טוב, אז בכ"ז כמה מילים על ההופעה:
ראשית,
יהודה גורקין. אין ספק שהוא ה"פייבוריט" שלי בהרכב המקהלה הנוכחי. אני חושבת שהוא רק הולך ומשתבח עם השנים.
ועוד משהו, סוף סוף ירחמיאל קצת למד להעריך את האוצר שיש לו ביד והוא קצת יותר מפרגן לו, לעומת ההופעות הקודמות. כאב לי עליו קצת שבקט של זוגות/שלישיות האחים הוא לא הוצג ע"י ירחמיאל, למרות שלו מגיע הרבה יותר קרדיט מכל שאר האחים.
לגבי ההרשקוביצים.דייויד - עשה עשה, עשה עשה למען קולך, עשה למען, אוי למען למען קהלך. עשה עשה, עשה לנו טובה ותפרוש בהקדם. תודה. (במנגינת "עשה" של גרטנר או של מיאמי - לא משנה...)
ג'רמי - אני חייבת להודות שהוא ממש השתפר. הזיופים שלו ירדו ב- 90% והקול שלו נהיה הרבה יותר טוב.
לא נראה לי שהוא יגיע אי פעם לסגנון הקול של אחיו הגדול, וטוב שכך.
יושי ויאיר.יושי מזכיר לי את עמית ליסטוונד בסוף ימיו (כילד פלא
), מתעקש להישאר על הבמה למרות שהקול שלו גמור.
בכל מקרה נראה שהוא לוקח את מיאמי כחלק בלתי נפרד מחייו וגם ירחמיאל מאוד מאוד מחזיק ממנו, כך שנראה לי שהוא לא יעזוב את מיאמי כ"כ מהר, ויישאר גם בהמשך מאחורי הקלעים של המקהלה, כדוגמת מנחם קליין.
אם תראו אותו בעוד כמה שנים כאחד מחברי האלומני - אל תופתעו.
יאיר הוא סיפור אחר לגמרי.
אולי אין לו את הקול שהיה לו בפסח שעבר, אבל עדיין יש מה לשמוע ממנו.
דווקא במקרה הזה ירחמיאל העיף אותו מדי מהר לשורה האחרונה.
בנימין רבינא, עקיבא וחייא אברמוביץ'. (לפי סדר העדיפות
)
יש באברמוביצ'ים האלו משהו מאוד מתבדל. גם חנינה היה כזה. הם כאילו חלק מהמקהלה, אבל לא נראה שהם למשל חברים של שאר הילדים. הם כביכול קבוצה בתוך קבוצה, במיוחד כשהם עכשיו שלושה. אולי זו סתם הרגשה שלי, אבל כבר בעבר הרגשתי ככה.
(חייבת לרוץ. המשך יבוא).
