כִּאשר ירים משה ידו.../מאת בעל הסולם ובנו הרב"ש-"כי תישא"/נמסר לרגלא"ט

פרשת ויקהל-מאמר סיום-חלק ו"/שפע חיובי-שלילי:עבודת תיקון הנפש/מאת בעל הסולם ובנו הרב"ש-רבי ברוך שלום אשלג/נמסר בנבואה לרבי גל טופז לבית איפרגן-הרגלא"ט


וכעת משמיעך הפירוד ד" שביצענו ר"ל,וענינו המלכות כידוע במשנתי השגויה, הובאה כרצון לקבל,אך נודע שהמלכות שורשה מבחינת ראש דלא אתיידע,ולכן ממש ייחסנו חלילה לבורא רצון לקבל הרחמן יצילנו,מכיוון שההקשרים נעלמו מבין עיני ,בעת כתבתי תורתי,ומה עוד כתבתי משנתי מתוך כלי הגופני ,המורכב מד" ייסודות ארמ"ע,

אויר רוח מים עפר,ולכן ההשפעה הגופנית, ואיזור מחייתי ,השפיעו רבות על רעיונות תורתי,וכעת אנוכי רבי יהודה מופשט מאחיזת מלבושי העור,ויכול לחזות בתורה ,כמחשבה יחידה, ועולה אל מול עיני לא בפרודות מקום זמן תנועה ח"ו,אלא מצד הנצחיות,ולכן אין שכחה של אף פרט תופסת בזאת המשנה, של רבי שלמה איפרגן ,שאת תורתו למדים אנו ,אני רבי יהודה ובני הרב"ש,

ועל זה נאמר "ישמח משה במתנת חלקו",ועניין ישמח בהיפוך משיח,להראות שהשפע דנקודה החיובית, מטעם צירוף יה,נקרא שמחה,"במתנת חלקו",להראות השפע הזה העליון,רק בחלקם של ישראל צדיקים,ועל זה נאמר ,אין מקבלים גרים לימות המשיח" (יבמות ע"ד ע"ב),ו"קשים גרים לישראל כספחת" {תלמוד בבלי יבמות מ"ז ב},והעניין שהגרים מהוים חומר יולי/ המחבר בין השפע החיובי,

נקודת ישראל פנימיות העולמות, לשפע השלילי,נקודת אומות העולם והחורבן ,חיצוניות העולמות,והגרים זוהמתם קשה, מצד משפחתם, וכל עניינם השפעת השפע השלילי דנקודת החורבן והשלילה,ולכן סכנה נוראית בעת מבקשים לחבור לנקודת ישראל,בחינת השפע החיובי,על שם בעת השפע החיובי הזה בגלוי,כבר אין עבודת בירורים/הולדת נשמות גרים,

ולכן יש עניין שהשפע השלילי התחתון מצד הנחש הארור,יבקש לפגום בשפע החיובי העליון ר"ל ,באמצעות חומר היולי/מחבר סוד הגרים,ודייקא/דווקא יש לישראל ,בסוד נקודת השפע החיובי,לעשות שימוש בכח נקודת הייסורים,בבחינת אור עתיק יומין,בכדי לשבר את מידות הרגש, ההולכים אחר קליפת הגרים, שיש בהם הרבה מזוהמת השפע השלילי התחתון דאומות העולם,יש למנוע חיבורם של הגרים,

שהינם סולם באמצעותו ר"ל אומות העולם ,מבקשים לפגום בגילוי השפע החיובי דנקודת ישראל,כמשל למשה רבינו ,בחינת השפע החיובי דישראל,והערב רב הרשעים בעת משה צרפם, החטיאו העם ועשו ר"ל העגל,וצלחו לחבר עצמם לשפע החיובי ,באמצעות אשתו של משה, ציפורה הינה גיורת,ולכן הפגם הגיע מהחומר דגרים המהוה היולי/מחבר, בין השפע החיובי,סוד ישראל,לבין השפע שלילי,סוד אומות העולם,

ולכן "ישמח משה במתנת חלקו",כבר היה אחוז בדעתו בחלוקה שאין להתפשר,אלא השפע החיובי רק לישראל,בבחינת ראויים לגילוי האור העליון,והשפע השלילי מנת חלקם של הרשעים מטעם נקודת אומות העולם,וע"י סגירת שערי הגיור ,בחינת חומר היולי/מחבר,בכך הנחש הטמא מומת, מכיוון אין באפשרותו ליינוק מקדושת ישראל,וזה הנאמר שונא מתנות יחיה" (משלי ט"ו, כ"ז),

כלומר השפע השלילי עניינו מתנות/תענוגות גשמיים, המציע לנפש ישראל ר"ל,ולכן בכח הייסורים משברים את כוחו של הנחש, שהינו שונא את השפע החיובי העליון דנקודת ישראל,ולכן מבקש בכל דרך למנוע גילויו,מכיוון גילוי השפע החיובי ,בעת חשים ישראל במורגש בקיומו, מעל כל טעם ודעת,מהוה גזירת מות עבור אומות העולם הרשעים,שהינם מושכים חיותם מטעם נקודת המיתה בבינה,

וכאשר זאת הנקודה תבוא לכדי גניזה וביטול,אז בכך נקודת השפע דישראל,אור החיוב והשמחה "יחיה" ישראל צדיקים,מבחינת נשמה,ומבחינת תחיית המתים פשוטו כמשמעו, עקב ריבוי האורות לאין שיעור שיהיה באותו עת ,עד אשר מכלול התיקונים, מצד משה משיח יבואו לכדי גילוי,ואין הנחש ביכולתו לעכב מכיוון נגנז כוחו,וזה הנאמר לישראל: אלא הוו כעבדים, המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס,

והעניין בגלות,ישראל יש להם לעבוד מנקודת ההסתר פנים,הנקראת עבדות,ובכח הייסורים משברים את המעבידים, הם כוחות מצריים ,בבחינת ההשפעות השליליות ,המגולות מצד נקודת החורבן דצירוף י"ה,חכמה ובינה,ולכן יש לשמש בכח הייסורים,"את הרב",בבחינת את המלכות,ולהרבות במצוות מעשיות המתישות ומייגעות את כלי הגוף ,ומכריחות את הנבל הזה היונק מצד הנחש להכנע,

