|
|
| נשלח ב-4/3/2010 11:25 |
 |
| |
בנוגע לריה"ל, אמנם אפשר לפרש את השירים באופן מטפורי לאהבת הקב"ה וישראל, (בחלקם הגדול יש רמזים שקשה לפרש באופן אחר) אבל בהחלט יש כאלו. וכנראה כל מה שנמצא תחת הקטגוריה "אהבה בתענוגים" (את השם נתנו מן הסתם עורכי האתר ואין לו קשר ישיר לריה"ל כמובן) ברשימת השירים לקמן :
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 12:41 |
|
| |
לאישציפור
האם לדעתך אין לחלק את שירת משוררי ימי הביניים לשירי קודש ושירי חול?
אם תשובתך שלילית האם לדעתך אפשר לומר ,כמו על שיר השירים ,ששירי הקודש של משוררי ימי הביניים הם קודש ושירי החול הם קודש קודשים?
הנה תשובתו של הרב בנושא זה:
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=7876
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 12:59 |
|
| |
אני לא מומחה גדול לשירת ימי הביניים, אבל למיטב ידיעתי בהחלט יש מקום לחלוקה כזו.למה את שואלת ? בכל מקרה אני לא חושב שנכון להכליל את כל משוררי התקופה ביחד, וכ"ש שלא את כל השירים, יש שירים טובים ואמיתיים יותר ויש שפחות, בלי חלוקה מחייבת בין קודש וחול בדוקא.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 13:51 |
|
| |
אמרי בינה, אף אחד לא טען שהרמח"ל הוא במקום קבלת האר"י, אבל הקבלה הזו עוברת דרכו, התכנון וההצגה של הדברים משוכלל הרבה יותר מאצל רח"ו, אע"פ שהוא ממשיך את אותה שיטה ולא את שיטת הרמ"ק. אמרתי שהקבלה עוברת דרך רמח"ל, ולא שהוא מבטל את כל מה שלפניו.
לגבי הנקודות האחרות שלך:
לימודים באוניברסיטה: רמח"ל למד בפאדובה לימודי חול לפני גיל 15, דהיינו שהיו אלו לימודי תיכון.
מגדול עוז: הוא מחזה שהוקדש לחתונת בן רבו, ועוסק במשל קבלי, מתוך פתיחת המחזה:
"זה חלק אדם באשר אדם הוא, נפש חיה, לבטא בשפתים ככל אשר תאוה נפשו. כי על כן יִתְרָה לו מבהמות ארץ. זה חלק אדם באשר הוא אדם, כקטון כגדול, אין יתרון לחכם מן הכסיל; אכן רוח הוא באנוש דַבֵּר דבר דָבוּר על אפניו, ומליצה תמתיק בפיו, אף כי חוד חידה ומשול משל; אשר על כן יאמר: "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם", נחלת חכמי לב איפוא אלה. והיה לנו לעינים החכם מכל האדם, כי יגיד עליו אמרו: "אִזֵן וחקר ותקן משלים הרבה"; ומשלי שועלים ואחרים כמוהם הנמצאים לחז"ל, המה יורונו יאמרו לנו, כי לא שוא ודבר כזב תועבת ה' יחשבו אלה, גם כי אמנם שקר המה, אשר בדו מלבם ללמד דעת את העם". (נמצא כאן).
ובהמשך: במדרש הקדוש קדוש מדבר, ידמה במשלו תורת ה' ואשר חפץ בה אל נערה בתולה, בת מלך היא ונעלמה בעיני כל חי, במגדל עוז אשר לה חביון חתום, אל אוהבה אחד תגלה ואיש בלתו לא ידעה. זאת לקחתי היום ותהי לי למוסדותי, לבנות עליה משלי, והנה לפניך. כי זה דודי חכם ונבון נפל חבלו בנעימים בת מלכים, מאן מלכי רבנן, והיו תואמים בני מלכים גם יחד, בן ת"ח ובת ת"ח, אשר קנה לו, ויחדיו יהיה תמימים, בצדקם אחרים, וביד צדקה יחדו, אשר שזה ילד אשכי שזאת גדל, כי הם זרע ברך ה.ח, אשר קנה לו, ויחדיו יהיה תמימים, בצדקם אחדים, וביד צדקה יֵחַדוּ, אשרי שזה ילד, אשרי שזאת גִדֵל, כי הם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.
