יש לי דיון בבלוג בענין הזה ומכיוון שיש שם מישהו שנקרא צבי או אנונימי שמקשה קצת קושיות אז החלטתי להביא אותם לפניכם תשובות ברורות ואמיתיות יועברו לבלוג
בלוג אחרית הימים
http://ahrit.blogspot.com/
הנה המאמר
חורבן העולם באלף השביעי
"אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" 1 . האמנם יחרב העולם. אם כן, מהו היקפו של אותו חורבן, היהא זה חורבן כללי או שמא חורבן חלקי. על מהותו של אותו חורבן, יסודו, שורשו ועניינו, ועל אשר יארע באותו אלף, נעמוד בפרק זה.
ארבע שיטות עיקריות ישנן בזה:
יש אומרים, שהחורבן יהיה כה מושלם עד כדי החזרת הבריאה לתוהו ובוהו ולאפיסה מוחלטת, כאשר היה קודם בריאת העולם 2 .
יהיה זה לאחר הרגע האחרון שבסוף האלף השישי, הבריאה כולה - שמים וארץ וכל צבאם - תגיע לתכלית אשר לשמה נבראה בששת ימי בראשית, ומעתה אין עוד צורך בה, ועל כן תחרב כליל.
לעומתם סוברים אחרים, שהעולם לא יחרב כלל, וכוונת דברי רב קטינא באומרו "חד חרוב" ביאורו: חרוב מיצר הרע, כי תתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית מן העולם 3 .
לנוכח דעתם זו - שהעולם לא יחרב כלל - יש לנו לבאר מה יארע באותו הזמן: הכל מודים כי העולם בזמן ההוא מיועד לצדיקים אשר ניעורו בתחיית המתים. ומטרתו, להתענג תענוג שאין לו סוף. אלא שנחלקו על צורת היותם בו. יש אומרים כי תהיינה נשמותיהם עטויה בלבוש גשמי - בשרי 4 . ויש אומרים שנשמותיהם תלבשנה מלבוש אחר טהור וקדוש כמלאכי עליון 5 .
בדרך אחרת יש שמבאר את מהות החורבן, לדעתו, ה"וחד חרוב" אינו מתייחס כלל לאלף השביעי, כי אם לאחד מאותם "שית אלפי שנין", שיהיו בו פורעניות קשות, צרות ומבוכות, והיינו האלף האחרון שבהם, הוא האלף השישי 6 .
לדעה זו, יוצא איפוא, שרובו הגדול של ה"וחד חריב" כבר מאחורינו, באשר עמידתנו עתה בסופו של האלף השישי.
שיטה נוספת מצינו בזה, המפשרת בין הדעות הקודמות, לשיטה זו, אמנם יחרב העולם בסופו של דבר חורבן מוחלט, אך לא יהיה זה כבר באלף השביעי הבא לקראתנו, אלא ביובל - הוא האלף החמישים, ועד אז בכל אלף שביעי יחרב העולם חורבן חלקי, שביעית החורבן, עד שיכלו שבע השבעיות, ובסיומם יחזור העולם לתוהו ובוהו, כאשר היה קודם בריאת העולם 7 .
כאמור, מימרא זו מובאת בגמרא בשם רב קטינא. עד עתה עסקנו בביאורה המבטאת את דעת אומרה. אך עדיין נותר לנו לברר האם דעה זו - תהא כפי שתהא - מקובלת גם על שאר תנאים ואמוראים. גם בזאת נחלקו רבותינו:
יש אומרים, כי דעת רב קטינא אינה אלא דעת יחיד, ואמנם שאר תנאים ואמוראים חולקין עליו 8 ,
ויש אומרים, שכדעת רב קטינא כן דעתם של שאר תנאים ואמוראים "כי אין אנו רואין בתלמוד חולק עליו" 9 .
ויש סוברים, לא זו ואף לא זו, דעת רב קטינא אינה דעת יחיד אך גם לא דעת כולם, אלא, כל אותם תנאים ואמוראים הקובעים זמנים שונים לאורך ימות המשיח - ארבעים, שבעים, שס"ה, ז' אלפים ועוד, חולקים המה על דעתו של רב קטינא, והנותרים, סוברים כמותו 10 .