"שלא על מנת לקבל פרס",והכוונה לא לטעות ולהאמין חלילה, שמקויים עניין של "לקבל פרס"/רצון לקבל , אצל הבורא או המלכות ח"ו ח"ו וברח לך מזאת המחשבה המוטעת מצד הנחש,אלא שלא על מנת לקבל,הכונה ,לגלות מדובר רק בהשפעה, מנקודת החיוב או נקודת השלילה בבינה,ולמגלה זאת איננו חפץ יותר במתנות ופרסים ,מצד השפע השלילי ר"ל,אלא רק חפץ שנשמתו תדבוק באור האלוקי בבחינת השפע החיובי העליון דישראל,וזה עניין הנאמר "ברוך אתה ה" אלוקינו מלך העולם מתיר אסורים",והכוונה על ידי גילוי הברכה,בבחינת השפע החיובי,שורש נשמות ישראל,בכך זוכה לגילוי מלך העולם,גילוי השפע והברכה, מצד הצירוף י"ה,חכמה ובינה,המתגלה בכללות העולמות,

אך יש לדעת שישראל מחוייבים לבצע בפועל פשוטו כמשמעו מצוות מעשיות,ובכח הייסורים וביגיעה בעשיית המצוות,בכך ישראל מתירים ומרוממים ניצוצות קדושה "האסורים" בקליפת השפע השלילי הזה דנחש סמא"ל,הגורם ר"ל לנבראים לפרוק מעל עצמם עול מלכות שמים,ונוטע בהם ח"ו ח"ו,את המחשבה שקיום מצוות בפועל לא נצרך הרחמן יצילנו מהנחש הטמא הזה ומההולכים בעיצותיו,

ודע שאין לך נוסחה הגואלת לישראל ועיצת פלא להגאל,והיא הקפדה קלה כבחמורה על קיום מצוות מעשיות,ובכך ישראל אוסרים וכולאים את תאוות גופם מקורם מהשפע השלילי הזה,ובכח המצוות כצבת רוחני ישראל מתעלים מעל בזכות כח הייסורים דאור עתיק,המתעורר להשפיע רק לישראל,בעת מקיימים מצוות בפועל,וזה הנאמר שעתידים בגאולה מלאכים קדושים לשאול את ישראל "מה פעל אל",

הרי ע"י פעולות מעשיות של מצוות,בכך מעוררים את שם מ"ה ושם א"ל,חברם וראה השכינה בכח המצוות "מלאה" השפע חיובי,ודייקא/דווקא על ידי המצוות שישראל פועלים,בכך השורשים העליונים פועלים להוציא התיקונים מהמחשבה אל המעשה,בבחינת סוף מעשה המצווה המעשית,במחשבה תחילה,עכב צריכים אנו שההארת המצוות המעשיות התעוררו/התגלו בשורשים הרוחניים,ועל כך נאמר בספר איוב פרק יט פסוק כ"ו:"מבשרי אחזה אלוה",הנה לך,בכח התשת הבשר על ידי כליאתו באמצעות קיום מצוות מעשיות בפועל ממש,בכך ישראל זוכים לחזות בכח הנשמה דשפע חיובי,בחינת א"לוה,

שם אל התפשטות אור אות א,בחינת חכמה,ואות ל, סוד בינה,וזה סוד יחוד א"ל, מהוה חכמה ובינה,מטעם נקודת הברכה,וע"י אות ו",בבחינת צינור דעת,בכך המלכות המהוה אות ה",זוכה לגאולה,והכל בזכות הקפדה על קיום מצוות בפועל א"ל עבר השגת הבאת הגאולה, וזה המאמר המסיים לפרשת ויקהל,נחתך/נאמר ,על ידי רבי שלמה איפרגן שבדרך תורתו שפע חיובי שפע שלילי,אנוכי רבי יהודה לייב אשלג ובני הרב"ש מנהיגים עצמנו.


תם ונשלם-פרשת ויקהל-מאמר סיום-חלק ו"/שפע חיובי-שלילי:עבודת תיקון הנפש/מאת בעל הסולם ובנו הרב"ש-רבי ברוך שלום אשלג/נמסר בנבואה לרבי גל טופז לבית איפרגן-הרגלא"ט.

בס"ד

3ברית.העונג שלי.חזקי ואמצי ותזכי לקדש שם ה"  ברבים, הקמת פורום לתפארת.{דדון מאור אלפסי].



שופרו של משיח-חלק ד/רבי יהודה אשל"ג/נמסר לרב הרגלא"ט בצינור הנבואה

וידעת כבר עניינו של שופר משיח משה, בבחינת הנאמר :שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים {ישעיהו ו},ובדרך עבודת נפש הנברא,עמידה בשפת המקובלים מורה על גדלות מוחין,סוד השפע החיובי דנקודת החכמה והבינה/צירוף י"ה,וזה השפע נקרא עמידה,על שם עתיד מעמיד קומת קדושת ישראל ,בסדרים ובתיקונים ,יש בכחם לשבר את כח "ממעל",לשון העלם אור,זה השפע השלילי התחתון, דנקודת חיצוניות העולמות,

ועל ידי השפע העליון בבחינת שרפים,לשון שרים בפיהם ישראל,ומעלים מ"ן,בסוד מ"יין נוקבין /תפילה,בכך על ידי התפילה הנאמרת מתוך יגיעה ותחושת הייסורים /אור עתיק,ישראל צולחים למשוך כח הברכה "ממעל לו",עולים מעל השפע התחתון השלילי , הוא סמ"אל, מקור החשיכה והאפלה,ויוצא מצב, שמאור עתיק יומין, נשלח לישראל כח הייסורים והיגיעה,בכדי זה הנחש הטמא ,מנקודת השפע השלילי ,יוכנע ע"י כח הייסורים,

