| נשלח ב-22/2/2010 17:31 |
 |
| |
ירוחם אני לא אהיה בין אלה המתיימרים לעצב את ההגיון שלך ואני לא אנסה לעשות זאת. אולם אכתוב מה שאני חושב לעצמי.
ר' יעקב ישראל דיהאן היה ידוע כבעל מרה שחורה ומצב רוח דכאוני, אשר הגיע לפעמים עד לכדי שנאה עצמית נוראה. אחד הדרכים לחבוט בעצמו היה על ידי עדות דברים קשים על עצמו. אם הם היו אמיתיים או לא? רק הוא ידע.
בכל מקרה אם ייגש אלי בן אדם ויעיד בעצמו שהוא חטא בחטא נורא כזה בליל כל נדרי, לא אטה להאמין לו. אוכל לכל היותר להאמין לו אם יאמר שהוא נכשל בחטא כזה או אחר בסתם יום חול או בליל שבת. אבל לא בליל יום הכפורים. ואם הוא יוכיח לי שכך הוה עובדא, לא אתלה את מעשהו בנטיותיו היצריות, כי דבר זה לא תלוי ביצר הרע, גם לי יש יצר הרע ואיני חוטא בליל יום הכפורים, אלא שאתחקה אחר צלילות דעתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 17:34 |
|
| |
ידוע שמשוררים כותבים הרבה דברים על סמך דמיונם.אבל אצלך שיר שמשורר כותב מהווה אצלך עדות .לעומת זאת עדויות של נערים תמימים בפני רבנים לא מהווים אצלך עדות.
עצם העובדה שהעלית את דה האן ממעמקי הנשיה לאשכול זה רק בגלל נטיתו המינית והעלית אותו כהשוואה למקרה הנורא הנוכחי מוכיחה שאינך מבין כלל את ההבדל.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 19:52 |
|
| |
צענעכמות ידיעותיך ממש מדהימה, את יודעת כי דה האן לא נטפל לילדים את יודעת כי משוררים כותבים ומעידים על עצמם סתם לא ברצינות את יודעת גם כי מעשיי גדולים ונטיותיהם המיניות לא הוסתרו- ורק עדותו של ילד מתבגר שראה בעיניו אינה עדות ואת גם יודעת כי למשל הרב ליכטנשטיין ור' שפירא- שמעו וגבו בעצמם עדויות, מפי המתלוננים, את גם יודעת שהעדויות נחקרו בצורה יסודית כמתבקש לפי ההלכה, וודאי לפי ועל ידי חוקרים מקצועים. את יודעת גם מי הוא רב אמין וגדול ומי לא שווה התיחסות ותשומת לב ממש אוצר ידיעות לתשומת ליבך אני הקטן איני יודע כלום, זה שדה האן נקרא קדוש, ומעשיו היפים , בכתבו רק להוכיח את השיטה המקובלת אצל עם קדושים, ואיני יודע כלום על מעשי הרב אלון ומה שאני יודע זה רק מרכילות של אינטרסנטים אם הם רבנים גדולים- עד לפני חודש גם הרב אילון היה כזה.
בתורה מסופר כי ה' אומר למשה בשמיים- לך רד כי שיחת עמך עשו את העגל וכו וכו. משה יורד מההר עם לוחות הברית- ורק לאחר שבמו עיניו הוא רואה את העגל, רק אז ורק אז ולא שניה לפני כן הןא כועס ושובר את הלוחות, למרות שלכאורה אלוקים בכבודו ובעצמו מסר לו עדות ישירה וכנראה שה' הוא אמין
מה לדעתך המסר של הסיפור הזה? סתם נכתב? שמה ?שמשה בעצם לא האמין במה שה' אמר לו?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 20:28 |
|
| |
כלומר מסקנה ראשונה העולה מסיפורך על משה היא שרק שופט שרואה במו עיניו את החטא רשאי להעניש .
מסקנה שניה:שום עד איננו אמין שהרי אפילו הקב"ה איננו אמין מספיק.(ח"ו)
ללא ספק שתי מסקנות מעניינות .
תוקן על ידי צענערענע ב- 22/02/2010 20:35:02
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 21:50 |
|
| |
צענע זה לא סיפור זו תורה בתאור העובדות. שופט לא מקבל עדות יחיד מאף אחד, שופט חייב לחקור היטב
אלו לא מסקנות זו היא ההלכה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 22:15 |
|
| |
שאלת מיכל פינס נידונה בהרחבה גם בפורום סמוך.
