מתכון למשפחה

לפני כמה ימים נתקלתי בספר קטן וישן (שנת תשכח) הנקרא "ברית עולם"*. הספר או ליתר דיוק ליקוט של טקסטים שיש שנהגו לאומרם באירועים שונים כגון חנוכת הבית, ברית מילה, פדיון הבן ועד אדם המגיע לגבורות. באמת לא מעניין הליקוט ולא מיהו המלקט, מנהגים רבים היו בישראל והמו"לים מתפרנסים מכך וינהגו איש כפי חפצו והבנתו.

עד כאן באמת אין שום חידוש. כמעט וכבר סגרתי את הספר לאחר רפרוף קל בדף השער לשניות ספורות, אך לפתע צדה עיני את המילים בדף השער "...עם לוח לשמות הילודים". חשבתי שבוודאי תהיינה הצעות לקריאת שמות הנולדים וחפשתי בתוך הספרון את הדף שעוסק בשמות הילודים. להפתעתי גיליתי בדף האחרון בספר את זה:



באופן אישי הופתעתי. מה זה? מי צריך את זה? וכאן התחלתי לחשוב בנימה מעט סוציולוגית (אולי סליחה שבניית הדיון על יסוד רעוע כמו הספר הזה, אבל זה עורר בי לחשוב).

א. האם בנ"א צריכים לכתוב את שמות ילדיהם, תאריך הולדתם היכן הם נולדו וכו'? האם זה נועד לזיכרון אישי (מה שלא כ"כ מסתבר שהורים לא יזכרו את הפרטים הללו על ילדיהם) או שמא המחשבה היא שהספר יתגלגל במשפחה ויהווה כמין פירוט יוחסין או משהו דומה לדורות הבאים? מלשון הכותרת מעל הלוח "בו רושם כאו"א.." נראה שזהו מנהג מסויים, האם ידוע על קהילות שעושים את זה?

ב. האם תפיסת העולם שהבכור הוא בד"כ בן? המדפיס בכלל מאפשר אופציה של בת בכורה...

ג. המקום ברשימה הוא לעשרה יל(ו)דים, האם ניתן להסיק מכאן על מיעוט או ריבוי ילודה, כלומר האם עשרה ילדים זהו רף עליון והמדפיס הכניס לא יותר מעשר שורות אותן ניתן למלאות בשמות הילדים, ובאמת כלל לא היה מצוי משפחות של למעלה מעשרה ילדים, או שמא רק קצרה היריעה. ואולי בכלל רושמים רק מהילד העשירי שאז מתחילים לשכוח את השמות וימי ההולדת ואין מנוס מלהעלות שמות הזאטוטים עלי ספר (מה שלא מסתדר עם הליין הראשון לבן הבכור וצ"ע). ואולי הצפי למילוין של כל עשר השורות הוא קלוש והמדפיס בס"ה נתן רזרווה של מקום על כל צרה שלא תבוא?

ד. האם בעולם יותר בנים מאשר בנות (מה שלא נכון וההיפך)? ישנן שש שורות העוסקות בבנים ורק ארבע שורות לבנות. אולי זה מראה על רצון כמוס (או בעצם לא) לבנים יותר מבנות? א"כ ממה זה נובע? ואולי זה רק בגלל שהמנסח לא מצא יותר תארים לבנות מלבד "חמודה, כבודה, נעימה ואהובה"...


משמו של המלקט ניתן להסיק שהוא נמנה על עדת תימן, לכן א"א להסיק מכאן לעדות אחרות. אולם מעניינת תפיסת העולם אותה מייצג אותו צאלח מנצור. היה מעניין לדעת מהבחינה הסוציולוגית האם זו תפיסת עולם של יהודי תימן או שמא בניתי מגדלים באוויר על סמך מסמך שהוא בעצם כלום. לשיפוטכם.



*שער הספר:

_________________

מ. זוהר

מה ענין קונסטלציה לקונסטרוקציה ואינקוויזיציה?

זחלץ,

היארצייט בד"כ הוא יום משמעותי יותר וגם בד"כ יותר קשה לזכור אותו. יארצייט של קרבה ראשונה עוד הגיוני שכל אדם יזכור, אך של דודים זקנים וכו' מסתבר שקל יותר לרשות. מה גם שימי הולדת (כוונתי ליום הלידה עצמה) של ילדים זו חוויה בלתי נשכחת שאדם מן הישוב בד"כ זוכר.

יש לך מעט יותר פרטים על המחבר אולי?



תלמיד ט',

מה באמת עושים בעלי משפחות ברוכות ילדים?



ירוחם,

עוד לא הבנתי, זה היה מנהג וכיום מקיימים את ההלכה ע"י רישום משרד הפנים?

_________________

מ. זוהר

אני מכירה רבים וטובים שנוהגים כך, וזה כולל את בעלי שמנציח על גבי חומש את שמות צאצאינו ותאריך לידתם.

תודה למביאי המקורות וההסברים למנהג. טרם הבנתי האם מדובר במנהג עם השלכות הלכתיות (יוחסין, ירושה וכו').



צענע,

מוזר לדעתי בכלל לתלות זאת במנהג הגויים, גם אם נוצרים נהגו כך זה לא עניין דתי בעצם הכתיבה, מקסימום מדובר על רישום יוחסין לתועלת טהרת הגזע, אז גוי עלה על הרעיון הפרקטי ראשון, נו, שוין.

האם יש לכם איזה שהוא מושג/הסבר על תפיסת העולם (אם זו אכן כזו) שגרמה לבניית הלוח דלעיל (זכר בכור, 60% בנים, מספר הילדים וכו')?

_________________

מ. זוהר