ובעת הנחש הזה,מבצע לחימה כנגד כח הייסורים,בעת הזאת ישראל צדיקים ,מעלים תפילתם, ובקשתם כונסת ולא חוזרת ריקם,ודע לך משיח משה, בבחינת אות ו",בגמטריא ש"ש,כנאמר:וירא העם כי משה בושש לבוא {שמות לב א],ועניין ראיה/יראה, זה אור החכמה ,מצד הנקודה העליונה דשפע וברכה,והעם ראה את זאת הנקודה,אך פחד מהאור האלוקי, שמשה המהוה צינור/שופר גילוי נסתרות התורה,מביא לכדי גילויו,ובחר העם ר"ל להדחיק רעיון הגאולה ,ולרמוס זה הרעיון ,והעיקר להשאר דבוקים בנפשם בשפע השלילי התחתון,כח העמעום והחשיכה, דתאוות גופניות,בבחינת מרדף אחר ממ"ם,נוטריקון מ"מון מ"ן מ"ין /כסף,אכילה,ניאוף,

וזה סוד משיח משה המהוה גילוי הנסתרות ,בכחם להביא הגאולה , בבחינת גילוי הבינה/מחשבה דקדושה ,לכללות עם ישראל,בוש"ש לבוא,למרות כבר השפע החיובי היה בגלוי בבריאה,כנאמר:ב"ו ש"ש,בגמטריא יד/דוד,הרי אור היחידה/אור מקיף,בחינת הכח המתקן האיר בשלמותו,אך ישראל העדיפו להשליך מעצמם הידיעה ,לגבי השפע החיובי הזה,ונטלו עיצה רעה בליבם,בהיותם אומרים איש לרעהו,

מה התועלת בזה השפע החיובי,מכיוון שרו הם בשער חמישים דטומאה,הנקרא שופר דטומאה,הנוגד בתכלית הניגוד את שופר דקדושה ,ומה שופר הקדושה מצד נקודת ישראל,מערבב כח הנחש הקדמוני,בכדי לעלות תפילות ישראל,אז בחוק זה לעמת זה עשה האלקים {קהלת ז יד],בחינת שופר דטומאה,תפקידו לתקוע הרהורים רעים בלב ישראל ר"ל,בכך מבקש לאטום עיניהם של ישראל,

כנאמר:לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עינהם מהשכיל ליבתם {ישעיהו מד יח},והכוונה ברורה לכל מעיין,"לא ידעו",הנה לך ,מרבית ישראל משוייכים היו בנפשם לשפע השלילי התחתון,שהינו חסר קו אמצע-אור המתוקן,ומשכו הרשעים אורות ללא כלים ,שורש כלל החטאים,"ולא יבינו",קיבצו הארות מטעם נקודת החורבן והשממה בבינה,וזאת הנקודה לא בונה את קומת הקדושה, אלא גורמת להרס ישראל ר"ל,

"כי טח מראות עינהם",וכנודע אותיות ט"ח לא היו מופיעות בשבטים הקדושים ,עקב משמעות מילת חטא,ומצביע שישראל סרו מדרך האמת ועשו העגל,הרי ביקשו רחמנא ליצלן לעקור כל זכר לשפע החיובי העליון,וזה טח עינהם,לא היה מקויים בעבורם המציאות העליונה,"מראות עינהם",רק מה שהיה נראה בתוך נקודת השכל העכור, ביקשו לעצמם,

אך הנקודת דאמונה מעל הדעת, לא היה בהם הרוח הזאת ,עקב אין השכינה שורה רק על כלי השפעה ראוי לגילוי האלוקות,ולא רק שהרשעים הללו עשו העגל,בבחינת לעגו לעובדי ה" האמיתיים,אלא בעוד הצדיקים האמיתיים שורים בצער,הללו רשעים מהעבר השני ,לעגו לעברם ומטיחים כלפי ישראל הכשרים,אתם עובדי ה" סובלים ייסורים,ואנו הרשעים ,שורים בתענוגות ושמחים,ולא הבינו הטמאים ,כגודל התאווה הגופנית כך השפע השלילי דסמא"ל שולט על הנברא,ועד רבה ,כגודל הייסורים במידה הנכונה והמתוקה שבהם,כך השפע העליון עתיד מגולה ומלביש הצדיקים העובדים את ה" באמת באור השכינה,

וזה כחו של עמלק,בבחינת מלקה בלשונו, ומטיל דופי בסדרי הקדושה,ותמיד עובד ה" נצרך להזכיר לעצמו,אשר הרשעים ,המשוייכים בשורשם לשפע השלילי,יעשו כל ביכולתם להסית עובד ה" באמת,המבקש לקשור עצמו לשפע החיובי,ויסיתהו במתק שפתיים ח"ו לפרוק מעליו תחושת הייסורים,מכיוון יודעים ,זה הגדר המגן על עובד ה", ומונע מרוח התאוות לשלוט על נפש האיש/ה היהודים,

וזה גד"ר בגמטריא אור,להראות לעובדי ה",על ידי השמת גדרות חזקים,והבנה שהייסורים בבחינת עתיק יומין,באמצעות פרצוף אריך אנפין/פרצוף ארוך,המתארך ברחמים גמורים ,לעבר הכשרים בישראל,רק בהם הקב"ה משכין הייסורים,בכדי לשמרם,כמשל לזית ,בעת נרמס מפיק שמן זך,כך קליפת הגוף,בעת נרמסת במידה הנכונה ,המאפשרת עבודת ה",אין לך גילוי חסד גדול מכך לעובד ה" באמת,

וצא וראה שכל עניין משה משיח ושופרו,הבאת גילוי נסתרות התורה,בחינת חכמה בינה דעת/היחידה,והעניין שגילוי סתרי תורה ,מעורר את אור עתיק יומין/כח הייסורים,אך לצדיקים השפע החיובי מגלה בהם את הייסורין במידה הראויה ,בכדי לשמרם ולשחררם מאחיזת הנחש הארור,ולרשעים עתיק יומין,בכח אותם ייסורים,

יגלה את הייסורים מידה כנגד מידה ,ללא קו אמצע/במדידה וגבול,אלא כפי הרשעים פרקו מעל עצמם כל גדר,כך השפע החיובי המגולה בהארת הייסורים דעתיק יומין,יתגלה בנפשות הרשעים ,בייתר שאת בכדי להאבידם,כמשל לתקיעת שופר,הצדיקים בעת ישמעו ויחזו בעיניהם בגילוי סתרי תורה, העתיד משה משיח לחדש,ישמחו,ויבינו בזכות הייסורים בונים כלים היכולים להכיל השפע החיובי,

