בס"ד
רבנו הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה לסדר זרעים כתב וז"ל:"וכאשר הגיע לסוף ארבעים שנה בר"ח שבט הקהילם ע"ה (כוונתו למשה )ואמר להם "הן קרבו ימי למות",לכן מי ששמע ממני איזה קבלה ושכחה יבוא ונבררנה
לו,אמר הכתוב "הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר ",וכך אמרו חכמים בספרי כל מי ששכח הלכה אחת יבוא וישנה ,וכל מי שיש לו לפרש יבוא ויפרש ,וביררו מפיו הקבלה ולמדו הפירושים כל אותו הזמן שמראש חדש שבט
עד שביעי באדר ,ולפני מותו נתעסק בכתיבה וכתב שלשה עשר ספרי תורה כולם גוילים מן בית "בראשית" עד למד "ישראל",ונתן ספר לכל שבט שיתנהג על פיו ,והשלשה עשר נתנו ללוים ואמר להם "לקוח את ספר התורה הזה " וכו' ועלה אל ההר בחצי יום שביעי באדר כמו שנתברר בקבלה,והיה זה מותו ביחס אלינו שנפקד מאתנו ,וחיים ביחס אליו במה שנתעלה אליו ,וכך אמרו ע"ה :"משה רבינו לא מת אלא עלה ומשמש במרום" עיין שוטה יג ע"ב ספרי דברים לב ,מח והדברים בענין זה ארוכים מאד מאד ואין זה מקומם "עכ"ד לעניינו
|
|