זה דומה בעיניך לרומן לטיני?
ביאליק דוקא פותח את מאמרו על הצעיר מפאדובה בציטוט מתוך זהר שני, כנראה שזה יותר אפיין אותו בעיני ביאליק.
לגבי שירי אהבה של ריה"ל, יש לו ממש שירי עגבים, כמו "עזוב, האם לא ניסה", ונדפסים ב"כל שירי רבי יהודה הלוי", בכרך "שירי חול" יחד עם חידות שונות. וקשה לי להאמין כי מדובר בשירי משל.
שירי ר' ישראל נג'ארה, כבר יצא קצפו של רח"ו עליו בתחום הקדושה, אבל מדובר בשירים במסוה של קודש, וגם בשיר האר"י יש דברי זרות הנראים כתפלות ממש.
טבילות: מנהגו בטבילת עיכ"פ לא מוזכר. טבילת עזרא לא היתה מקובלת באשכנז במשך דורות רבים, כנראה עקב הקור, (גם האר"י לא היה טובל טבילת עזרא בחורף כי היה רגיש לקור), וראה בלקט יושר כי מהרא"י כשהיה עם אשתו היה מנקה עצמו לפני התפלה. וכן בתשבץ קטן קכב' שמהר"ם מרוטנבורג לא היה טובל ט"ק. וכבר הרמב"ם בתשובתו קמ' מעיד: "ומעשים תמיד שיבואו חכמים גדולים ורבנים מעריכם לספרד וכשיראו אותנו רוחצים מקרי שוחקים עלינו ואומרים למדתם מנקיות הישמעאלים כו' כל ישראל שבין הישמעאלים נהגו לרחוץ וכל ישראל שבין הערלים לא נהגו לרחוץ כגו' אין הדברים אלא מנהג בשנער ובמערב לבד".
ראה גם גנזי שכטר ח"ב מכתבי ר' אברהם הלוי "כמה חסידויות הנוהגות בצפת כו' כמה בעלי תורה יראי שמים טובלים לקרי".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 14:56 |
|
| |
האר"י בעצמו ביטל טבילת עזרא במשך חורף שלם.
מוזר שאדם שאינו חסיד חב"ד ייחס חשיבות גדולה כ"כ לזקן ולמקוה.
מוזר עוד יותר שאדם כותב בלי להכיר בכלל את ההבדל בין הפלפולים של פולין לבין הלימוד הישיבתי. בלי להכיר בכלל את ההבדל בין אופי הפסיקה של הליטאים השונה לחלוטין משל ההונגרים והחסידים. בלי להכיר את החזו"א שכל דרכו שהעביר לתלמידיו היא בעצם העתק של הגר"א: צורת לימוד והקפדת הלכה. ובכלל נראה שלא קרא מעולם תיאורים רציניים על הגר"א.
מוזר עוד יותר לכתוב ששו"ע הרב התקבל וממילא זו הוכחה שהוא הצליח, כאשר הגהות הגר"א ובכלל דבריו זוכים ליחס מוערץ, ולארק בליטא של החכמ"א ורא"מ הורוויץ, אלא בקרב הפוסקים המקובלים בדורות האחרונים. המ"ב, החזו"א ור' משה פיינשטיין כותבים עליו דברים גדולים ביחס לכל שאר הפוסקים. שלא לדבר על ירושלים הפרושית שגידלה את רש"ז אויערבאך.