אך הרשעים איך יבנו כלים, בעוד התורה ר"ל כלל לא קיימת בפנימיותם ,ומתכחשים לקיומה,אז לכן דווקא/דייקא הרשעים הללו, יחזו בדינים המתעוררים מהתורה,ולא ייחסו זאת לתורה,ולכן לא תהיה עבורם רפואה למכתם,וישאלו ,למה זה באה על ראשנו רוע הגזירה,וקול השופר יילך ויגדל עד למאד,בבחינת עתידה ארץ ישראל להתכסות בגילוי נסתרות התורה,

כפי שלא היה מעולם,והאור הזה יסמא לב הרשעים מאומות העולם ,המשוייכים לשפע השלילי העכור הזה,ויתפסו בהלה , על שם שמועה הגיע לאוזנם, ורואים בעינהם ה" יתברך נגלה למשה משיח בעם ישראל,ומגלה למענו רזי תורה,והשפע החיובי יגבר בימים ההם עד למאד,וישראל המשוייכים לשפע החיובי ,ועובדים ה" באמת,יזכו להתחזקות מעמדם,

בעוד מנגד כל הנקשרים בשפע השלילי התחתון ,יהיו מוכים בייסורים,וזה יגביר עד למאד שנאת השפע השלילי כלפי השפע החיובי,ואז ה" יגלה כח עתיק יומין במידה שלא שיערנו ,ויאביד הרשעים בדין קשה הצורף ומאביד נשמתם,ולצדיקים עובדי ה" באמת,כח התורה יהווה עבורם כנפיים/ומגן, בפני מידת הדין.ויזכו לחזות בחכמת אלקים בארץ הזאת,וזה משמעות נבואת משה משיח,שפע נבואי גדול רב ונורא ללא גבול,בבחינת אין סוף הארות,המביאות לגילוי נסתרות תורה ,סוד שופרו של משיח משה, נזכה יבוא לגאול עמו במהרה,אמן.עד כאן ועוד נמשיך לבאר בעת העת תהיה ראויה לכך, .רבי יהודה לייב אשלג על פי מה שלימדני רבי שלמה איפרגן בישיבת מתיבתא דרקיע.


תם ונשלם-שופרו של משיח-חלק ד/רבי יהודה אשל"ג/נמסר לרב הרגלא"ט בצינור הנבואה

בס"ד

פרשת פקודי-חלק א"/שפע חיובי-שלילי:עבודת תיקון הנפש/מאת בעל הסולם ובנו הרב"ש-רבי ברוך שלום אשלג/נמסר בנבואה לרבי גל טופז לבית איפרגן-הרגלא"ט

ושים ליבך לדברים ,מכיוון עמוקים הם,ומכוונים לחפצים למצוא השכינה ,שורה בפנימיות חדרי ליבם,ומה העניין הנאמר "אלה פקודי המשכן, משכן העדות" (שמות ל"ח כ"א)., ואיך מתקשר לנפש הנברא,וצריך אני להרחיב הרבה פה ,למען הדברים ינעמו לחיכך,"אלה פקודי המשכן",זה הקולות מצד היצר הרע,השפע השלילי,מדוע נקרא שלילי יש לשאול,ודע לשון שולל הוא את הידיעה ,על קיומו של השפע החיובי דנקודת ישראל,ומילת אלה כתובה למפרע,ומורה בתורת הקבלה על דינים וקושיות,

להבדיל מכתיבה על דרך יושר,כגון לאה,המצביע על רחמים,וכאשר "אלה ההקפדות והטינה מצד הנחש הטמא, שוכנים בלב ישראל ר"ל,אז מתעורר בנבראים, כח הייסורים מצד עתיק יומין,וזה אלה פקודי המשכן,להראות בהתעוררות הנחש, ישר כח הייסורים נשלח מטעם עתיק יומין, לשכון בלב ישראל,וכח הייסורים בעת האיש/ה היהודי/ה ,מאמצים לעצמם הידיעה ,בקשר למהות הייסורים ותפקידם,

אז בעת נוכחים לדעת באמת ובתמים ,הייסורים המגולים בכלי הנפש,הם המשברים את המחשבות מצד הנחש ,המהוה נקודת החורבן מנקודת בינה,ולכן ישראל,בעת משיגים המציאות העליונה, לאחר צלחו בכח הייסורים ,בבחינת קו הארה, הנשלח לעברם מטעם עתיק יומין,בכך זוכים להכיר המציאות דשפע חיובי,אז בודאי "משכן העדות" ,שורה בישראל,הייסורים הינם העדות החיה, לגילוי השכינה,בבחינת אמונה מעל הדעת,וזה "אלה פקודי המשכן",

וכל פקידה, בבחינת דין וגבורה בסוד דופ"ק, המורה על הארת אחוריים/דינים בשפת המקובלים,אך אני חוזר לעניניי זה המאמר ,בכדי שלא אחרוג מנושאו,אך בכללות פקודה,זה דקדוק דין,והסוד שיש דקדוק דין מצד הנחש הטמא ,בחינת השפע השלילי התחתון,הינו מקטרג ר"ל,כנאמר: קץ שם לחשך, ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות { איוב כח ג},הנה לך ,השפע השלילי בבחינת נקודת החורבן והמיתה, מטעם החכמה והבינה,סוד צירוף יה,"ולכל תכלית הוא חוקר",בודאי לעובדי ה" באמת, המבקשים להשיג את תכלית יעודם בבריאה,אחריהם הייצר הרע "חוקר",בהיפוך קור"ח,

מבקש להפיל ח"ו ,את עובדי ה" האמיתים, לשורש החטאים ממון/מין/מ"ן,ונצרך לי להגיד,צבע תכלת בתורת הקבלה, בבחינת המלכות ,כאשר לוהטת מדינים,וצא וראה ,עד כמה הייצר הרע מוכן לייסר נפש ישראל יחיד/ה,בכדי ללוכדו/ה בעבירות, ולהסיתו/ה מדרכי האמונה בתורת ישראל ר"ל,ולכן נאמר "חוקר אבן אפל וצלמות",השפע השלילי הזה, בכח השקרים ,

