נכון מאוד
אני בדעה שפעם ביום צריך להקדיש זמן לרווקות האומללה שלנו,
אז הנה:
אנחנו מסכנים
אין לנו סיכוי
המכוערים הכי גדולים התחתנו
ואנחנו לא..
הערביות הכי טמאות התחתנו
ואנחנו לא
הצעות נורמליות כבר מזמן הפסיקו להגיע
אףאחד לא מתקרב אפילו לכיוון של מה שמחפשים
או שיש מיליון הצעות בשניה שאני יוצאת.
וכשסיימתי ת'פגישה כולם נעלמים.........
אנחנו מסכנים
כולם מרחמים עלינו
שואלים מאחורי הגב למה לא הולך............
מבט עצוב משתקף מבעד לעינינו
נמאס ללכת לאירועים ולחזור לבד
נמאס לישון ולקום לבד.......
נמאס לשמוע את החברה הנשואה מתלבטת למה לחפש את הילד שלה, כשלך אפילו אין עוד בעל.........
נמאס כשכל הנשואים יגיעו בפסח עם הבן זוג,
ואני לבד.......
נמאס
נמאס
נמאס
ו.......
שוב...
נמאסס
זהו.
תם טקס דקת העצב של הרווקות.
תוקן על ידי חסויה22 ב- 22/02/2010 18:53:38
ניתן לחזור לשגרת היום..
!Good luck