אגב, בקשר לרעק"א והגר"א, ישנו סיפור ע"כ שנפגש עם החת"ס ודנו באופן קריאת ר"ח, ורעק"א הצדיק את דברי הגר"א, לעומת החת"ס שהסתייג משינוי המנהג.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 15:52 |
|
| |
| מנהשורה כתב: |  | |
מוזר עוד יותר לכתוב ששו"ע הרב התקבל וממילא זו הוכחה שהוא הצליח, |
|
זה ששו"ע הרב לא התקבל ? הכל בגלל שהם שמרו על זכויות יוצרים, והטפשים שמרו בקנאות על צורתו המקורית של הדף,
(אפי' בישיבות חסידיות לא לומדים אותו, אולי לעיין כן, אבל ללמוד ? לומדים משנה ברורה, ופוסקים כמותו, חוץ אולי ממנהגי הקהילה שהם לא משנים, ובצדק)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 17:22 |
|
| |
עברתי שוב על האגרות הרלוונטיות ולא מצאתי טענת ביטול טבילת עזרא, רק על טבילה בערב שבת (איגרת ר' יוסף אירגאס, אגרת מו. ראה את מענותיו של רמח"ל על אגרת זו באגרת נ).
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 20:44 |
|
| |
| maxmen כתב: | |
מוזר עוד יותר לכתוב ששו"ע הרב התקבל וממילא זו הוכחה שהוא הצליח,
זה ששו"ע הרב לא התקבל ? הכל בגלל שהם שמרו על זכויות יוצרים, והטפשים שמרו בקנאות על צורתו המקורית של הדף,
(אפי' בישיבות חסידיות לא לומדים אותו, אולי לעיין כן, אבל ללמוד ? לומדים משנה ברורה, ופוסקים כמותו, חוץ אולי ממנהגי הקהילה שהם לא משנים, ובצדק) |
|
לא לזה התכוונתי. לא נכנסתי לשאלה אם שועה"ר התקבל או לא, אלא שמצחיק אותי אדם שאומר משפט כמו: 'שועה"ר התקבל וכן תקנותיו על סכינים מלוטשות ומקואות מחוממות' וזה סימן שמשנתו התקבלה. כי בהשוואה לכך הרי הגהות הגר"א על השו"ע, עם היותן מ"מ שכתב לעצמו ולא ספר הלכתי מסודר תופסות מקום של כבוד מאז ועד עתה. ולא חסרות הנהגות שלו שהתקבלו ורעיונות אגדתיים וכו'.
לגבי מה שכתבת, אני חלוק עליך. שועה"ר התקבל היטב בחו"ל ואצל החסידים הוא בודאי היה הפוסק, ולא רק שם. גם המ"ב הביאו פעמים אין ספור וגם, למשל, ספר 'אפיקי מגנים' הליטאי כותב שאחר שכתב את ספרו גם הגיעו אליו השועה"ר והמ"ב וכתב מחדש התיחסות לדבריהם.
אלא שכמו שהרמב"ם היה בזמנו הפוסק המקובל בארצות רבות, הרא"ש בזמנו, השו"ע בזמנו וכו', גם השועה"ר היה פוסק לזמנו עד שבאו אחריו רבנן בתראי שכתבו מקיף יותר והלכה כבתראי.
אגב, מענין אותי לדעת אם כל מי שטוען שאצל חסידים נוהגים כשועה"ר, מקפיד שלא לטלטל בשבת בכיסו מאומה ואומר לאשתו שלא תלך בתכשיטיה גם אם העיר מעורבת כולה, כפסק הרב בשו"ע שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 22:58 |
|
| |
שולחן ערוך הרב באמת היה ספר ההלכה ממנו למדו בפולניה גאליציע ואונגארין ונחשב שם הפוסק עד שהגיע המשנה ברורה ושילב גם אותו בין המקורות והוסיף אחרים. אבל בליטא בטח לא נחשב וגם אצל הספרדים רק הבן איש חי החשיבו. מקוה וזקן חשוב אצל כל החסידים ולא רק אצל החבדצקר אבל מה המקור בהלכה להחשיב את זה כל כך. נכון היום כולם שוחטים בסכינים מלוטשים אבל בקשר למקוה אין בכלל היום את תקנת המחוממות כי לא טובלים בתיבה בנהר אז זה לא שייך. בכל אופן מכמה סיבות לא ניראה לי שאמרי בינה חבדצקר אלא יותר פוילישער אולי גערער. דרך