מטיל ספק בהבנות התורה ,שעובדי ה" מבקשים להביאם לכדי גילוי,"אפל וצלמות",מפילם לכדי קטנות מוחין ח"ו,ולכן בכח הארת עתיק יומין/כח הייסורים,יש לשבר הצירופים השלילים שהייצר הרע-דשפע שלילי, מפיח במחשבת הנבראים,ומגלה לראשונה בנפשות ישראל,נקודת החורבן,והעובדים ובטלים לבורא יתעלה,צריכים לפיכך בני ישראל , לשכון בסביבת נבראים מתוקנים,

דרכם דרך המוסר,ועל ידי התקשרות עמם ,יכולים להוות כסולם עלייה, אל עבר המציאות הרוחנית המתוקנת,והפסוק משמיע ואומר "משכן העדות",כבר נודע אור החכמה נקרא עדות,אך בפנימיות כנאמר: הקב"ה מתאווה לתפילתם של ישראל {ילק"ש תהלים תתעד],והכוונה יש לתת עדות ,על היחוד, בבחינת שמע ישראל אדני...,ובכח היחוד הקדוש, ישראל מייחדים בפנימיות נפשם הארה דהארה/אור תולדה,מטעם השפע החיובי,סוד נקודת החיות והשמחה, בצירוף יה,ועל זה נאמר "המאור שבה מחזירו למוטב",והכוונה בכח אמירת היחוד , השפע השלילי והתחתון ,נחלש בנפש ישראל,"מחזירו למוטב",וחוזר למוטב,להראותך,

השפע השלילי מתבטל בפני השפע החיובי דנקודת ישראל,כיוון סוד הנחש הטמא הזה,הינו עולם הפירוד,וכל עניינו להפריד את ישראל ,ולמנוע מאיתם לקיים מצוות בפועל פשוטו כמשמעו,כיוון סמא"ל הארור הזה,הינו מלאך הנקרא ק"ץ כל בשר {בראשית ו יג] ,וכל חפצו,לכלי הגופני המבטל כח עמידתו ר"ל, לתאוות העולם העכור והמקולקל,ונצרך להבין היטב , בכלי דבשר אין קלקול,

מכיוון ישראל בכח המצוות ועשייתם בפועל פשוטו כמשמעו, מקדשים הכלים המגושמים ומושכים הארות רוחניות מצד הקדושה,השורות על כלי דבשר,,אלא הנחש הינו רוח רעה השורה על הגופים הגשמיים מחמיץ טעמם,ולכן כאשר ישראל אוחזים ודבקים כפי שנצטוו מפי ה" יתברך ומקיימים מצוות מעשיות,בדקדוק גדול,

לא פחות ולא יותר מאשר מדקדקים בלימוד רזי פנימיות התורה,אז דייקא/דווקא בכח המצוות המעשיות,רוח הטומאה הסובבת את כלי הגופני דנבראים,נשברת ונרמסת עד עפר, על שם לא צולחת לשלוט בבשר הגוף,וזה נקרא שעובד ה" נוטל מסמא"ל הטמא את כתרו/שליטתו,ומגלה מלכות ה" יתברך ויתעלה,שהינו בעל כל הכוחות עשה עושה ויעשה לכל המעשים,דייקא/דווקא לכל המעשים,להראות שהבורא יתברך חפץ ב"משכן העדות",שאור הנשמה/עדות,יגולה בתוך משכן/כלי מתוקן וראוי,

בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה {קבלת שבת],להראות לימוד פנימיות התורה,נועד בכדי לעורר ולהביא לגילוי הארות גבוהות, ותוספות מוחין בתוך כליי נפש ישראל,שילמדו בכך להכיר טוב את מקורם ,ולהוסיף אהבה ויראת ה" בעבודה,אך יותר מכך, עשיית המצוות,בבחינת מבטלת את קלקול העולם התחתון,סוד כח התאוות,ויוצא שבעת מקיימים ישראל מצוות,בעצם מגלים המציאות המתוקנת בתוך הקלקול,

וזה בבחינת "השמת מוקש לנחש",נותנים לנחש הזה, שרק חפצו להשפיע השפעות שליליות/תאוות לנבראים,ללחום כנגד הייסורים ,שהוא בעצמו , גורם למשיכתם מטעם עתיק יומין,ויוצא שהנחש חותה גחלים על ראשו,אותם גחלים ,שמושך לעבר הנברא דישראל, בעת הנברא מבקש להמנע מביצוע תאווה שסמא"ל הארור ח"ו משפיע באופן שלילי ,אל תוך מחשבת הנבראים,אז בכח מסירות נפש התחתונים,ואהבתם התוכחה דייסורים,בחינת אור עתיק,

יוצא שרוח הטומאה ,מכלה את עצמו,ובמו ידיו, מאפשר קידומם של ישראל לעבר הכרתם השפע החיובי העליון,ולכן נקרא טוב מאד,על שם הינו משפיע שפע שלילי גדול למאד ,אך יוצא בהשפעות השליליות , הנחש גורם הוא , למשיכת כח הייסורים ,במידת הטוב ,שיש בכח הנברא מישראל להכיל,על זה אמרו חז"ל "הבא להיטהר מסייעין בידו,,ועל ידי הנחש הערמומי הזה,מבחינה זאת,שהינו חפץ בכלים ערומים מתוכן קדוש ,בדרך תורת ישראל,יוצא מתוך שנאתו,מגלה לישראל אהבת ה" לבניו,ועניין אהבה, סוד הארה דהארה /אור תולדה,

הנמשך לעבר נשמות ישראל,ונותן עבורם הכח להמשיך עד הגאולה השלמה,שיהיה אז גילוי שפע חיובי בבחינת גילוי סתרי תורה,טרם נראה כמותו מימי בראשית,שיביא לביטול נקודת השלילה בבינה,באופן תמידי,וראוי לציין,זה המאמר נחתך/נאמר ,על ידי רבי שלמה איפרגן ,שבדרך תורתו שפע חיובי שפע שלילי,אנוכי רבי יהודה לייב אשלג, ובני הרב"ש מנהיגים עצמנו,ועוד נמשיך לבאר בעת הנכונה.


