הרע וצריך להלחם בו לעולם עד לעתיד לבא עד כאן לשונו
ועוד ב''אלשיך'' לכל אמה שר משלה, ואלו שרו של עמלק הנו הס''מ בעצמו.
שהרי המלחמה עמו עד לעתיד לבוא, כפי שכתוב: ''כי יד על כס יה'', שאין ה' שלם ושמו שלם עד שימחה זרעו של עמלק, אם כן עמלק זהו המונע כביכול את שלמות התקון, ובחסולו תלויה שלמות עולם התקון.
ואם כן, אנו במלחמתנו היום בעקבתא דמשיחא שנצטרך להלחם עם שער ה- 50 של הטמאה כמובא ב''אור החיים'' הקדוש, לפי שעומדים אנו לזכות לשער ה - 50 של הקדשה, ואי אפשר שנזכה לה מבלי שנתמודד עם הכח המקביל שלה שהוא שער ה- 50 של הטמאה - זה לעמת זה עשה האלקים.
ומובא בספר ''עשירית האיפה'' (להרב מקאמרנא), מהי מהותו של שער ה- 50 של הטמאה שלא היה מעולם, ורק עתה בעקבתא דמשיחא נתן רשות והורמנא להתפוצץ ולפוצץ בנשמות ישראל, מה שלא נתן לו רשות מעולם - הוא שער הכפירה והאפיקורסות.
ובספרי ''אמונת ישראל'' הסברתי באריכות, מדוע הכפירה והאפיקורסות המצויה בימינו מיחדת היא במינה שלא היתה מעולם ומצטינת היא לדורו של משיח - עקבתא דמשיחא, כי הלא ענין עבודה זרה היה מעולם, ואם כן מה נשתנה דורנו להחשב כמסבך בשער ה - 50 מה שלא היה מעולם? ותכן הדברים שבארנו שם מדברי הגה''צ רבי יחזקאל לוינשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה ומדברי הגאון רבי אליהו לאפיאן זכר צדיק וקדוש לברכה והחפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה ועוד, שבדורות עברו אמנם עבדו עבודה זרה, אולם היו משרשים אמונה חושית חיה במציאות ה' ופחדו ממנו, אלא שטעו בדרכי ההנהגה לומר שהעולם מנהג בעבודה זרה פלונית או פלונית, אמנם היו במצב בקוש וחפוש אחר אלקות
מה שאין כן בדורנו, מתכחשים לכל, רוצים חיי הפקר, חיי כפירה בכל, לא להאמין בכלום, כחי ועצם ידי, מבלי טעם וסבה, מבלי רצון להתישב בדברים בעלי ערך כאמונה והשגחה, אלא דוחים אותם האפיקורסים בשתי ידים ללא טעם וסבה.
ורק התאוה והטמאה המה המכונים את דעתם למאס ולכפר בכל וזה שנאוי על הקדוש ברוך הוא ביותר, לפי שהאדם שהנו בר שכל מוריד ומשפיל את עצמו לדיוטא כל כך תחתונה לחיות ללא מחשבה כלל ועקר, מבלי לרצות לשמע, מסיר אזנו מפחד שמא ישמע ויצטרך להשתעבד לאמת שישמע (ראה שם באורך)
ובעצם זוהי שיטת עמלק לקרר ולצנן את האמונה מבלי טעם והגיון, ולהתלוצץ מכל הקדוש לנו, כעמלק שהיה נוטל מילותיהן וזורקן ומתלוצץ ממצוות ישראל
ואם כן שזהמת קלפה זו בעצם משתוללת עתה בעולם כשער ה - 50 של הטמאה ובעצם מדבקת היא בהתפשטותה כל איש ואיש מישראל וכמו שמובא ב''שומר אמונים'' בשם ה''בעל שם טוב'', שפעם ישב ה''בעל שם טוב'' זכר צדיק וקדוש לברכה עם תלמידיו ואמר: תלמידי, ''לעתיד - משופרא דשופרא כמותכם יתפוצצו דברי כפירה מפיהם''. והוא פלא, הכיצד משומרי מצוות ואדוקים בתורה יתפוצצו דברי כפירה? ותרץ שם, שהכונה לפלחן הפוליטיקא, שתהא פוליטיקא בעולם ויאמרו אם יקום זה למשל אזי יהא כך, ואם זה אז יהא אחרת, וזו הרי כפירה גמורה, שהרי הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם ואין עוד מלבדו.
ומי לא רואה זאת היום בימינו, הולכים אנשים לבחר בראש ממשלה רחוק מיהדות ושרים לו ומחניפים לו, ותולים לומר שבזכותו יהא לנו ישועה וטובה, הלא הזקנים מישראל כשאמרו לאגריפס המלך אחינו אתה והחניפו לו, אומרת הגמרא: בא מלאך וחבטן, על שהחניפו לרשע, ואם כן זו הכפירה היא כשלון של שער ה - 50 של הטמאה שאפלו שופרא דשופרא לא מרגישים בה.
וכבר אמר הקדוש מרוז'ין (מובא בשומר אמונים פרק ז'), שקדם בוא הגאלה תהא האמונה קשה כמו לעלות על קיר ישר וחלק בלא סלם ומדרגות, ולא לחנם מתקופתנו פחדו האמוראים עולא ורבי יוחנן, עד שאמרו: ''ייתיה ולא אחמיניה'', דהינו אמת, פלא ופלא יהא בסלוק החשך ובבוא האור, תקופת מעבר זו יפה היא מאד ואלפי נבואות ונחמות נאמרו עליה, אולם ידעו שקדם לכן יהא חשך כפול ומכפל ונסיונות רבים באמונה ובעריות שמי ומי יעמד בזה, ומפחדם אמרו: מוכנים אנו לותר על ראית ישועתן של ישראל בנסים שיזכו להם אותם ראויים, והעקר שלא לעבר את אותם נסיונות שיצטרכו לעבר אותם זוכים שיזכו, וכנאמר: ''והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו'', ולהיות קדוש במצב של נסיונות כדורנו אמנם קל הוא מצד אחד כיון שלפי רבוי הנסיונות - העומד בהם ומשתדל להתגבר כבר נחשב לקדוש, אולם צריך מסירות נפש גדולה גם למעט הזה, ולכן פחדו מרבוי הנסיונות שיהיו אז שמא לא יעמדו בהם (על פי באור המהר''ל)
וזה הטעם שנצטוינו לשנא את עמלק, ומלחמתו - מלחמת ה' בעמלק - מדור דור, לפי שהוא הלוחם בתורת ה' ובאמונתו, ומתלוצץ מכל נסיו ונפלאותיו של ה' יתברך להלבישם בדרך הטבע, ומקרר בכך את אמונת ה'.
ולכן סדרו לנו מרדכי ואסתר את המגלה בדרך נסתרת, ללא הזכרת שם שמים, ובדרך ספור מקרי וטבעי, להורות הפך דעתו של עמלק, שכל דרכו להלביש נסי ה' בטבע, ולהכניס את הטבע בנס, ואלו אמונתנו להכניס את הנס בטבע, לפיכך נכתבה המגלה בדרך טבע ומקרה, ומודים אנו על נסי ה' אתנו, ואף כי מלבשים המה בטבע, מאמינים אנו שאין שום טבע ומקרה בעולם.
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ....
חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים ל - ה' ...
ואתם הדבקים ב - ה' ... חיים כולכם היום ....
 |
|
|
|
|
|