הלימוד בישיבות היא לא דרך הגאון וזה פשוט אז מה ובכלל סדר הלימוד שלו זה כמו שהציע המהרל. לומר שהקבלה של הארי עוברת דרך לוצאטו זה רק אצל תלמידי הגאון נתפס כך אים תאמר זאת לחסידים הרגת אותם. איך שלא יהיה אתם פה מגיבים כמו חסידים עים הרבה רגש לגאון וללוצאטו. יותר כדאי לענות לו לענין בלי להגזים. אצלינו באמעריקא אנחנו המתפללים נוסח אשכנז לא כולם ליטוואקעס שרופים ולא כל כך חמים כמו בארץ ומסתכלים על הדברים יותר ממרחק ולענין בלי רעש
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 23:10 |
|
| |
מיאדיר, אתה בכלל נשמע לי כסאטמערער או חסיד הונגרי אחר הפוזל לעבר חב"ד ותורתם, אני מכיר רבים כאלה, (אם כי איני עוסק בהתחקות אחר זהותם של ניקים)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 23:12 |
|
| |
וטעותו של אמרי בינה עולה על כולנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 23:15 |
|
| |
מנהשורה:
אני מסכים איתך ונכון מאוד,
אני רק אומר שהם הפסידו אפי' את הקהילות הטבעיות שכן פסקו כמותו, וחבל
כי אם לא היה הקנאות המטופשת להחזיק בזכויות יוצרים וגם לשמור על צורתו של הדף ?
כבר מזמן היה השועה"ר ספר עם מפרשים מסביב וחיבורים מסביב וכו' וכו'
ולמעשה השועה"ר היה יכול להיות תושבה חסידי למשנה ברורה,
לדעתי מאז שמרכז עולם התורה עברה לארץ ישראל אחרי השואה,
ודווקא בארץ התחיל התפוצה הגדולה של ללמוד ולפסוק לפי המשנה ברורה,
וכהיום אין חידר או ישיבה חסידית שבסדר הלימוד לא נכלל לימוד משנה ברורה,
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2010 23:52 |
|
| |
למה אתם פה עים כלכך הרבה עצבים. זה לא מתאים לפורום הזה. וזה לא טוב לענין. אתם נישמעים כמו בעלזער חסידים שמישו פגע ברבם. ולגמרי מיתבלבלים והולכים על קיצוניות וגוזמא ויוצא שבסוף יהיו דברים שנגד שיטתכם יותר נשמעים כי לעומתכם מדבר בנחת. הגאון לא היה אוהב את נוסח הכתיבה זה. צריך לגשת לענין כמו חוקר בלי גירסא דינקותא. ואני בפירוש לא סאטמער אלא נוסח אשכנז מדורי דורות
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2010 07:21 |
|
| |
מכיון שרמח"ל היה עדיין בחור בזמן הפולמוס, לא היה טעם לדבר על טבילת עזרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2010 00:56 |
|
| |
כיום דרך החסידות אבדה,גם אצל חבד וברסלב.
דרך הגרא הינה דרך החכמה. וכבר כתב על זה בעה"ס בהקדמת פמו"ס אות ט' ד"ה ותימור עע"ש ותבין .
מה עוד שהגרא אמר שאין מחלוקת בין השס לקבלה רק בדבר אחד של ד' אמות לפני המתפלל. שדעת הזוהר כל ד' אמותיו והשס רק מלפניו. ואכמ"ל.
בעניין המחלוקת, בין הגרא לבעשט, ידוע שהגרא צפה לדורות, ומחלוקתו לשם שמיים, רק חיבלוה תלמידי שלא מעלי מזוייפים, שהחריבו העולם ולא שימשו כל צרכם. גם בתוך החסידים התנגדו זל"ז, דוגמת ברסלב שלדעת החסידים, המה משוגעים ואנשי בעלי מרה שחורה. וכד'. והאמת אינה אצל אדם אחד או דרך אחד כידוע למוצאי דעת.
גם בפורום הזה יש חצאי אמיתות, המשמשות במה לכופרים במלכות ה'.
כל הטענות שהעלו על הגרא הבל המה מעשה תעתועים
כל הטענות שהעלו על הבעשט הבל המה מעשה תעתועים. עד כאן
|
|
|
|
|