תם ונשלם-פרשת פקודי-חלק א"/שפע חיובי-שלילי:עבודת תיקון הנפש/מאת בעל הסולם ובנו הרב"ש-רבי ברוך שלום אשלג/נמסר בנבואה לרבי גל טופז לבית איפרגן-הרגלא"ט

בס"ד

פרשת פקודי-חלק ג"/שפע חיובי-שלילי:עבודת תיקון הנפש/מאת בעל הסולם ובנו הרב"ש-רבי ברוך שלום אשלג/נמסר בנבואה לרבי גל טופז לבית איפרגן-הרגלא"ט

וחשוב לבאר למענך הפסוק "מעפר אתה ואל עפר תשוב",ומה משמעותו בדרך עבודת האיש/ אישה יהודי/ה,אלא שים ליבך ,כי לא אכפול דברי שכבר נאמרו ממקודם,"מעפר אתה ואל עפר תשוב",זה עניין הנחש סמאל ,המהוה בנפש הנברא ,את גילוי החורבן והשממה מטעם הצירוף יה,והנחש הזה כוחו גדול למאד ,וכך גם הוא נקרא מאד,וכבר אמרו חז"ל שנקרא הוא "טוב מאד",

ופה חידוש של רבי שלמה איפרגן שלימדנו,הנחש נקרא כך ,על שם נודע בעליונים ובתחתונים, שעושה עבודתו "טוב מאד" ,ומעטים הם הניצלים מידיו,ורק הצדיקים האמיתיים, שיום יום סובלים ייסורי נפש קשים,בכח הייסורים הנשלחים מטעם הארת עתיק יומין,רק הם באמת ובתמים, צולחים להנצל מידי הנחש הטמא והארור הזה,

כשמו סמא"ל,הינו מאוס,אך יש נחמה ועיצה גדולה,איך לגבור על הנחש הזה,יש לדעת הינו מלאך שטנה רע למאד,על שם הוא ערום,כנאמר "והנחש היה ערום מכל חית השדה... {בראשית ג א},והנה הנחש דשפע שלילי התחתון,הינו במערומיו/עירומו,אך מלביש עצמו ,בפנימיות נפש הנברא מישראל,ומגלה עצמו בריבוי צורות לאין ספור,עד אשר אמרו "מחרבייך ומהרסייך ממך יצאו",פשוטו כמשמעו, השפע השלילי, יוצא מנפש האיש יהודי/ה,וזאת ח"ו בעת הנברא, חש חוסר בטחון באמונה , בעת הנחש תוקפו במחשבות שליליות,בחינת עננים,אז מאותם תחושות השפע השלילי , דנקודת אומות העולם ,בכך יונקים הרשעים כחם מנפשות ישראל,

וזאת כיוון יש חיוב לשייך את ייסורי הנפש/גופניים, להארת עתיק ,הנשלח דייקא/דוקא בשביל להעביר ולהכות ראש הנחש,ויותר מכך, בעת המחשבה הרעה מופיעה במוחין/שכל הנבראים,צריכים לבודד הפעולות,ואז יגלו,שהמחשבה בפני עצמה,כצירוף היננה , רק רצף אותיות המגולה במחשבת הנבראים,אך התחושה המחשבתית/נפשית/גופנית ,המלווים הפן המחשבתי,זה לא מצד הנחש,

אלא זה מצד הארת עתיק יומין,ויוצא שיש לנברא, להמשיל את מצבו, כבעת חושב מחשבה שבשגרה,הרי רק חושב בצירופי אותיות את המידעים העולים בפנימיות כלי מוחו,מבלי תחושת ייסורים, הגורמים לנברא לבהלה,וזאת מכיוון שהנחש הארור הזה בחינתו שפע השלילי,הינו ערום ,ולא מגלה ייסורים ,בכל מה שנקשר לדברי גשמיות עכורה,מכיוון שמעוניין שהנברא יחוש הנאה ר"ל מכח עשיית החטא,

ולכן הייסורים בעניני הגשמיות ,מ"ן מ"מון מ"ין,אינם מצד הנחש,אלא מטעם הארת עתיק יומין,השולח כח הייסורים,בכדי שבאמצעותם הנברא יהיה ביכולתו, לשבר השפע השלילי התחתון הזה,ובמידה והנברא לא מבין את הייסורים ,ככח רוחני עליון הנשלח לסייעו,ועוד יותר גרוע מכך,מייחסם כדבר רע ח"ו,הרי כח הייסורים ימשיך לייסר ר"ל את הנברא עד אשר יבין בדעתו ,מה מטרתם,

ולא יבקש לדחותם מעליו,בשל היותו ח"ו מבינם כדבר חולי ,ולכן יבקשו אותם הייסורים ח"ו ,להאבידו את המתייחס כלפיהם כאויבו,בשל מרידה במלכות ה",וזה עניין ריבוי האסונות והמיתות המשונות ,שחוו עם ישראל בתקופת השואה,על שם לא השכילו להבין שתחושת הייסורים ,דוחקת בהם להפסיק ליינוק מטעם נקודת אומות העולם ,בחינת השפע השלילי התחתון,

ועת עת עלה כח הייסורים,והבעיה שעמנו הבין את הקשיים המתעוררים לעברם,בטרם הגזירות באו למימושם במדרגת מעשה,אלא רק במחשבה ודיבור,כגזירה שתחלוף,ולא השכילו להבין שהשפע העליון דעתיק יומין שולח למענם כח הייסורים, במדרגת המחשבה,בכדי שיכניעו את הנחש הטמא דאומות העולם,ולא יבקשו לרדוף אחר מנעמי הגוף והתאוה ר"ל,ולא רק שלא השכילו לעשות שימוש בכח הייסורים דמחשבה,בכדי להכניע את הנחש ,שמגולה במדרגת מחשבה,

אלא תפסו הייסורים כדבר שלילי ורע עבורם,ולא כדבר שנשלח מהבורא יתברך בכדי לסייעם לנתק נפשם ,מכח השפע השלילי דנחש,ולאחר מכן כח הייסורים מצד עתיק יומין,יתגלה במדרגת דיבור,וכאשר גם פה ,פעלו רבים מבני עמנו,כבכפיות טובה לשפע הייסורים ,הנשלח להם מטעם עתיק יומין,אז כפי תפיסתם את השפע כפשע,כך מטעמי ההשגחה העליונה,אחיזתם בשפע השלילי דנחש,היתה כה חזקה,שאמצו לעצמם מנהגי גויים,

