שירי היין ומשתה פורים - הצעה

שירי הקודש של קדמוננו זכו ומצאו להם מקום של כבוד בספרות הדורות. כמה וכמה פיוטים של גדולי
המשוררים הספרדיים רשב"ג ריה"ל וכו' נכללו במחזורי התפילה, בסליחות ובקינות.

לעומתם גורל שירי החול שלהם לא שפר עליהם גורלם, הם נשארו בקרן זוית ומעטים העוסקים בם, בדרך כלל הם אנשי אקדמיה, אבל בני תורה בדרך כלל שירי החול לא שזפם עינם.

אני מציע כאן תיקון גדול להחייאת חלק מסויים של שירי החול, והם "שירי היין". שירי היין נתחברו על רקע משתאות היין שלכאורה היו נהוגות בתרבות המוסלמי-יהודי של ימים אלו. ובכן לדעתי אין אירוע יותר מתאימה לקריאת שירים אלו כבמשתה פורים.

ידוע לי על לפחות שיר אחד, שלדעתי במקורו היה בהגדרתו "שיר יין" אלא שבמשך הדורות אומץ כשיר מיוחד לפורים. והוא שיר המיוחס לרשב"ג, שהמשורר מתייחס לאירוע בו מארח קמצן ששמו "משה" אירח משתה  יין ובאמצע המשתה הפסיק להגיש יין ובמקומו הגיש מים.

כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי 

פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מָיִם 

שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים 

וַיַּכְחִידוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים 

שָׁבְתוּ שִׁירִים כִּי פִי שָׁרִים 

מָלֵא מַיִם מָלֵא מָיִם 

לֶחֶם לָאוֹכֵל אֵיךְ יִטְעָם 

אוֹ אֵיךְ מַאֲכָל אֶל חֵךְ יִנְעָם 

עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם 

יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מָיִם 

מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ 

וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ 

אָכֵן פִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ 

יַזֵּל מַיִם יַזֵּל מָיִם 

 הִנְנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ 

עִמּוֹ אֶזְעַק וַאְשַׁוֵּעַ 

כִּי כָמֹהוּ פִי יוֹדֵעַ 

שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם 

 נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ 

 כִּבְנֵי רֵכָב תִּהְיֶה דָתוֹ 

יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ 

שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מָיִם 

(נוסח השיר על פי שירי רשב"ג, מהדורת ביאליק-רבניצקי (הטקסט לקוח מאתר "הזמנה לפיוט".)

 
הגם שבגוף הפיוט אין זכר לפורים כלל, ולכן ראוי לשייכו לשירי יין על אף אופיו ההיתולי, הפיוט אומץ במשך הדורות כפיוט לפורים. עיי' למשל ספר אורה ושמחה לה"ר משה אהרן רחמים פייאצה (ליוורנו תקמו). הפיוט מוזכר גם בין הפיוטים ששרו באשכנז!!! ע"י ר' יונה עמנואל במאמר על מנהגי אשכנז בהמעיין. כמו כן השיר הודפס ביחד עם מסכת פורים בכמה מהדורותיו עיי' כאן.

על כן ההצעה שלי לאמץ עוד כמה משירי היין למשתה היין הפורימי שלנו, וכך נוכל להציל מלאכת קדמונינו מדראון עולם.

ולסיום אעתיק איזה משירי היין שמצאו חן בעיני:

ר' שלמה אבן גבירול

ידידי, נהלני

יְדִיִדִי, נַהֲלֵנִי עַל גְּפָנִים                   

וְהַשְׁקֵנִי וְאֶמְצָא שְׂשׂונִים

וְכוֹסוֹת אַהֲבָתְךָ יִדְבְּקוּן בִּי

וְאוּלַי אָז יְנוּסוּן הַיְגוֹנִים.

וְאִם תִּשְׁתֶּה בְּאַהֲבָתִי שְׁמוֹנֶה

אֲנִי אֶשְׁתֶּה בְּאַהְבָתְךָ שְׁמוֹנִים.

וְאִם אָמוּת לְפָנֶיךָ יְדִידִי,

חֲצֹב קִבְרִי בְּשָׁרְשֵׁי הַגְּפָנִים

וְשִׂים רַחְצִי בְּמֵימֵי הָעֲנָבִים

וְחָנְטֵנִי בְּחַרְצַנִּים וְזַנִּים

וְאַל תִּבְכֶּה וְאַל תָּנוּד לְמוֹתִי

עֲשֵׂה כִנּוֹר וְעוּגָבִים וּמִנִּים

וְאַל תָּשִׂים עֲלֵי קִבְרִי עֲפָרִים

אֲבָל כַּדִּים חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים.

(מועתק מפרוייקט בן-יהודה)

ר' שמואל הנגיד

עליכם לפועלכם לישר פעליכם/ ולכם יהי עליו לשלם גמוליכם

 ועל בעבודתו תבלו ימותיכם/ אבל עת עשו לאל ועתים עשו לכם 

תנו לו חצי היום וחציו למעשיכם/ ואל תתנו פוגת ליין בליליכם

וכבו מאור הנר ואורו בכוסיכם/ וקוצו בקול שרים ושירו בנבליכם

ואם אין קבר שיר וחמר וחבר הוי/ פתאים יהי זה חל- קכם מעמליכם

(בן משלי, אות קעא)

 
וכאן שטוחה בקשתי לפני הציבור להוסיף כאן עוד שירי יין, וישתו ענוים וישמחו.

תודה רבה לכל המגיבים.

אגב האם ישנו הסבר מניח את הדעת בקשר להתעסקות הקדמונים בשירי חולין כמו אלה.
האם אין בשורות כמו:  "ואל בעבודתו תבלו ימותיכם/ אבל עת עשו לאל ועתים עשו לכם/ תנו לו חצי היום וחציו למעשיכם/ ואל תתנו פוגת ליין בליליכם" משום חירוף וגידוף. ולהזכירכם, מדובר בר' שמואל הנגיד שברור שהיה ירא שמים וחכם תלמודי ממדרגה ראשונה.

וכבר ידוע התנצלותו של בנו ר' יהוסף על שירי האהבה שבדיוואן אביו, שאינו אלא משל לאהבה בין הקב"ה ועם ישראל,
ומי שיחשדהו היפך כוונתו עוונו ישא, עיי' כאן. אבל קשה לקבל התנצלות זו בקשר לשירי יין ודומיהן. הדבר תמוה במיוחד לאור ההלכה הפסוקה שהביא "ספרא" לאסור שיר על  היין.

בלי קשר ישיר לשאלה על שירי היין(שעליה אינני רוצה לדון כאן),יש לזכור שחלק משירי החולין הוזמנו ע"י מלכים שרים ונגידים בני ברית ושאינם בני ברית.