משירי דה-האן: השנה מתגנבת בבירת האל סמוך לכותל המערבי הערב מה אני מייחל? קדוש ישראל או קדש ערבי? * --------------------- מדוע זה אלכה בשעת ערב הערבה אל הכותל הקדוש? הלמען ישפוך לבי יסוריו לפני האלהים או יען חסן מלטפני שם ומבקשני. ------------------------- עֵת בְּתוֹרַת הַשֵּׁם קְדוֹשָׁה קוֹרְאִים הֲכִי תַחְשֹׁב כֵּי נִּשְׁכְּחָה מִמֶּנִּי תַּאֲוָה אַחַת? וְעֵת בְּלֵב חָרֵד אֶשְׁקַע בְּתַאֲווֹת הֲכִי תַּחְשֹׁב שָׁכַחְתִּי אֶת תּוֹרַת הַשֵּׁם ? -------------------------- הַטְּהוֹרִים שֶׁבְּשִׁירַי כָּתַבְתִּי עֵת קַמְתִּי מֵעַל מִשְׁכְּבֵי זִמָּה. הָאֵל חַנַּנִי שֶׁפַע חֲטָאִים, הוּא מֵחֲטָאַי אַף מוֹשִׁיעַנִי. ------------------------ אני חוזר מן המחזור מחמוד הסייס מחלל בחליל דמי גועש, עד בוש אחיל, אני מחלל ליל העשור ----------------------- קול! הנערים שרים קל מהרה החסיד מרקד ללא שהיות הריקוד מבעיר את הסערה חלופי גברי במשחק-קדשות
*תרגום שונה, אולי נאמן יותר למקור, ראו כאן.
תוקן על ידי מרחביה ב- 22/02/2010 23:10:04
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 22:25 |
|
| |
מרחביה
אני מתנצל על הציניות, אבל העיקר שהוא היה נגד הציונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 22:31 |
|
| |
איך שבח דיבר בשבחו של הקדוש הזה כדבריו, מרחביה הביא רק דוגמית, הייתי שמח אם הוא היה מפרש גם בין השורות- כדבריו , פרוש שאדם כמוני לא יכל להבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 22:40 |
|
| |
ירוחם אני רואה שגם עתה עדיין לא הבנת. כוונתי היתה שבין השיטין השחלתי את המידות המסויימות מאד של דהאן, כאשר הכוונה לאותה שנקבת בשמה המפורש. לא אתה ולא מרחביה מגלים לי את אמריקה, אני אין רצוני לצטט משיריו, אלא שתמהני על מרחביה מדוע לא מצא כי אם ציטוט חלבי וחיוור זה. רק מזיכרוני אוכל כעת לצטט קטעים עסיסיים פי כמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 23:06 |
|
| |
אני רואה כי מרחביה הוסיף עוד במה פנינים מרובעחם
שבח האם לאדם כזה קדוש יקרא? קדוש? רק כי היה נגד הציונים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 23:14 |
|
| |
[אם כבר בדה-האן עסקינן, ארשה לעצמי לבקש את עזרת הציבור. בספרם של נקדימון ומייזליש עליו, מסופר כי הרב אהרן פישר (אביו של רבי ישראל יעקב פישר ראב"ד העדה החרדית וממקורבי רבי יוסף חיים זוננפלד) כתב שני מאמרים להגנת דה-האן, ובהם נתן -בין היתר- פרשנות קבלית(!!) לשיריו. האם ידוע למישהו היכן - אם בכלל - נדפסו המאמרים? האם ניתן להשיגם? תודה מראש.]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 23:15 |
|
| |
אין ראיה ממשית שדה-האן מימש אי פעם את נטייתו משוררים רבים שוררו על אהבות נכזבות ועל מערכות יחסים עם נשים שונות ומשונות ולא תמיד זה קרה במציאות, מה שכן זה מעיד על נטייתו המינית של דה-האן.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 23:19 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | שבח האם לאדם כזה קדוש יקרא? קדוש? רק כי היה נגד הציונים? |
|
אתה נוטה פעמים רבות להתעלם מהתשובות שעונים לך, לעיל הפניתי את תשומת לבך ליחזקאל ל"ג, האם עיינת בכלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 23:22 |
|
| |
הודעת בעל דין כמאה עדים, מה לא עושים בגדי לטהר את השרץ בק"ן טעמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2010 23:25 |
|
| |
עוד כמה מהויקיפדיה: פָריד הוא אמר: "הערב אסע לחברון"
ערבי רוכב על סוס ערבי.
הוא לא יידע לעולם עד כמה, ביני לבינו,
ליבי עולץ בי ונמעך באכזריות. בחוץ המים צוחקים בברכם את השמש.
המים צוהלים, פורצים מן הסלע.
החיים כאן קטנים, אבל כה טובים
כל זמן שעאדל מדבר איתי בערבית. אי-שקט עאדל עייף ושוכב לו לישון.
אני יגע, ולישון איני יכול.
באל-קודס הוא החצוף בנערים.
ואני גבר חרד, חסר-מנוח. טוב ורע האם איש אינו יכול להיות משרתם של שני אדונים?
אני משרת את האלוהים ואת השטן גם יחד.
בתשוקה אחת ובשמחה אחת,
ושניהם ממלאים את ליבי אותו חוֹם. יאוש היכן האהבה, היכן האור,
שלעולם אינם כבים ולעולם אינם מצערים?
טוב: נלך שוב לשאת תפילה,
אבל אני שונא את אלוהים שנאה מוחלטת. צער עם עאדל... עם מחמוד, בדחף התשוקה.
עם חסן, עם ח'ליל, שותים בצוותא.
הה: נשארתי תמיד אותו הדבר,
רק השם השתנה. משרת הוא משרתני בחגיגיות. וכי לא היה עלי
להיות זה שמשרת אותו, הלא כה יפה הוא ממני?
מעולם לא היה לי משרת עדין וביישן יותר,
מעולם לא חשתי בעוצמה רבה יותר את שמחתי ואת חטאי.
|
|
|
|
|