שהשפע דייסורים מטעם עתיק האבידם יחד עם רבים מבני אומות העולם,בבחינת מפי עליון לא תצא הרעה ,ואכן מפי עליון,זה הארת עתיק יומין,ייצא הייסורים,לבטל להחליש את כח הנחש הוא הרעה, כיוון הסאה נתמלאה,וזה עניין שבעת לא מבין הנברא מישראל, את הייסורים הנשלחים מטעם עתיק יומין,ככח עזר עבורו,

הרי ג" פעמים בסוד מחשבה דיבור מעשה,זה השפע דייסורים, שתפקידו לסייע ליהודי/ה לגבור על כח הנחש,יגלה עצמו זה השפע דעתיק בכל נסיון ונסיון,אך במידה ולא ישכיל האיש/ה מישראל,להבינו ככח באמצעותו מכניעים את הנחש,אז גזירת הדין לאחר ג" פעמים ,תאביד ח"ו את האיש/ה היהודי/ה,ועניין אבדון ,או יניחו מטעם ההשגחה העליונה, לנחש מטעם השפע השלילי לשלוט כל חייו על נפש הנברא/ת,

ובכך נאבדו מחיי העולם הבא,או יגלה זה כח הייסורים,בעיות ומכאובים רבים בלב הנברא,גם במחיר הבאתו לכדי ייסורים קשים למאד,עד שיחזור הנברא/ת, בעל כורחם לדרך הנכונה,ויחפצו לתקן דרכיהם,ולחבור לשפע החיובי,וכאן השפע מצד עתיק יומין מגולה בהארת חסדים,ועדיין נותן לאיש/ה יהודים ,

לגלות את קיום נקודת ישוב הדעת והברכה ,מטעם הבינה,אך כאשר ח"ו שפע הייסורים, מטעם עתיק יומין, נותן לנחש הרשע לשלוט בנברא/ת,ח"ו זה עונש קשה מאין כמותו,מכיוון נגזר לעולם לא יזכו הרשעים הללו ,לגלות את נקודת עולם הבא,סוד הבינה מטעם פנימיות העולמות דישראל,וכל חייהם בהיותם בתוך כלי גופני,הרי יינקו חיותם ,מצד נקודת הדממה והמיתה בבינה,

כגון שהיה בתקופת השואה,אשר מרבית עמנו יינקו חיותם מחיצוניות נקודת הבינה,בבחינת כח החורבן והשממה,ולכן כאשר רצה הבורא יתברך ויתעלה שמו לנצח ועד,לגנוז במעט את כח השפע השלילי הזה, מצד הנחש וכל הנקשרים אליו,עורר וגילה מחלוקות בין הענפים דאומות העולם,לבין אותם ענפים מנשמות יהודים היונקים מאת זה השורש הטמא בעודם בגלות,וזה "ערב רב",

היו היהודים החיים בגלות ,מערבבים את הנקודה דפנימיות העולמות,עם נקודת דחיצוניות העולם,ונותנים לנחש לגבור ולגדול וליינוק שפע,מטעם עץ החיים,בבחינת פנימיות העולם דישראל,וראה בכדי לסבר האוזן הקב"ה,שהיניקה גדולה למאד,גנז את כח הנחש בשורשו,ולמטה החלו חיכוכים ושנאה שלא ידעה הבריאה,ואומות העולם היו מכים והורגים ומשמידים איש ברעהו,וכולם השמידו וביצעו כליה ביהודים,כיוון שחשו הענפים דחיצוניות העולמות,שהשפע הפנימי דישראל,נלקח מאיתם,וההוכחה,החורבן הקשה ,השואה ששרתה בתקופה ההיא בכללות הבריאה ר"ל,

ולכן כורח החיוב שיש לישראל ,לנתק עצמם מלהשפיע לחיצוניות העולמות,שבכך מאפשרים היהודים לנחש ,להתיש את כח הצדיקים האמיתיים בתוך ישראל,המהוים כלים המושכים השפע הקדוש ,מטעם נקודת ישוב הדעת והברכה בבינה,ומודיעכם אנכי,במידה ואין ישראל ישאפו לעלות בתודעתם, ולגלות השפע החיובי דישראל,ולהביא להמתת הנחש,כבר ר"ל הסאה מלאה,ועניין "השואה",בבחינת א"ש הו"ה,להראות שמה שהיה אז,בבחינת קריעת ים סוף,זה עניין שבירת ראש הנחש ,בכח הייסורים הנשלחים מעתיק יומין ,אך בצורה של דין קשה, וללא גבול ומדידה,אלא דין המגלה סדריו זה אחר זה,

אז זה מה שיהיה ר"ל לישראל,המראות הקשים עתידים להתעורר בבריאה,בעת אין ישראל פונים לבצע תיקונם,בסוד להתקין עצמם בשפע החיובי העליון,סוד ישראל,וכאשר נשכח ישראל/עבודת ה",ח"ו הקב"ה יתברך בעת נזעק אליו, יסתיר פניו מאיתנו,ועניין הסתרת פנים,השפע החיובי לא יאיר למעננו,ונטבע בנפשנו/גופנו, בשפע השלילי,וזה שואה לכל בר דעת,הרחמן יציל עמו ישראל מכל צרה וצוקה. זה המאמר לפרשת פקודי,נחתך/נאמר ,על ידי רבי שלמה איפרגן שבדרך תורתו שפע חיובי שפע שלילי,אנוכי רבי יהודה לייב אשלג ובני הרב"ש מנהיגים עצמנו.ועוד נמשיך לבאר בעת הנכונה.

