מעמדו ההלכתי של "פורום תקנה"

הנושא הסוער הזה מרכז יחד כמה תחומים ונושאים שכל אחד מהם טעון עיון רב והוא גם רלוונטי מאד. אנסה להצביע על הבעייתיות שיש לדון בה, בלי קשר להיבטים אישיים כמו האדם שיצא לו שם והאנשים שפעלו נגדו.

נדמה לי שאני ממחזר מה שכבר כתבתי, או אולי רק את מה שרציתי ולא הספקתי. בניגוד לאחרים, קשה לי עם אשכולות שצברו יותר מחמישה דפים. (עדיף לפצל לאשכולות משנה, אבל זה עוד נושא...).

א. כיצד מפעילים דיני ראיות בחברה המודרנית? הקלטות, צילומים, הוכחות מעבדתיות, עדות של פסולים (ועדות של בעל הדבר עצמו)?

ב. במיוחד לנוכח החולשה של מייצגי ההלכה וספרי ההלכה (אין סמכות הלכתית משפטית, אין למעשה סמכות הלכתית אחת ברורה, יש יותר מדי מחלוקות בספרים כך שניתן "להוכיח" כלומר לבנות "קייס" לכל צד כמעט).

יש לשים לב שיש כאן שתי בעיות. העדר של מערכת משפטית עם תשובות חד משמעיות והעדר של מסגרת שיפוטית בעלת מעמד מוכר. לבעיה השניה הוצע פתרון בדמות "פורום תקנה". פתרון כזה לא יכול להימלט מערעור הלכתי פורמלי (מי שמכם? כיצד מצרפים נשים או מי שאינם תלמידי חכמים?) אבל מצד שני ברור גם שטוב קיומו מהעדרו.

ג. הסתירה בין האיסור לקבל לשון הרע מכאן ללא הוכחה (עד כדי "טוביה חטא וזיגוד מינגד") לבין החובה לטפל בעבירות ועבריינים. כמו כל סתירה, כל צד הוא בעייתי! בנידון שלנו, ואין לי מנוס מלאזכר, אם חוששים שיש שמץ של אמת בשמועות נגד הרב א., אסור להתעלם. מצד שני, מדובר בתלמיד חכם בעל מוניטין ותלמידים רבים. מה שלא ייעשה, לא יהיה בסדר.

ד. הרגישות המיוחדת שיש לבעלי תפקידים ומעמד. מצד אחד ניתן לתבוע מהם יותר, גם שקיפות. אבל האם יש לזה כיסוי הלכתי ברור. ניתן לטעון שאדם שממלא תפקיד ציבורי, בין רב, בין פסיכולוג, צריך להוכיח טוהר מידות ואז, באיזה אופן, חובת ההוכחה, לשלול שמועות, היא עליו. יותר מאשר על אדם רגיל שיכול להנות מזכות הספק והחפות עד שיוכח אחרת. אבל מי שפרש מתפקידו אבל עדיין נהנה ממעמד שאחרים מעניקים לו, האם אפשר להעלות אותה תביעה של הוכחת נקיון כפים כלפיו?

 מה עושים עם כל הבעיות האלו? טוב שנעשה נסיון לפתרון. ואם יש טענות נגד, יש לבדוק אם הטענות סותרות את עצם קיומו של נסיון להקים מסגרת כזו, או שהן רק טענות נגד אי תיפקוד מושלם (או כל רמה אחרת) של מייצגי הסמכות. השאלה האחרונה, בהיותה שאלה על עובדות, על אנשים חיים ואולי גם על פוליטיקה, ברוך השם היא מחוץ לתחום עבור הפורום שלנו!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

ירוחם

לא זכור לי שכתבתי כי "כל הציבור קיבל את פורום תקנה".

כמדומה שלא התייחסתי לשאלה זו כלל.

אם אני צודק בדבר זה, ממילא שוב אי אפשר לטעון כי "חברי הפורום" טוענים שהציבור קיבל את הפורום תקנה. זה נכון לגבי חלק מחברי הפורום ולא עוד. אתה ואני כנראה יוצאי דופן בדבר.

אמנם, דבריך מעוררים נושא נוסף שיש לדון בו.

מתי נאמר שיש "הסכמה ציבורית"?

איזה ציבור קובע?

בשעתו, סקר פרופסור סולוביצ'יק (הבן של) את הנושא במקצת שו"תים בחוברתו היפה שמדגימה מחקר היסטורי דרך השו"ת. הוא הראה כי ניתן לזהות קו התפתחות אצל רבני התקופה (הראשונים) שעסקו בשאלה שחיזקו את מעמד הקהילה להכריע בשאלות ממוניות כמו מס.