הנה השאלות על הדיעה הראשונה שהבאנו במאמר שסוברת שיהיה חורבן והעולם יגמר כפי שאנו מכירים אותו
ובהקשר לשיטת הסוברים שהעולם יחרב בסוף האלף השישי,זה מאד לא מסתדר עם עניין תחיית המתים.כולנו מצפים ליום הזה.כולם מתנחמים על אובדן הורים ויקירים,שהנה בא המשיח ותהיה תחיית המתים ורבים דנים בשאלות הקשורות לנושא זה.כמו למשל,כיצד יהיה כאשר האב נפטר בגיל תשעים והבן בגיל מאה ועשרים,האם האבא יהיה יותר צעיר מהבן.ועוד כהנה וכהנה.ויש אומרים זאת על הפסוק-אז ימלא שחוק פינו וכו' שזה אכן יהיה משעשע לראות אבא צעיר מבנו.
עכ"פ מאד קשה לתאר מצב שבו תהיה תחיית המתים לתקופה קצרה עד לחורבן העולם ואח"כ הכל הופך להיות רק רוחני.עולם של נשמות בלבד.
האמונה בתחיית המתים אינה יוצאת מידי פשוטה,שאכן יקומו לתחיה ישני עפר כמו בחזון העצמות היבשות.אם לאחר מכן יהיה חורבן ותוהו ובוהו וישארו רק נשמות,מה מיוחד בתחיית המתים שנועדה לפרק זמן קצוב ?
ומדוע בכלל צריך תחיית המתים,אם ממילא אח"כ כולם יכחדו וישארו רק נשמות ?גם כעת יש למעלה נשמות ללא גוף.זה נכון שהנשמות שלמעלה בחלקן זקוקות לתיקון וחוזרות בגלגול,אבל למה כל התהליך המשונה הזה?
האמונה הפשוטה והמושרשת בלב היהודים בכל הדורות-שמשיח יבוא.שתהיה לאחר מכן תחיית המתים ויהיה על פני הארץ עולם שלם ומתוקן במלכות ה'.
אני מבין את טענת הסוברים שהכל במובן רוחני בלבד אבל אם זה כך,היה אפשר לדלג על משיח.לדלג על תחיית המתים.שהעולם יחרב וישארו רק נשמות ועולם רוחני ושלום על ישראל.
בעצם הכל זמני,משיח ותחיית המתים וזה לא מסתדר עם הרבה מוסכמות שהאמנו בהן ואף באות לביטוי גם בתפילות המלמדות שבעצם הגאולה תהיה משולבת גם עם גשמיות,כמו הקרבת קרבנות בבית המקדש.עליה לרגל.פורים שישאר במקום חגים אחרים שיתבטלו.האם הכל זמני?
ואולי אנחנו בעצם מאמצים את הנאמר שהקב"ה ברא עולמות והחריבן וכך הוא ימשיך גם אתנו.אנחנו עוד עולם שבסדרה ויגיע גם זמננו.
ומה עם העולמות שכבר נחרבו,האם גם הם הפכו כבר לרוחניות ובשמים יש כבר עולם הבא מחורבנים קודמים?ואולי אין לזה סוף.כל ששת אלפים שנה יברא הקב"ה עולם חדש ויחריבו עד אין סוף.ושוב תנתן תורה בסיני לאחר שעבוד מחודש במצרים או שתינתן תורה אחרת ושונה,בעוד שאנו בטוחים שלא תהיה תורה אחרת והיא נצחית.
כל מה שכתבתי,נובע מהרהורים ולא מערעורים חלילה.יש כאן הרבה חומר למחשבה שקשה להבין לפי שיטת הסוברים שבעתיד לבוא יחרב העולם והכל יהיה רוחני,כולל בית המקדש והקרבת קרבנות ועוד.או שזה יהיה גם גשמי אבל לפרק זמן קצר עד החורבן הפיזי.
הנושא עמוק ורחב מני ים ולדעתי צריך לאמץ את הנאמר-במופלא ממך אל תדרוש ואנו כסומא בארובה,שלא נדע מה יהיה עד שיהיה.
תנסו להסביר לפי שפתכם אם אפשר להביא גם מקורות
למי שרוצה יכול לראות את התגובות שעניתי בבלוג עצמו