תם ונשלם-פרשת פקודי-חלק ג"/שפע חיובי-שלילי:עבודת תיקון הנפש/מאת בעל הסולם ובנו הרב"ש-רבי ברוך שלום אשלג/נמסר בנבואה לרבי גל טופז לבית איפרגן-הרגלא"ט

בס"ד

פרשת פקודי-חלק ד"/שפע חיובי-שלילי:עבודת תיקון הנפש/מאת בעל הסולם ובנו הרב"ש-רבי ברוך שלום אשלג/נמסר בנבואה לרבי גל טופז לבית איפרגן-הרגלא"ט

ונאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם",וצריכים אנו לשאול,מי עשה,וגילה עבורנו מורינו ורבינו שלמה איפרגן ,סוד גדול בעניין הזה,"ועשו לי",זה מדבר על עשו הרשע,הינו מובא כמשל לכח הנחש הערמומי ,השורה בנפש ישראל,ושורה הנחש בעולם העשייה, מטעם נקודת השממה והחורבן,מכיוון עולם העשיה נחלק לב" נקודות גילוי בנפש,הנקודה מטעם פנימיות העולם,סוד ישראל,והנקודה מטעם חיצוניות העולם,סוד אומות העולם,

ויוצא שעולם העשייה, הינו מלבוש עבור החכמה ובינה,סוד צירוף יה,וזה הנאמר שהמלכות ,נקראת תמונת כ"ל,בודאי תמונת הבינה ,סוד שער חמישים בגמטריא כ"ל,והמאמר הזה מדבר שע"י הנחש דעשו הרשע,המתעורר מטעם הבינה ,הנקראת לי,אך מנקודת החורבן והשממה,דווקא מתוך החושך המחשבתי ,שזה הנחש ,מבקש לגזור על נפשות ישראל ר"ל,מגולה האור דשפע חיובי,

בסוד מקדש,זה מלמד על הצדיקים האמיתיים ,הממיתים עצמם בעבודת הבורא,בבחינת והגית ...,ופה עניין שיש לאיש/ה יהודי/ה,לעלות על כתב את הגותם/הארות הנפש העולים בהם,בכדי שיעיינו במוחין שבהם, בעת שרו בשפע החיובי העליון,ובמידה וח"ו הנחש מתעורר בנפשם,אז יש עבור ישראל באופן מחשבתי,להגיד לעצמם "ושכנתי בתוכם",ושכנתי זה אותיות ונשכתי,

כתחושת הייסורים הקשה ,הנשלחת מטעם עתיק יומין,להשכין בתוכם של ישראל ,הכח המגן הגורם לנחש, לסור מהכלים דנפש עשייה/העולם התחתון,ובכח הייסורים המגולים מעתיק יומין,ומעתיק יומין ,נמשכים באמצעות אריך אנפין,פרצוף ארוך,בבחינת נקודת הגבורה דאריך,בסוד אחוריים דאריך,בחינת חרון אף כלפי חיצוניות העולמות,נקודת אומות העולם בנפש ישראל,

אז החרון הזה הינו כח החסדים המולבש בייסורים ,הנועדו לסייע לאיש/ה היהודי/ה,לבצע לחימה ולהכרית ראש הנחש,ולכן מאריך אנפין , האור משתלשל לכדי אבא ואמא, בבחינת השפע החיובי דפנימיות העולמות,סוד הצירוף י"ה/חכמה ובינה,ומהם לכדי פרצוף זעיר אנפין,בבחינת אות ו",סוד תפארת ,הינו מושך השפע החיובי כלפי כלי ההשפעה האחרון ,סוד המלכות,והיא המלקה בכח ייסורים דעתיק יומין,את נפש ישראל,ובכך הצירופים דנחש הטמא ,שהינו מבחינת השפע השלילי נשברים,ולא יכול לגרום קושיה, במחשבת ישראל ח"ו ח"ו,ובכך השכינה,בבחינת אור הבורא מגולה,ונצרך לדעת שעל גבי כל מדרגות ההשתלשלות שכתבנו בזה המאמר,מקיף ראש דלא אתיידע/ראש לא נודע,

המהווה שורש כל השורשים,ובעבור המלכות,בבחינת מוחין סתום כל סתימין,לא רק סתום,אלא סתום דפנימיות,לא ניתן להשגה,אך מפאת גובהה שורש הייסורים,בבחינת עתיק יומין,המהוים מלבוש חיצוני לראש דלא אתיידע,בגאולה השלמה,בעת ישראל הכשרים יעבדו באופן דמסירות נפש ,מפרט גדול ועד קטן בעבודת ה",יזכו לטעום בדרך האמונה , מהראש הלא נודע,

ובזה הפסוק יש סגולה גדולה, לגילוי השפע החיובי בנפש דישראל,בבחינת "לי מקדש" בהיפוך דלת שקלים,ובפן הפנימי מדבר על שקילה של הייסורים, ולהרגיל כח הנפש ,בלהכיר שהינם טובים, מכיוון שנותנים לישראל החירות מהנחש,אך בפן החיצוני,נתינת צדקה/תרומה,בבחינת דלת שקלים,בכך השכינה תל"ד,מבוצעת ילודה בשורש הרוחני של ישראל,

בבחינת הדעת בעל כח גדול, להמשך עד המדרגות התחתונות דנפש נותן/ת התרומה,וזה המאור שמחזיר למוטב,השפע החיובי בבחינת דומה מושך דומה,נמשך לנברא ,שמשפיע שפע חיובי , כעניין התרומה,ומדוע דייקא/דווקא דלת שקלים יש לשאול,ועל כך ענה רבינו רבי שלמה,המלכות שהינה כלי השפעה המסיים,בבחינת אות ד" בעת הגלות,והאותיות הממלאות את זאת האות ד"לת,

בבחינת תל,ומשמעותו בניין/מוחין,וכאשר נותנים זה הסכום, יש גילוי בניין/בניית המוחין,הנמשך לתוך ד"לת,המלכות,ובכך תלד לישראל ,שפע חיובי בגדלות גדולה,וזה גאולה,גילוי השפע החיובי, לכללות ישראל.זה המאמר לפרשת פקודי,נחתך/נאמר ,על ידי רבי שלמה איפרגן שבדרך תורתו שפע חיובי שפע שלילי,אנוכי רבי יהודה לייב אשלג ובני הרב"ש מנהיגים עצמנו,ועוד נמשיך לבאר בעת הנכונה.


תם ונשלם-פרשת פקודי-חלק ד"/שפע חיובי-שלילי:עבודת תיקון הנפש/מאת בעל הסולם ובנו הרב"ש-רבי ברוך שלום אשלג/נמסר בנבואה לרבי גל טופז לבית איפרגן-הרגלא"ט