התפתחות זו הובילה, לפי המעט שבדקתי בענין, להכרעה על פי רוב דעות של בוחרי נציגים שולטים.

ניתן להשוות התפתחות זו להתפתחות של הכרעה על פי רוב במבנה המשטר הגרמני (קבוצות אצולה שבוחרות מנהיג כאשר בתוך כל קבוצה האציל בעל הכוח שולט. כלומר התפתחות של מועצה שלטת הבוחרת נציג על). אך אין צורך בכך. כמדומה שיש טעמים שנראים כמשתייכים ל"מוסר הטבעי" המצדיקים השתמשות ברוב.

כמובן, גם אם נניח שהדרך הזו מוצדקת על פי התורה (סברא היא למה לי קרא), עדיין יש לברר מה הם גבולותיה של קהילה. קל לזהות קהילה במובן הגיאוגרפי. קשה מאד לזהות תחומי קהילה בחברה המודרנית הרב שכבתית ורב מגזרית, כאשר כל אדם גר במקומו שלו.

כתבו רבנים בזמננו שלענין מנהגים מזוהה אדם על פי השתייכותו לבית כנסת, ודברי טעם הם, אם עלינו לייחס השתייכות קהילתית "בכוח".

יש אם כן מקום לשאול לאיזה מגזר משתייך הרב א הנתבע, אם אנשי פורום תקנה משתייכים לאותו ציבור, ומי בחרם והסמיכם. אתה צודק שקיבלתי, וכמסתבר עוד רבים, את ההנחה שיש מגזר (ד"לי על פי כינוי בחברה החרדית שנמצאת "מימין" למגזר זה, בלי להתייחס לשאלות של עדיפות אלא של זיהוי בלבד) כזה וכולם חברים בו. אבל ודאי שהדברים צריכים עיון.

איני יודע עדיין איך ניגשים לשאלה כזו. אבל אפשר לטעון שכל מי שמשייך עצמו למגזר הד"לי, ומקבל את חברותם של הרב א ושל חברי פורום תקנה, וכן הם אותו, כולם בני ציבור אחד הם. והגדרה זו עשויה להספיק כל עוד אין טובה וברורה ממנה (כלומר: קריטריון של השתייכות מרצון). זה מאפשר לנו לזהות את תחומי הקהילה.

איך נבחרים מנהיגים בקהילה לתפקידי חקירה, שיטור ושיפוט? אולי יש להוסיף את הקריטריון של "מדשתקו ניחא להו" (שתיקה כהודאה). כל עוד לא הוצהר אחרת, כיון שהם ידועים בציבור במעמד ניהולי ושיפוטי, למה למנוע אותו מהם. וכמובן עליהם לעמוד בתנאים מקצועיים, תורניים ומוסריים. ולפי המדווח הם אכן עומדים בתנאים אלו.

אפשר לטעון שהפעם נכשלו ולכן הם אינם ראויים לתפקיד. אפשר לטעון שהם ראויים אבל נכשלו. אפשר לטעון שצריך לחלק את הציבור של הרב א והפורום למקטעי משנה ולכן אין לחברי פורום תקנה סמכות. אבל אם מקבלים שיש כזה ציבור והוא מקבל את ההגדרה הזו על עצמו, מכוח מה ניתן לערער על כך?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

נדב,
הקל וחומר כאן הפוך: אם "סני שומעניה" מאפשר נידוי - ק"ו שהוא מאפשר אמירת לשה"ר, אבל להיפך - לא.
(דוק בדבריך ותשכח).
ואמנם סתם נידוי צריך להיות מוטל ע"י בי"ד כשר, אבל אם תעיין בהלכה הנ"ל ברמב"ם תמצא שהוא מדבר גם על נידוי שהוטל ע"י הדיוטות.
ובכלל, פורום תקנה איננו מתיימר להיות בי"ד. ואם תתעקש שכן, דומני שבי"ד שיש בו שלושה חברים הכשרים לדון נחשב לבי"ד כשר גם אם מצורפים אליו עוד חברים שאינם כשרים (אבל השאלה היא מה קורה כאשר אלה הם הרוב והם עלולים להטות את התוצאה; לכך לא נתתי דעתי כי במקרה הנדון היה ממילא קונסנזוס בין חברי הפורום).
א"ג